[תמונה חופשית שהועלתה על ידי dead cat לאתר flickr]
אחת המחלות המוכרות בארגונים היא אבדן רלוונטיות עקב הטיה בתהליכי קבלת ההחלטות. אלה אמורים לשרת את חזון החברה ואת מטרותיה, שנגזרו ממנו.
מצב אופטימלי כזה מתרחש כאשר מי שמחזיק את מירב העוצמה בארגון היא אותה קבוצה שתרומתה הישירה להשגת החזון והמטרות מירבית (נכנה אותה לצורך ענייננו, 'קבוצת הליבה', כי היא שעוסקת בליבת הפעילות הארגונית). כדרכם של בעלי עוצמה, קבוצה זו שולטת על תהליכי קבלת ההחלטות, משתלטת על מירב התקציבים, ובכך דואגת שישרתו בעיקר את הפעולות הישירות להשגת מטרות הליבה. כמו בעלי עוצמה אחרים היא בראש ובראשונה דואגת לעצמה: מקדמת את אנשיה לעמדות מפתח כדי לשמר את עוצמתה. גם מזה נשכר הארגון, כיוון שבכך, היא דואגת לשמר את המצב הארגוני האופטימלי הזה לאורך זמן.
ומה אם קבוצה אחרת מחזיקה את העוצמה הארגונית? אז, תהליכי קבלת ההחלטות והקצאת הכספים שבויים בידיה. היא תדאג שלא תתקבל שום החלטה שתפגע בכוחה, והתוצאה היא פער רלוונטיות הולך וגדל של הארגון מהמציאות.
מכאן, שהאבחנה אם הארגון הוא 'בריא' היא פועל יוצא של שתי פעולות, והסינתזה ביניהן:
- ביצוע אבחנה, מהי קבוצת הליבה החיונית ביותר בארגון.
- ביצוע אבחון, איזו קבוצה מחזיקה בעיקר העוצמה בארגון
מיהי קבוצת הליבה החיונית ביותר במשטרה?
לתוצאה הזו נגיע בשתי דרכים ונצליב ביניהן:
- הדרך התאורטית: משטרת ישראל עובדת בשיטת השיטור התגובתי, האופיינית לכל משטרות העולם מאז המצאת הטלפון והרכב. היא נותנת שירותים 24 שעות ביממה במגוון תחומים. בעצם, היא נותנת לאזרח כל שירות בתחומי הביטחון האישי והקולקטיבי, שאין גורם אחר זמין שיספק באותו רגע, מחילוץ אנשים מבית בוער, דרך לידת חירום בצד הדרך וכלה בהרגעת אזרחים מודאגים ששמעו רעש חזק והתקשרו לקו 100. מכאן, שקבוצת הליבה במשטרה היא קבוצת הסיור (פטרול)!
- הדרך האבחונית: ביצוע אבחון רשתי (ONA) ברמת יחידות השטח מאפשר לראות איזו קבוצה מהווה "צוואר בקבוק" מבני, ולכן, בעלת העוצמה בשטח. בעשרות אבחונים שביצעתי בעשור האחרון בתחנות משטרה, חוזר כל העת דפוס ברור: קצין האג"ם התחנתי (ראש משרד הסיור) הוא 'צוואר בקבוק מבני'. הוא ליבת העשייה והקצין הדומיננטי ביותר בה, פשוט משום שהוא מקיים את הייעוד הבסיסי של המשטרה לתת מענה 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה!
[התמונה: דפוס חוזר מתוך אבחון רשתי אמתי באחת מתחנות המשטרה: קצין האג"ם הוא תמיד הדומיננטי בתחנה, כי הוא מהווה 'צוואר בקבוק' מבני]
משמע, מתוך הבנת ייעוד המשטרה ותפקידיה, ומתוח אבחון האופן שבו היא בנויה בשטח, ניתן לקבוע, ללא ספק, שעל מנת שהמשטרה תהיה 'ארגון בריא', האגף הדומיננטי ביותר צריך להיות אגף הסיור...
אופס... אבל אין אגף כזה. מעולם לא היה (אגף המבצעים איננו אגף סיור!). מישהו דואג שלא יהיה ושלא יתפוס עוצמה. הסיור הוא התחום הזנוח במשטרה ותורת ההפעלה שלו לא התעדכנה במהותה מעולם הוא נשאר חלש, מנוון, סובל מבעיות של איכות כוח אדם שבחלקה אינה מתאימה, ומאי התאמת תפקידיו למציאות משתנה!!
ראיתם את הסרט "האיש במסיכת הברזל"? בסרט זה שלושת המוסקטרים מצילים מתוך הכלא את אחיו התאום של המלך לואי ה-14, שהושם שם עם מסיכת ברזל על פניו, על מנת שזהותו לא תתגלה לעולם, כיוון שהוא מהווה איום על המלך. כך המשטרה. 'מייבשים' את האיום למלך מתקציבים ומיכולת לגבש תורת הפעלה רלוונטית. דואגים שלא יהפוך לעולם לאגף במשטרה, כי מרגע שכך יהיה, תשתנה חלוקת העוצמה בארגון, וכמו בסרט, המלך יוחלף בטוב ממנו.
[בתמונה: הסיור במשטרה הוא 'האיש במסיכת הברזל'. צילום מסך מתוך: THE MAN IN THE IRON MASK (1998) - Official Movie Trailer]
מיהו היום האגף הדומיננטי במשטרה?
נשאר רק לומר מיהו האגף המחזיק מזה שנים את העוצמה הארגונית: האגף הדומיננטי הוא אגף החקירות והמודיעין. הוא השתדרג (ברמה הארצית), בלע תקציבי עתק וכמו 'מדינת תל אביב' בתחום הגאוגרפי-דמוגרפי - שהשתלטה על תהליכי קבלת ההחלטות ועל התקציבים והשאירה את הפריפריה הרחק מאחור - כך הוא מנוון את מערך הסיור באופן מסורתי.
הנזק מההטיה הזו בחלוקת העוצמה במשטרה איננו נחלת המשטרה לבדה. סובלת מכך מערכת אכיפת החוק כולה! על כך בהרחבה במאמר: 'מפעל הזבל של אגף החקירות והמודיעין במשטרה'.
Pnina Fss:
למה הסיור יותר חשוב לדעתך מהמודיעין והתכנון? אם אתה רוצה שיטה אנליטית ולא שיטה מגיבה – אתה חייב מודיעין [ וגןםם לשיטה מגיבה רצוי שתהיה לך תשתית מודיעינית כדי שתדע על מה אתה מגיב ונגד מי].
כי בבסיס זו השיטה שעובדת משטרה. המענה לקריאות אזרחים וזה הגורם היחידי שעובד מול השעון 24 שעות ביממה, וזה הגורם שאזרח נורמטיבי פוגש ברחוב וכשהוא מתקשר 100… זו הליבה! המודיעין ממוקד חקירות. הוא משרת הרבה פחות גורמים אחרים, וגם כך, כמות התיקים שצריך להכניס לבתי המשפט צריכה לקטון, לא לגדול. בבחירה בחקירות, המשטרה סותמת את מערכת אכיפת החוק!
Avi Aviv:
עיזבו את המיבנים זה בכלל לא חשוב, לאן שמושכים את השמיכה היא לא מספיקה….. צריך להכפיל את מצבת כח האדם. המשטרה זעירה אל מול המשימות והאוכלוסיה..
Avi Harel:
ההתעלמות מהקמת אגף סיור הינ הרעה חולה של שנים רבות. בעצם המבנה האירגוני של החייל אינו מותאם ליעוד שלו. לא פלא שהביקורת על היות הארגון פחות ופחות רלוונטי מצד האזרחים רק גוברת.
Avi Brochman:
ארגון משטרה יכול לפעול ללא חקירות, ללא תנועה, ללא מתנדבים ועוד…אם אין סיור זאת לא משטרה..
לפני שנים יצא לי להיות חבר בצוות אסטרטגי , אחד ממספר צוותים שמינה המפכ"ל דאז אהרונישקי…הצוות שבו השתתפתי בחם את תחום האג"מ במשטרה, בראש הצוות עמד שחר איילון, אני היחידי בצוות הצגתי דעה אחרת ושונה וקראתי להקמת אגף סיור שייחזק את התחום החשוב ביותר במשטרה…לצערי הייתי בעמדת מיעוט..יחד עם זאת לזכותו של שחר איילון הוא התיר לי להציג את עמדתי בפני המפכל והשר..לצערי לא הצלחתי בהעברת המסר…
גם כיום אני בטוח שחיבים לעשות פיצול בין הסיור והמבצעים..תבדקו את הלוז של ראש אג"מ ותראו כמה הוא מקדיש ספציפית לתחום הסיור..כי במשטרה תמיד הדחוף עולה על החשוב…
יאיר רגב:
אכן אגף האג"מ חייב לשנות את שמו לאגף הסיור, אולם בבחינת התקציבים בין אגף החקירות והמודיעין לאג"מ, האג"מ זוכה לפי 8 יותר. אגף החקירות הופך להיות דומיננטי מאחר והוא מופקד על חקירת העבירות הפליליות ובהבאתם לדין של המזיקים החברתיים וזו עיקר העשייה של המשטרה. במידה ויחשבו ברצינות על גם מניעה ושירות איכותי אזי הסיור יהיה דומיננטי יותר…
אני מסכים שהאגף הדומיננטי במשטרה, בכל משטרה וגם במשטרת ישראל, צריך להיות אגף סיור.
אולם, אגף החקירות והמודיעין מעולם לא היה האגף הבכיר וגם לא הדומיננטי. זה ששומעים עליו יותר מאחרים – זה לא אומר שהוא הדומיננטי. בעיקר שומעים על חקירות אישי ציבור בכירים, אך זה רק חלק קטן מאד מהתעסוקה של אגף החקירות והמודיעין.
לפי המחיצה של אח"ם באתר האינטרנט של המשטרה, באח"ם, במטה הארצי ובלהב, כ – 1,400 שוטרים (בדוח השנתי כתוב שיש 1700 באח"ם. מה נכון? לא ברור) וביחידות השטח בתחום האח"ם עוד 7000 שוטרים (וכמובן גם קצינים). כלומר פחות מרבע מהשוטרים (לפי אתר האינטרנט של המשטרה – יש יותר מ – 28,000 שוטרים, ללא שוטרי חובה). היכן כל השאר? אני מאמין (מאד רוצה להאמין) שרבים מהם בתפקידי סיור. גם המוקד הוא חלק ממערך הסיור, כפי שגם אתה כתבת – שהסיור מרכז את אירועי התגובה. אם תכלול בסיור גם חלק מיחידות מג"ב, שחלקן מבצעים תפקידי סיור לכל דבר ועניין, אין ספק שהם מקבלים את הנתח העיקרי בתקציבי המשטרה.
נכון, שתשומת הלב של הפיקוד נתונה לדברים אחרים (חקירת אישי ציבור בכירים, מבצעים מיוחדים וכמובן לא לשכוח את הדימוי של המפכ"ל בציבור. הדימוי של המשטרה לא מעניין את המפכ"לים האחרונים), אך זה הכישלון שלהם.
והתקציבים?