[תמונתו של דוידי פרל מימין, נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי חיים צח, דוברות בית הנשיא. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; תמונתו של הרב מוטי אלון משמאל, נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי Shalom. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
כל פעם ש'מתפוצצת' פרשיה מינית שמעורב בה בכיר בציבור הדתי לאומי, מגלה שאר הציבור בישראל שני דברים:
- האחד הוא שכמעט תמיד מעורב הפרשה כבר טופלה קודם לכן בידי מה שמכונה פורום תקנה.
- השני הוא, שהטיפול מהיר ואפקטיבי הרבה יותר מהטיפול שמסוגלת מערכת אכיפת החוק לספק (במילים אחרות, שאנו החילונים יכולים לקנא בחברים הללו מהציונות הדתית על אפקטיביות הכלי שפיתחו).
האפקטיביות הזו באה לידי ביטוי, למשל, במקרה של ראש מועצת גוש עציון למשל, דוידי פרל. צעירה פנתה לפורום תקנה בגין מעשים מגונים שביצע בה פרל. התוצאה: פרל שילם למתלוננת כמה מאות אלפי שקלים והתחייב לא לרוץ בבחירות הבאות. האם מערכת האכיפה הממוסדת הייתה עושה 'צדק' טוב יותר?
הממצא הזה לא צריך להפתיע. פורום תקנה נכלל בקטגוריה של גורמים טבעיים של פיקוח חברתי, ואלה אפקטיביים, בדרך כלל, הרבה יותר מהפיקוח החברתי הממוסד, מפני שהם עדיפים עליו באותו תחום ספציפי שבלעדיו אין שיטור: בלגיטימציה שיש להם מצד האוכלוסייה המפוקחת!
שיטות טבעיות של שיטור מול שיטור ממוסד
ראשית, הבה ונבהיר לעצמנו את ההבדלים בין שיטות טבעיות, שיטות לא-מקצועיות ושיטות מקצועיות של פיקוח חברתי:
ככל שהתא החברתי ראשוני והומוגני יותר: משפחה, משפחה מורחבת, שבט, ככל שהוא קטן ואינטימי יותר, כמו גני-ילדים ובתי-ספר, יספיקו אמצעי הפיקוח טבעיים-ראשוניים, כמו: הורים, זקני השבט, מורים, גננות וכדומה, לקיים פיקוח אפקטיבי.
הדוגמה הבולטת של קהילות, שהצליחו לשמר, בכוחות עצמם, לאורך זמן, פיקוח חברתי אפקטיבי, הם, למשל, קיבוצים (לפני עידן ההפרטה) וקהילות דתיות. קהילות אלה פותרות, בדרך-כלל, את רוב בעיותיהן, והן פונות למשטרה לסיוע רק בלית ברירה, כאשר מנגנונים אלה אינם מסוגלים להתמודד באפקטיביות עם הבעיות.
הצלחתן של הקהילות הללו לקיים פיקוח אפקטיבי נובעת מכך, שהחברי הקהילות מקבלים את סמכות העומדים בראשן, וכיוון שבגלל המבנה החברתי של הקבוצה, הסנקציות החברתיות, שמערכות אלה מייצרות, קשות לאין שעור, עבור חבריהן, ביחס לסנקציות הנהוגות במערכת אכיפת החוק, ועל כן, הן מרתיעות יותר. למשל: נידויו של אדם בקיבוץ שבו הוא מתגורר או חרם דתי על אדם, החי בקהילה דתית.
כאשר הקבוצה החברתית גדלה, נפגמים ההומוגניות והסולידריות שבתוכה, באופן שכלי הפיקוח הטבעיים אינם אפקטיביים עוד. אז, יש לאותה חברה צורך להפעיל אמצעי פיקוח מלאכותיים-מוסדיים.
מעין 'פיקוח חברתי מודרני'...
מעניין, ש'פורום תקנה' נוסד דווקא על ידי אשה: יהודית שילת, יועצת חינוכית ומנהלת ומייסדת הפורום. הפורום הוקם בשנת 2003 בעקבות מתלוננות שהגיעו אל שילת וסיפרו על מעשיו של רב פופולרי בקהילה הציונית-דתית. המתלוננות ספרו כי אף אחד לא האמין להן. שילת החליטה להקים גוף שיפתח מודל להתמודדות בתוך הקהילה עם פגיעות בתחום המיני מצד בעלי מרות וסמכות. אל הפורום הזה חברו דמויות מפתח בציבור הדתי-לאומי המגיעות מתחומים שונים, ואפילו מקבוצות מקוטבות. בראשו עומדים הרב יעקב אריאל והרב אהרן ליכטנשטיין, ובין החברים בו ניתן למנות את הרב איתן אייזמן, ד"ר שולמית להמן, הרב אבי גיסר, פרופ' ידידיה שטרן ואחרים.
ב"פורום תקנה" 30 חברים, אך עבודתו מתבצעת בדרך כלל בקבוצות של ארבעה. מזכירות הפורום, שאליה מגיעה התלונה הראשונית, ממנה הרכב בראשות רב, ולצדו משפטן, אישיות חינוכית ואיש טיפול. ההרכב גם מותאם לחוג שממנו מגיע מושא התלונה. בתוך שבועיים חייבים הארבעה להתכנס ולשמוע את עדות המתלונן או המתלוננת.
[בתמונה: הדף הפותח של אתר פורום תקנה]
פורום תקנה נחשף לציבור
פורום תקנה נחשף לציבור בפרשת הרב מוטי אלון, ב- 2010, כאשר פרסם בפברואר 2010 הודעה בזו הלשון: "הרינו להביא בזה לידיעת הציבור כי הרכב מיוחד מטעם 'פורום תקנה' עוסק זה זמן רב בעניינו של הרב מרדכי (מוטי) אלון, בעקבות תלונות שהגיעו אל הפורום על אודות מעשים המנוגדים לערכי קדושה ומוסר, ושלצערנו הגדול נמצא שיש בהם ממש". הודעת הפורום מתנה גם תמונה על המתרחש בתחום זה בחברה שאותה היא מפקחת: "גירדנו (רק) את קליפת הניצול בחברה הדתית"...
מאחר ואיננו כבול במגבלות החוק, טיפל הפורום גם בפרשיות, שבזמנם לא היו בגדר עבירות פליליות, וגם בכאלו שהתיישנו. כאשר סבר שהטיפול שנתן לא היה אפקטיבי דיו, הפך את העניין פומבי ופנה לציבור, ולשיטור הממוסד.
ומה עם הביקורת?
לא חסרה גם ביקורת על פורום תקנה, אולם שוב, יש רק מדד אחד לאפקטיביות של מוסד פיקוח: הלגיטימציה שלו. בעובדה, אנשי הציונות הדתית מעדיפים אותו על האלטרנטיבה המוסדית. זה אומר הכל!
פיני ידידי,
התנצלות מראש – סליחה באם התגנבו לדברי כמה תווים של ציניות. לא התכוונתי לפגוע.
אף שיש להעריך ולהוקיר את פעולתו המסורה והמהירה (לפחות יחסית למערכת המשפט) ואת העובדה שפורום זה ודומיו עשויים לתת מענה במקום שלא ניתן לממש הליך משפטי (אין תלונה, אי אפשר להוכיח, וכו'), בכל זאת אפשר לראות כאן שתי סכנות פוטנציאליות (לפחות שתיים…):
א. הישות הזו, של הפיקוח החברתי, עלולה להכניס לתהליך שיקולים זרים, המופיעים גם בתהליך השיפוטי הרגיל אבל ישפיעו שם הרבה פחות על הפסיקה, כך אני רוצה לקוות, למשל (לצורך הדגמה בלבד. לא היו דברים מעולם):
הסנקציות כלפי צעירי קיבוץ שאנסו והתעללו עלולות להיות מקילות מאוד באם הצעירים הנ"ל הינם "בעלי ערך" לחברה הספציפית (עמודי התווך בענפי המשק והפלחה. אוטוטו יוצאים לקורס טייס, בנו של האדמו"ר בחברה החרדית, וכדומה) לעומת מי שאינו "בעל ערך" כזה (הכיבשה השחורה של המשק).
ב. באם הנורמה והכלים האלו יהיו נפוצים יותר מאשר דוגמאות בודדות (ופורום תקנה, נדמה לי, איננו מהווה אחד מרבים אלא אחד ממעטים מאוד מסוגו, בינתיים), בסוף לתהליך משטרתי/שיפוטי רגיל מלא יגיעו רק מי שאינם שייכים לקהילות חזקות ומלוכדות, ואינם מאוגדים בשום "איגוד חברתי", כלומר – החלשים והמוחלשים (שוב…).
אה. סליחה. הנה זה כבר קורה –
מתברר שיש הליכים מיוחדים לברור וטיפול עבור חברי הקהילה הבנקאית במקרים של ספק הטרדה מינית או בעיות נורמטיביות אחרות (בסיוע אדיב מאוד של עמיתם מהקהילה המשפטית. בדימוס. בדימוס כמובן). אני לא כל כך בטוח שאני הייתי מקבל טיפול סלחני כזה, אילו היתה עולה תלונה כזו נגדי (אינני מתכוון לרמוז שאני רואה עצמי חלש או מוחלש, חלילה)
עוד לא מאוחר. אולי נבקש מ"חבר משרתי הקבע והגימלאים" להקים טריבונל חברתי כזה ל"חברינו"…
על מה סליחה יקירי,
תודה שאתה פה ואתה מעשיר ותורם!
משום מה זה מזכיר לי את פתרון הבעיות הדומות במסגרת הקיבוצית
מכבסים את הכביסה המלוכלת בבית
כאשר זה קרה במסגרת הקיבוצית
היו טענות רבות נגד התופעה
ואילו כאן פתאום מכשירים את השרץ
אנחנו עדים לתופעה בה רשויות החוק מודרות מטיפול בבעיות האמיתיות
וכל שבט פותר את בעיותיו בעצמו
גם בנק הפועלים פתר את הבעיה בעצמו
למה?