[הימים שטעויות בתקשורת היו תמימות... התמונה היא נחלת הכלל]
[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב-17 בפברואר 2020
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
היו ימים שטעויות בתקשורת היו תמימות... ב- 1948 נבחר הנשיא האמריקני הארי טרומן לכהונה השנייה כנשיא, בנצחו את המועמד הרפובליקני תומאס דיואי עם 303 קולות אלקטורליים מול 189 לדיואי. היה זה בתום מערכת בחירות סוערת ואחת המפתיעות בהיסטוריה, שבה רוב המומחים וסקרי דעת הקהל חזו לטרומן מפלה. עורכי השיקאגו דיילי טריביון כה האמין למומחים, שטענו שהנשיא טרומן לא יצליח להיבחר, עד כי אישרו את כותרת היום שאחרי הבחירות מראש: "דיואי הביס את טרומן". בתמונה למעלה נראית התוצאה: טרומן שזכה, מצטלם, קורן מאושר, עם גיליון הטריביון בידו...
היום עידן התמימות חלף מזמן! לא היה אירוע שחשף את מצבה של התקשורת הממוסדת בעולם המערבי, כמו הבחירות לנשיאות ארצות הברית ותוצאותיהם. למצב העגום הזה ולהשלכותיו מוקדש המאמר הנוכחי:
בין תיאוריה למציאות...
לתקשורת תפקיד עצום בדמוקרטיה המודרנית. היא אמורה להיות חופשית ולהשקיף באובייקטיביות מן הצד על ההתרחשויות. תפקידה לבקר ולשמש כפרקליט הציבור. על ידי תחקירים, אמצעי התקשורת חושפים פשרות ומחדלים של הממשל, אנשי ציבור בעלי הון וארגונים שונים. כך הציבור אמור להיות מעורב ומודע יותר על המתרחש (ישנם כמובן כלי תקשורת המהווים שופר של תנועה ספציפית,אבל, זה סיפור אחר).
עד כדי כך היה מעמדם חשוב, עד כי רבים טענו, שלתורת הפרדת הרשויות המפורסמת של מונטסקייה - המהווה מסד לדמוקרטיה המודרנית - הכוללת את הרשויות המבצעת, המחוקקת והשופטת - התווספה רשות נוספת: התקשורת!
נפנה לרגע אל תורת הארגון:
כל ארגון נשלט על ידי אריסטוקרטיה ארגונית. משמע, השכבה השלטת בארגון, שאנשיה שולטים במירב העוצמה ובתהליכי קבלת ההחלטות בו:
- כאשר האריסטוקרטיה מגיעה ממחלקות הליבה של הארגון, היא מסייעת לו לשמור על הכיוון הנכון ולהיצמד למטרותיו ארוכות הטווח.
- אבל, כאשר קבוצות שוליות משתלטות עליו, נוצרת אוליגרכיה. היא משתלטת על תהליכי קבלת ההחלטות ופעולותיה מיועדות, בראש ובראשונה, להבטחת מעמדה. לכן, היא מטה את הארגון ואת תהליכי קבלת ההחלטות שלו מייעודו וממטרותיו.
כדי שכלי תקשורת ממוסד ימלא את תפקידו הדמוקרטי, הוא אמור להיות נשלט ומורכב בעיקר מגורמי ליבה. משמע, מעיתונאים, שמסקרים באובייקטיביות את ההתרחשויות. גורמים אלה - כמו שוטרים, שופטים, פרקליטים, מורים וכדומה - אמורים לשמור לעצמם את דעותיהם הפוליטיות, כיוון שתפקידם מחייב אובייקטיביות.
בנוסף, אמורים להיות בו גם פובליציסטים, בעלי דעה שכתב העת מחזיק באופן מאוזן. אלה אמורים לאכלס בעיקר את עמודי הדעה בעיתונים ואת המוסף המדיני של סוף השבוע.
הסתאבות התקשורת המערבית
למציאות דינמיקה משלה. המשבר הכלכלי של ערוצי התקשורת הממוסדת הביא להשתלטות גורמים אינטרסנטים עליהם. האינטרסים של הגורמים הללו הביאו לכך, שכלי התקשורת משמשים שופר של אג'נדה ברורה. כך הפכו בעלי הדעה המוחצנת לרוב.
בנוסף, עורכים ויועצים משפטיים באמצעי התקשורת נמנעים מדיווח על מעשיהם של כאלה שחשיפתם מנוגדת לאינטרס הכלכלי שלהם. המצב הזה גורם לפוליטיקאים לנסות ולהצטרף לחגיגה, ולנכס לעצמם (בעזרת בעלי הון, או בעזרת הונם העצמי), גורמי תקשורת משלהם.
כתוצאה מכך, נטשה התקשורת המערבית את תפקידה הדמוקרטי, ופיתחה שאיפה לעצב סדר יום מנטלי מובהק להשגת מטרות אידאולוגיות, פוליטיות וכלכליות - ועל ידי ארגונים מוסדיים וולונטאריים, בדרך כלל למטרות השגת תקציבים (אורקיבי, 2018). היא מרבה לעשות שימוש בכלים המקובלים דווקא בתקשורת בעולמות לא דמוקרטיים:
'פניקה מוסרית'
זהו כלי להשגת מטרות דרך יצירה של 'מניפולציה מוסרית ורגשית' בדעת הקהל, שמחייבת את מקבלי ההחלטות לעשות מעשה. היא כוללת מעשים החוצים כל אמת מידה מוסרית (הכל למען המטרה...):
- הוצאת דברים מהקשרם;
- שינוי עובדות מהותי;
- סימון ברור של 'רשעים' מול קרבנות;
- שימוש נצלני בחסרי ישע;
[התמונה על שער ה'טיים' האמריקני שזעזעה את העולם: תמונה שכולה מניפולציה רגשית שקרית , של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, מול ילדת מהגרים בוכייה שהופרדה מאמה. מהר מאוד הסתבר שהפרטים 'לא מדוייקים' בלשון המעטה...]
[להרחבה בנושא 'פניקה מוסרית', לחצו כאן]
דיס אינפורמציה (Disinformation)
היא הפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה על ידי צד אחד שנועדה ליצור תמונת מציאות מעוותת אצל היריב. המילה הופיעה לקראת הרבע האחרון של המאה ה-20 כתרגום של המילה הרוסית "dezinformatsiya". היום בעידן האינטרנט והדיגיטציה, יצירת דיס אינפורמציה קלה מתמיד, וככלל, לא נכון לסמוך על מראה עיניים!
המידע השקרי מוסווה כאמתי ומופץ באותם ערוצים שבהם היריב מצפה לקבל מידע אמתי. מכיוון שאין צד אחד יכול לחסום לגמרי מידע מהצד השני, הוא שותל מידע שקרי ובכך מונע מהיריב לפעול בדרך הנכונה.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]
[להרחבה בנושא 'דיס אינפורמציה', לחצו כאן]
חדשות מזויפות – Fake News
המושג חדשות מזויפות (Fack News) מתאר פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. הם יכולים להגיע דרך התקשורת המסורתית או באמצעות מדיה חברתית.
לחלופין, 'נשתלות' לעתים חדשות מזויפות בתקשורת גם בשל בורות של כתבים, שמייחסים לנשוא התייחסותם דברים הנובעים ממשאלות לב ומתקוות שווא.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]
טראמפ כמקרה בוחן
את התנהגות התקשורת במהלך קמפיין הבחירות האמריקני עוד ילמדו הרבה בשעורי מדע המדינה באוניברסיטאות:
במהלך הפריימריז נתנה התקשורת רוח גבית לטראמפ, ואפילו הסוקרים לא טעו בחיזוי תוצאותיהם (פעם סיפרו לנו שפריימריז קשים לחיזוי הרבה יותר מהבחירות עצמן...).
אבל מיד לאחר שנבחר טראמפ כמועמד המפלגה הרפובליקאית, הוציאה התקשורת 'מן השרוול' את אותן הפתעות שהיו אמורות 'לרסק' אותו ואת מועמדותו, ולהגיש את הנשיאות 'על מגש' להילארי קלינטון.
[תמונתו של דונלד טראמפ היא תמונה חופשית, שהועלתה על ידי Gage Skidmore לאתר flickr; תמונת התמרור שמשמאל גם תמונה חופשית שהועלתה על ידי Colin Kinner לאתר flickr]
מקרה? אל תהיו תמימים!
טראמפ היה בעיני ה'מומחים' המועמד היחידי שאותו הילארי קלינטון תוכל להביס. אם מרפדים את דרכו למועמדות, מרפדים לקלינטון את הדרך לנשיאות... קונספירציה? כדאי להפסיק להיות נאיבים!
במהלך הקמפיין ובניית הגל התקשורתי שחזה ניצחון סוחף לקלינטון היו רבים שהזהירו שהתמונה הזו אינה מסתדרת עם המציאות. אזהרות כאלו מתועדות באינטרנט למכביר, כולל כגם באתר הזה שלנו, שבו כתב אלעד רזניק ב- 10 באוקטובר 2011: "אל תספידו את טראמפ". בכלל, דף הפייסבוק של רזניק - ולא רק שלו - היה מלא סימנים מעידים לכך שהתמונה בעייתית. אבל, כדי להבין את האמת היו אנשים צריכים לנבור בדפי הפייסבוק. לתקשורת הרי הייתה אג'נדה אחרת...
לסיכום
הסתאבות התקשורת היא חלק מהסתאבות הדמוקרטיה המודרנית, שכולנו עדים לה היום. התקשורת כיום מהיא מוקד של דיס אינפורמציה, שמונע על ידי גורמים אינטרסנטים. את העובדה הזו צריך ללמד בבתי הספר ולאמן אזרחים בקריאה ביקורתית.
אחרת, הסכנה ממנה לדמוקרטיה תהיה גדולה בהרבה מהסכנות שעליהם היא מטיפה לנו עליהן!
[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה.
- אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
- אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2024), תקשורת ודמוקרטיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/24.
- לילך סיגן (2016), כנס אילת לעיתונות, שקיבל אפס תשומת לב, הוכיח שהתחום איבד את דרכו, מעריב, 17/11/16.
- פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
- פנחס יחזקאלי (2015), דיס אינפורמציה, ייצור ידע, 13/10/15.
- פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות - Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
Pingback: תקשורת ודמוקרטיה באתר ייצור ידע | ייצור ידע
כמו שגורי אלפי נהג לומר – כן, אבל….. סקרים שניתחו את הרשתות החברתיות חזו את ניצחון טראמפ. הסקרים המסורתיים, שלא הבינו שהיום אי אפשר לבדוק את רחשי הקהל ללא בדיקת הרשתות החברתיות, נכשלו.