תקציר: בין אם חלום יעקב הוא שיקוף של הלא מודע שלו המופיע בסיפור המקראי; ובין אם המדובר בחלום עם גוון פילוסופי כדברי הרמב"ם, התוצאה מחלום זה הינה אותה תוצאה. יעקב הוא אבי האומה הישראלית, אומה שיש בה את שני המוטיבים המרכזיים הקיימים אצל יעקב. קרקע ושמיים. הישרדות ורוחניות המשמשים בערבוביה.

[לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 בנובמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

ספר בראשית משופע בחלומות רבים ושונים עד שבנו יעקב [1] בפירושו על ספר בראשית [2] קורא לספר בראשית ספר החלומות. פרט לחלום יעקב הידוע בפרשת ויצא, ידועים לנו חלומותיו של יוסף, חלומם של שרי פרעה, חלום פרעה ועוד.

החלומות הללו מצביעים על הכיוון שעלילת הספר מתרחשת ומתקדמת:

- חלום הסולם של יעקב מבטיח-מנבא לו שבעתיד האל ישמור עליו ויבחר בו כמנהיג העם.

- חלומות יוסף מנבאים, שאחיו ישתחוו לפניו כשליט אדיר כוח.

- חלומות שרי פרעה מנבאים את גורלם – מי יחיה ומי ימות מהם לאחר תקופת מאסרם.

- חלומות פרעה מנבאים את הבצורת העתידה.

מנקודת מבט של הפסיכולוגיה היונגיאנית, מקור כל חלום הוא בלא-מודע האישי ובנוסף לכך בלא-מודע הקולקטיבי שמצויים בתשתית נפש כל אדם. בנוסף לכך, קיימת שכבה נוספת בנפש, שהיא הלא-מודע הקולקטיבי התרבותי, שהוא שכבת ביניים בין הלא מודע הקולקטיבי הכלל אנושי לבין הלא מודע האישי. הלא מודע הקולקטיבי, הכלל אנושי, מבטא עצמו ומשקף עצמו מבעד האיכויות הייחודיות התרבותיות בכל עם, במערכת סמלים שמהווה את הלא-מודע התרבותי של אותו עם, ומעניקה לו את צביונו הייחודי. לדוגמה – הסמל הארכיטיפי (סמל מהלא-מודע הקולקטיבי) של הקורבן מופיע ביהדות כעקדה ובנצרות בצליבה. המשיח מופיע ביהדות כמשיח שעדיין לא בא ובנצרות כמשיח שכבר בא. כלומר, הארכיטיפים של הקורבן ושל המשיח, שהם ארכיטיפים של הלא-מודע הקולקטיבי, הקיימים בכל התרבויות, קיימים בביטוי ספציפי ייחודי שונה בכל תרבות [3].

נחזור לחלום יעקב...

זה האחרון בורח מאחיו מעשיו המתנכל לו להורגו. בדרך מבאר שבע צפונה לחרן, הוא לן במקום הנקרא לוז, וחולם את החלום הבא:

"י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.  יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.  יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.  יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.  יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.  טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.  טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי.  יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.  יח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ.  יט וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.  כ וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.  כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים.  כב וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ"[4].

חלום זה אינו עומד בקנה אחד עם מצבו של יעקב לכאורה. במצבו, הוא נס מפני אחיו, ואין לו זמן למחשבות פרט לקיומו הפיזי. אולם האל המקראי, שהוא כאן בתור הלא מודע של יעקב מבהיר לו כי תפקידו אינו רק לשרוד. לשרידותו זו יש תפקיד מכריע בהיסטוריה בדמותו של עם שלם שיצא מחלציו. כאמור, כאשר יעקב מתעורר נפעם מהחלום, הוא חוזר למצבו העגום ומבקש מהאל שיעזור לו להישרד פיזית, אולם הוא מדגיש כי זה צריך להיעשות בדרך שהוא הולך. מה כוונתו בכך?

הכוונה לדעתי, כי יעקב נושא בתוך הלא מודע שלו את התפקיד של אבי האומה הישראלית. הוא יודע שהוא אחרון האבות וממנו יצא עם ישראל. הדרך שהוא הולך אמורה לשמור אותו ולאפשר לו להגשים את הייעוד האמור בחלום זה. לשון אחר, סולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה מזכיר מוטיב כפול, קרקע ושמיים. יעקב עומד עם שני רגליו על הקרקע נוכח מצבו, ועושה את כל הפעולות האפשריות כדי לשרוד. שרידות זו, תוביל בהכרח לשמים, כלומר לייעוד העתידי שממנו יצא עם ישראל.

הרמב"ם מסביר את חלום יעקב באופן שונה

בניגוד למה שאמרנו עד כה, הרמב"ם מסביר את חלום יעקב באופן שונה. ראשית, לפי דרכו של הרמב"ם, יש שני סוגי משלים בתורה. אחד שמביע רעיון כללי, ואין לכל מילה בו חשיבות או פרשנות בנמשל, והשני שכל דבר המוזכר במשל יש לו משמעות בנמשל. דבריו אלה מובאים בפתיחה למורה נבוכים:" ודע, כי משלי הנבואה יש בהם שתי דרכים: מהם משלים שכל מלה שבמשל יש בה עניין; ומהם מה שיהיה כל המשל מגיד על כל העניין ההוא בנמשל, ויבואו במשל דברים רבים מאוד אין כל מלה מוספת עניין בנמשל, אבל הם ליפות המשל... או להפליג בהסתיר העניין הנמשל... (=או להוסיף כיסוי על ההסתר שלו). אמנם דמיון המין הראשון ממשלי הנבואה – אומרו (=משל למין הראשון הוא מה שאמר הכתוב): "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" וכו'. כי אומרו: "סולם" יורה על עניין אחד, ואומרו "מוצב ארצה" – יורה על עניין שני, ואומרו: "וראשו מגיע השמימה" יורה על עניין שלישי, ואומרו: "והנה מלאכי אלוהים" יורה על עניין רביעי, ואומרו: "עולים" יורה על עניין חמישי, ואומרו "יורדים" יורה על עניין שישי, ואומרו:  "והנה ה' ניצב עליו" יורה על עניין שביעי".

בהמשך דבריו במורה נבוכים אומר הרמב"ם כי חלום יעקב, הוא חלום פילוסופי, האומר כי מנהיג רוחני של הציבור, שזכה להתגלות והבנה מעמיקים, המסומלים בקצה הגבוה של הסולם, יש עליו לרדת אל העם וללמדם, כדי שלא יישארו בבורותם [5].

אחרית דבר

בין אם חלום יעקב הוא שיקוף של הלא מודע שלו המופיע בסיפור המקראי, או בין אם המדובר בחלום עם גוון פילוסופי כדברי הרמב"ם, התוצאה מחלום זה הינה אותה תוצאה. יעקב הוא אבי האומה הישראלית, אומה שיש בה את שני המוטיבים המרכזיים הקיימים אצל יעקב. קרקע ושמיים. הישרדות ורוחניות המשמשים בערבוביה.

[לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ויצא;
• אוסף המאמרים על הרמב”ם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ויצא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/12/19.

[1] ד"ר בֶּנוֹ יעקב (1862 - 1945), פרשן מקרא מודרני ורב רפורמי.

[2] Genesis, Berlin, 1934 Benno Jacob,

[3] רות נצר, חלומות במקרא ומוטיב הבחירה, בתוך כתב-עת מקצועי מקוון בנושאי חלומות וחלימה ותודעה, בעריכת ד"ר רז אבן  

[4] בראשית, פרק כ"ח, פסוקים י' – כ"א.

[5] רמב"ם, מורה נבוכים, חלק א', פרק ט"ו.