[תמונתו של ברק אובמה היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Lorenzo Tlacaelel לאתר flickr; תמונת הרקע (שחמט) היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Enrico Strocchi לאתר flickr]

ניתוח רציני של הצפוי לנו בשלושת השבועות שנותרו לסיום הקדנציה של ברק אובמה בבית הלבן, מחייבים מעקב אחר דפוסי הפעולה שלו, לאורך שמונה שנות כהונתו. שני דפוסים כאלה רלוונטיים לענייננו:

• בהעדר יכולת פנים אמריקאית לקדם את ענינייו - אובמה משתמש בקהילה הבינלאומית על מנת לקדם את מטרותיו הפוליטיות.
• כאשר הוא נתקל במכשול, הוא מכפיל את הלחץ ולא נסוג.

אובאמה איננו יכול פוליטית לפגוע במערכת הקשרים בין ארה"ב לישראל, כיוון שהקונגרס יסכל כל החלטה כזו. על כן, מגרש המשחקים הנוח מבחינתו הוא המגרש הבינלאומי.

וועידת השלום הצרפתית - שמתכנסת ב- 15 לינואר 2017 בהשתתפות מזכיר המדינה האמריקאי - איננה מתכנסת רק להצהיר הצהרות לתקשורת; ומן הסתם, הצהרות הוועידה תגובינה בהחלטה מחייבת של מועצת הביטחון, שתתכנס ב 18 לינואר, לבקשת אחת המדינות החברות.

בינתיים, הנשיא אובמה מכין את שיעורי הבית שלו לקראת הוועידה. כך למשל, ראש הממשלה היפני שינזו אבה הגיע לביקור בהוואי, וייפגש עם הנשיא אובאמה הנופש שם. יפן הינה חברה במועצת הביטחון, הצביעה בעד ההחלטה הפלסט' ונגד ישראל, והיא אחת המוזמנות לוועידת השלום הצרפתית. על מה ידברו שני האישים? בכל מקרה, פגישה מדינית שבה מארח הנשיא כחודש לפני סיום כהונתו ראש מדינה זרה הינה חריגה!

אבו-מאזן, אגב, הודיע, כמובן, על תמיכתו ביוזמת השלום הצרפתית עת שביקר ביפן, במסיבת עיתונאים עם אבה. 

מה יכול נתניהו לעשות? 

לנתניהו לא נותרו קלפים רבים בידו...

ואם חייבים כבר לעשות משהו, שמישהו ידאג כבר למינוי ראש למועצה לביטחון לאומי, מנכ"ל למשרד החוץ ושר חוץ במקום הממלאי מקום, והחצי שר חוץ שיש למדינת ישראל...