[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Bernard Spragg. NZ לאתר flickr]

הכותבת, דליה עוזדור, היא מגשרת, בעלת ניסיון עשיר בגישור משנת 2005, המתמחה בסכסוכי משפחה – גישור במשברים בין דוריים, גירושין, אפוטרופסות, סכסוכי ירושה וכד', בנוסף – גישור מונגש לבעלי מוגבלות; מתאמת הליכי קד"ם לנוער עובר חוק ובעלת ניסיון רב בגישור אזרחי במסגרת גישורי מהו"ת. במקביל מנהלת בהתנדבות את "מרכז הגישור בקהילה – להבים". היא מנחה קורסים להסמכה, סדנאות ותכניות הסמכה מעשית בגישור.

לדליה עוזדור תואר שני ביישוב וניהול סכסוכים.

*  *  *

אחד התפקידים הרגישים ביותר במערכת הרווחה הישראלית הוא האפוטרופוס (Guardian), המתמנה לתמוך בחסרי הישע. 'אפוטרופוס' הוא אדם, אשר ממונה כאחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו מקור המילה הוא מיוונית ומשמעותה "ממונה" (ויקיפדיה).

פרדוקס הוא שדווקא תפקיד חיוני שכזה מכיל בתוכו פיתויים כה כבדים, עד כי לעתים הופך האפוטרופוס ממגן חסרי הישע לבוזז כספם ורכושם.

מאמר זה עוסק במהות תפקיד האפוטרופוס לחסרי ישע. הוא מתאר את הפיתוי המתמיד הקיים מול עיני האפוטרופסים למעול בכספים; ועוסק בפרוצדורות הקיימות להתמודד עם הבעיה. בצעדים למינוי, ובחלופות אפשריות.

אפוטרופוס מהו?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962, הוא החוק המסדיר בישראל את עניין מינוי אפוטרופוס. בבסיס החוק מצויה הקביעה, כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו".

מינוי אפוטרופוס נדרש לאדם אשר מוגדר כחסר ישע. חסר ישע: מעובר, או תינוק בן יומו, דרך קטין ועד בגיר מפלחי אוכלוסיה רבים לרבות: מפגרים, חולי נפש, נכי צה"ל, דרי רחוב, אלכוהוליסטים, נכים באופן כללי, אדם שזהותו באופן זמני אינה ידועה,  קשישים ועוד כשהמשותף לכולם הוא העדר יכולת קבועה או ארעית, לדאוג לענייניו (כולם או חלקם) ולקבל החלטות בעצמם. משעה שמונה לחסר ישע אפוטרופוס הוא מכונה משפטית בהגדרה: 'חסוי'.

הורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם הקטינים. עם הגיע הילדים לגיל 18, פוקעת אוטומטית האפוטרופסות על הקטין משבגר (סעיפים 14 ו- 62 לחוק).

במצבים בהם קטין זקוק לאפוטרופוס בנוסף או אחר מהוריו, או בגיר חסר ישע קיים הליך המאפשר מינוי אפוטרופוס. (ע"פ סעיף 33 לחוק).

תפקיד תחת פיתוי מתמיד...

אדם הממלא תפקיד זה מצוי בפיתוי מתמיד. זאת, בשל הכספים המופקדים בידיו מחד גיסא; והיעדר היכולת לפיקוח אפקטיבי מצד האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ורשויות הרווחה, מאידך גיסא. האפוטרופוס הכללי אמור לפקח על עניינם של כארבעים אלף חסויים. מרביתם נמצאים בטיפולם של אפוטרופוסים פרטיים, אולם כששת אלפים חסויים נמצאים בטיפולם של עשרה תאגידי אפוטרופסות. הפיקוח על גופים אלו נעשה באמצעות ביקורת הפרטה, המוגשת בתחילת הניהול והדו"חות הכספיים השנתיים המוגשים על ידי האפוטרופוסים לאפוטרופוס הכללי.

עו"ד עמרם בלום - מי שכיהן למעלה משני עשורים כאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי של מדינת ישראל (בשנים 1994-1972) - שהתראיין לכתבה בידיעות אחרונות בשם "השוד הקל ביותר בישראל", קבע כי "ידועים עשרות מקרים, שאפוטרופסים לקחו כסף של נכים, ואיש לא העמיד אותם לדין. הפיתוי גדול, גם אפוטרופסים מכובדים לוקחים כסף... זה יותר קל מלשדוד בנק"... בלום ידע על מה דיבר. להלן מספר דוגמאות לשם המחשה:

פרשת עורכת הדין ירדנה נילמן

נילמן תושבת ת"א כבת 61 מונתה על ידי משרד הרווחה כאפוטרופוסית של עשרות קשישים שאינם מסוגלים לטפל בנכסיהם, ובמסגרת תפקידה התאפשרה לה גישה חופשית לרכושם הרב, שכולל נכסי נדל"ן, כלי רכב וכספים המופקדים בחשבונות הבנק שלהם. על פי החשד, בין השנים 2006-2008 היא גנבה מהם כספים ופעלה ביחד עם חשודים נוספים, שאף מכרו נכסים בבעלותם בשווי מיליוני שקלים. ההערכה היא כי בסך הכול היא גנבה מהקשישים כ-10 מיליון שקלים. כתוצאה מהמעשים, הקשישים נותרו חסרי כל וכמה מהם נאלצו להתפנות מבתי אבות בהם שהו.

בסוף שנת 2008 פשטו מפקחי האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב על משרדיה של חברת ירדנה נילמן שירותי אפוטרופסות, לצורך תפיסת מסמכים, לאחר שעלו חשדות להתנהלות בלתי תקינה לכאורה בכספי החסויים. הפשיטה התבצעה במספר אתרים בו זמנית, לרבות במשרדיה של חברה קשורה אשר סיפקה, על פי החשד, שירותים שונים לאפוטרופוס כנגד תשלום מופקע מחשבונות החסויים.

בנוסף התייצבו מפקחי האפוטרופוס הכללי במשרדיהן של חברות פרטיות שונות אשר, על פי החשד, ביצעו פעולות אישיות של האפוטרופוס, מכספי חסויים.

בנובמבר 2008 נמלטה עו"ד ירדנה נילמן מהארץ, למרות צו עיכוב יציאה מהארץ, שהיה תלוי נגדה. בדצמבר 2009 היא הופיעה בשגרירות הישראלית בגואטמלה לצורך קבלת שירות קונסולרי, ולאחר עריכת שימוע ועל בסיס החלטת שר הפנים, דרכונה בוטל והונפקה לה תעודת מעבר לצורך שיבה לישראל בלבד. היא נעצרה עם הגיעה לישראל.

ביום א' 28.03.2010 הוגש נגדה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

פרשת 'קרן דורי דורות'

במהלך החקירה הצליחו החוקרים לגלות לפחות 10 תיקי חוסים שמחשבונותיהם נגנבו כספים...

[בתמונה: תיאור הפרשה ב-אתר ynet, מה- 16 ליוני 2009]

בשל כל אלה, מתחייבת מערכת סינון ובקרה משמעותית בעת מינויו של אפוטרופוס. סמכות זו נתונה בישראל לבית המשפט לענייני משפחה.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Alisha Vargas לאתר flickr]

תיחום תפקידי האפוטרופוס

מינוי אפוטרופוס לאדם, מהווה שלילה של זכויותיו כאזרח. על כן, נדרשת התאמה אופטימלית של היקף מינוי האפוטרופוס לצרכיו של חסר הישע. קיים מגוון של אפשרויות בהקשר זה:

• אפוטרופוס לגוף: האפוטרופוס הממונה יהא רשאי לקבל החלטות אך ורק בנוגע לגופו (משמע טיפולים רפואיים, פולשניים ו/או אחרים) של חסר הישע.
• אפוטרופוס לרכוש: האפוטרופוס הממונה יהא רשאי לקבל החלטות אך ורק בנוגע לענייני רכושו של החסוי.
• אפוטרופוס חלקי לגוף או לרכוש: לאפוטרופוס יינתן מנדט לקבל החלטות בעניינים מסוימים בלבד, כפי שהוגדר בצו מינוי האפוטרופוס. לדוגמה - יהא רשאי להחליט רק בנוגע לענייני גוף הקשורים לעניין טיפול רפואי ספציפי; או יהא רשאי להחליט אך ורק בנוגע לרכוש מעיזבון אותו ירש החסוי; וכו'.
• מינוי אפוטרופוס לטיפול בעניין מסוים: האפוטרופוס הממונה יהא רשאי לפעול אך ורק בתחום מוגבל ומצומצם, לו מונה. לדוגמה – לצורך טיפול במכירת נכס, לצורך טיפול במימוש זכויות וכו'.
• מינוי אפוטרופוס לדין: משמע האפוטרופוס ימונה לצורך הליכים משפטיים מוגדרים בלבד.
• מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש: לאפוטרופוס יהא מנדט לקבל החלטות הן לגופו והן לרכושו של חסר הישע. מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש כולל הכרזה על החסוי כפסול דין. זוהי השלילה הגבוהה ביותר של זכויות חסר הישע. משעה שאדם הוכרז כפסול דין, חתימתו אינה תקפה. ההכרזה על אדם כפסול דין אינה יכולה להיות בדיעבד.

מינוי אפוטרופוס יכול להיות זמני, או מוגבל בזמן ואף קבוע. עם זאת תמיד קיימת האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הסרת מינוי אפוטרופוס או החלפתו.

מיהו האפוטרופוס המיועד?

בסעיף 34 לחוק מוגדר מי יכול להתמנות כאפוטרופוס על חסר הישע:

• אדם פרטי, כאשר בדרך כלל מדובר בקרוב משפחה של חסר הישע הקטין או הבגיר. לעתים יכול להתמנות יותר מאשר אדם אחד כאפוטרופוס על אחר, ולעתים מדובר באדם מן הקהילה לרבות עורך דין.
• תאגיד: קיימים ארגונים שזו מטרתם כדוגמת "הקרן לטיפול בחסויים",  ש.פ.ר., אקי"ם אפוטרופסות וכו'.
• האפוטרופוס הכללי.
• ועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה שמטפלת בנפגעי השואה.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי David Swait לאתר flickr]

הליך מינוי אפוטרופוס:

כאמור, מינוי אפוטרופוס לאדם, מהווה שלילה מסוימת של זכויותיו. על כן, נדרשת הקפדה מרבית על בחינת הנזקקות והצורך למנות לאדם אפוטרופוס. נדרשת גם בחינה באשר למסוגלותו והתאמתו של האפוטרופוס המיועד. על כן הסמכות לקביעת מינוי אפוטרופוס הינה בית המשפט לענייני משפחה.

הליך המינוי מחייב:

• תעודת רופא: על רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה או הגריאטריה או הנוירולוגיה למלא תעודת רופא בה מציין הרופא את מידת נזקקותו של חסר הישע למינוי אפוטרופוס ולסוג האפוטרופסות הנדרשת. בתעודה זו הרופא גם מציין, האם האדם מסוגל להביע דעתו בעניין מינוי האפוטרופוס.
• הסכמת חסר הישע: במידה והרופא מציין כי חסר הישע מסוגל להביע דעתו בעניין מינוי האפוטרופוס, יש לקבל את דעתו של חסר הישע בכתב, באשר לאפוטרופוס בכללה, ולאפוטרופוס המיועד. מודגש כי חסר הישע לא חייב להסכים לחוות הדעת של הרופא. יש לקבל את עמדתו הכתובה גם באין הסכמה.
• תסקיר פקיד סעד לסדרי דין: פקיד סעד הוא עובד סוציאלי, אשר עבר הכשרה והתמחות מיוחדת על מנת לבחון את פרטי החסוי והמקרה ואת פרטי המבקש להתמנות כאפוטרופוס מיועד כמו גם של שאר בני משפחתו. לאחר שפקיד הסעד בוחן את העניין בתשומת לב הוא ממליץ לבית המשפט על המינוי הנדרש הן מהיבט הצורך במינוי האפוטרופוס והן מהיבט האפוטרופוס המיועד. פעולתו והמלצתו נדרשת על מנת לוודא, כי המינוי יהא לטובת החסוי והחברה; וכן לוודא כי צורך זה גובר על זכויות הפרט של החסוי ומצדיק את שלילתם ולו אף החלקית.
• הסכמת האפוטרופוס המיועד: יש לקבל את הסכמתו בכתב של האפוטרופוס המיועד להסכים ולהתמנות על חסר הישע והסכמתו באשר להיקף המינוי הנדרש.
• הסכמת בני משפחה ובעלי עניין נוספים: במידה ולחסר הישע יש יותר מאשר קרוב משפחה אחד, ולא כולם מיועדים להתמנות כאפוט', נדרש להמציא לבית המשפט את עמדת בני המשפחה האחרים באשר לאפוטרופוס המיועד. יודגש כי גם במקרה זה לא נדרשת ההסכמה מראש, אלא נדרשת העמדה על מנת שתובא לידיעתו של בית המשפט.

שופט בית המשפט לענייני משפחה מקבל את כל החומר לפניו, בוחן אותו בתשומת לב. לאחר בחינה קפדנית יינתן צו מינוי אפוטרופוס לחסר ישע בהתאם לצרכיו המותאמים.

סמכותו של האפוטרופוס הממונה

משעה שמונה לחסוי אפוטרופוס חלה עליו חובה לפעול על פי המנדט שניתן לו בצו המינוי.

בסעיף 41 לחוק מוגדר כי האפוטרופוס נדרש למלא תפקידו לטובת החסוי, כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין ולצורך כך הוא מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו.

עם זאת ישנן פעולות מסוימות המפורטות בסעיף 47 לחוק, שבהן האפוטרופוס נדרש לפנות לקבלת אישורו של בית המשפט לפני שיוכל לבצען.

כמו כן, יכולתו של האפוטרופוס מוגבלת והוא אינו יכול לקבוע בעניינים שנוגעים לרצון להתחתן, ו/או להתגרש, ו/או להביא ילדים לעולם.

במצבים בהם אין האפוטרופוס מוסמך לפעול בשם החסוי, או בפעולות בהן יש ניגוד אינטרסים (כמפורט בסעיף 48 לחוק) לא יוכל האפוטרופוס לפעול ללא אישורו של בית המשפט.

פיקוח על האפוטרופוס

הגוף המפקח על האפוטרופוסים לרכוש הינו האפוטרופוס הכללי.

על כלל האפוטרופוסים במדינה חלה חובת לדווח ב'פרטה' דיווח בחלוף חודש מהמינוי. ה'פרטה' הינה מסמך, אשר מפרט עם אסמכתאות פורמליות (דהיינו תיעוד בנקאי, העתקי פוליסות ביטוחיות, זכויות הכנסה וכו') באשר לרכושו של החסוי.

כמו כן, מידי שנה נדרש האפוטרופוס לדווח לאפוטרופוס הכללי על כלל הכנסותיו והוצאותיו של החסוי בצירוף לאסמכתאות.

[בתמונה: חסר ישע... תמונה חופשית שהועלתה על ידי andrea castelli לאתר flickr]

חלופות למינוי אפוטרופוס

• מינוי מקבל גמלה: במצבים בהם אדם לא מסוגל לטפל ברכושו, כמפורט בהרחבה לעיל, אולם כל רכושו מסתכם בקצבת המוסד לביטוח לאומי, קיימת האפשרות במוסד לביטוח לאומי למנות מקבל גמלה. תפקידו של מקבל הגמלה הוא לקבל את קצבתו של הזכאי, ולעשות בה שימוש לצרכיו של הזכאי.
• ייפוי כוח לרכוש: אדם כשיר קוגניטיבית יכול למנות לו מיופה כוח לטפל בכל ענייניו הרכושיים ובלבד שתהא לו היכולת לפקח אחר פעולותיו של מיופה הכח. משעה שלאדם אין יכולת לפקח אחר מיופה כוחו, נדרשת פעולה אקטיבית להסרת יפוי הכוח והחלפתו במינוי אפוטרופוס.
• יפוי כוח לגוף: ייפוי כוח מסוג זה, הינו ייחודי בעיקר לאוכלוסיית הקשישים. קשיש רשאי במסמך פורמלי לייפות כוחו של אדם אחר לקבל החלטות רפואיות בנוגע לצרכיו מבעוד מועד.

 פרדוקס שאין לו פתרון

אין פתרונות מושלמים. הפתרון של מינוי אפוטרופוס לחסרי ישע אמנם רחוק מלהיות מושלם, אולם הוא בבחינת הרע במיעוטו ואין בנמצא תחליף טוב ממנו. כל שנותר לנו הוא להיות מודעים לבעיה, להגדיל את מודעות בתי המשפט הממנים ולגלות עירנות...

העשרה

אתרים המבטאים מצוקה ותסכול ממעמדם של אפוטרופסים וממעשיהם:

• האתר 'אפוטרופוס: למען זכויות החסויים בישראל.
• האתר 'פשעי משרד הרווחה'.