תקציר: 'המערכה בין המלחמות' (מב"ם) היא מושג מאסטרטגיית צה"ל, שמתאר את ההתמודדות הצבאית בפרקי הזמן שבין מלחמות. למשל, את הפעילות הצבאית - הגלויה והסמויה - שמנהל צה"ל נגד חמאס בעזה, בין פרצי האלימות, שיוצאים משליטה; או המאבק לעקירת האיראנים מסוריה. במסמך אסטרטגיית צה"ל מוגדרת 'המערכה בין המלחמות' כמערכה פעילה ומתמשכת, שתכליתה להרחיק את המלחמה ולאפשר למדינה תקופת רגיעה ארוכה ככל האפשר... אבל, האם המב"ם באמת עושה זאת?

[תמונת החיילים היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי ResoluteSupportMedia לאתר flickr. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בינואר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'המערכה בין המלחמות' (מב"ם) היא מושג מאסטרטגיית צה"ל, שמתאר את ההתמודדות הצבאית בפרקי הזמן שבין מלחמות.

למשל, את הפעילות הצבאית - הגלויה והסמויה - שמנהל צה"ל נגד חמאס בעזה, בין פרצי האלימות, שיוצאים משליטה; או המאבק לעקירת האיראנים מסוריה.

במסמך אסטרטגיית צה"ל מוגדרת 'המערכה בין המלחמות' כמערכה פעילה ומתמשכת, שתכליתה להרחיק את המלחמה ולאפשר למדינה תקופת רגיעה ארוכה ככל האפשר. 

ארבע מטרות נקבעו ל'מערכה שבין המלחמות':

1. להחליש את גורמי הכוח השליליים במרחב, דוגמת חיזבאללה, חמאס, ארגוני הג'יהאד, ואחרים;
2. לצמצם את התעצמות האויבים באמצעות מניעה, לעתים בכוח, של הצטיידותם באמצעי לחימה אסטרטגיים "שוברי שוויון", העלולים להגביל משמעותית את חופש הפעולה של צה"ל ולהגדיל את הנזק האפשרי לישראל;
3. ליצור תנאים מיטביים לניצחון במלחמה עתידית באמצעות פעולות, שייטיבו את יכולותיהם של כוחות צה"ל;
4. לבסס לגיטימיות לפעולת ישראל ולשלול את בסיס הלגיטימיות של פעולת האויב - בין היתר, באמצעות חשיפתה של דוקטרינת הפעולה שלו, העושה שימוש במגן אנושי. כל אלה, על ידי מבצעים חשאיים, חסויים וגלויים רב-תחומיים, המשלבים לצד פעילות צבאית גם מהלכים תקשורתיים, כלכליים, משפטיים ומדיניים.

התמודדות נמשכת כזו מעצימה את הגמישות האסטרטגית של מדינה ומשאירה אותה דרוכה לקראת עימות גדול [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן].

האלוף גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) טוען, כי "אכן המלחמה הגדולה רבת סבל ועתירת תהילה. אולם רמטכ"ל נבחן מבחינת תבונתו ואחריותו הלאומית, לא פחות, אם לא יותר, בזמן שבין המלחמות בניהול מערכה מחושבת ומדודה, חשאית בחלק ניכר ממרכיביה, אך גם גלויה במידה הראויה.

[בתמונה משמאל: האלוף במיל' גרשון הכהן. המקור: אוסף התמונות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל]

מערכה זו תובענית בכישוריי המצביאות לא פחות מאלה הנדרשים למלחמה הגדולה. בניהולה הנכון טמונה התקווה להרחיק - עד כדי לייתר את מופע המלחמה הגדולה [למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'חשיבות המערכה שבין המלחמות', לחצו כאן]..

בהיבט זה - קובע הכהן - המערכה שבין המלחמות חשובה לא פחות מן המלחמה הגדולה, ובהנהגה הלאומית ראוי להקדיש לה את מלוא משאבי הקשב ותשומת הלב; ולהציב אותה במקום הראוי לה בתפיסת הביטחון הישראלית [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

[בתמונה: מלחמת ההתשה כסוג של 'מערכה בין מלחמות'.המקור: מישאל עידן, פייסבוק]

ביקורת על 'המערכה שבין המלחמות'

האלוף גרשון הכהן מזהיר, שהמערכה שבין המלחמות היא הליכה על סף הכאוס, וטומנת בחובה כל העת סכנה להידרדר למלחמה אמתית. הוא מביא כדוגמה את "דינמיקת ההסלמה אל מלחמת ששת הימים כשיעור חיוני ללמידת התהליך, שבו מערכה מוגבלת עלולה - בניגוד לציפיות - לצאת משליטה: "...

במרץ 1967, בהצגת הערכת המודיעין לתוכנית הרב שנתית של צה"ל העריך אמ"ן כי מלחמה כוללת אינה צפויה, לפחות עד 1970, כל עוד מצרים שקועה בלחימתה בתימן. עם זאת, הותיר ראש מחלקת המחקר, פתח להתדרדרות אפשרית בלתי צפויה.  לנוכח הערכה כזו, וניהול תקריות הגבול כמערכה שבין המלחמות, היה מתבקש ברור בשאלה כיצד מכוונים ומסייגים את פעולות צה"ל בעיקר בצפון, באופן שלא יאיץ לקראת התדרדרות בלתי צפויה.

ב-7 לאפריל 1967, התפתחה תקרית גבול מתוך עבודה חקלאית יזומה באזור המפורז ממזרח לכנרת. בתוך התלקחות האש, נפלו פגזים על בתי קיבוץ תל קציר. ראש הממשלה ושר הביטחון אשכול, אישר הפעלת מטוסי חיל האוויר לשיתוק מקורות הירי.  חיל האוויר הפעיל באותו יום 171 גיחות, לתקיפה ולפטרול, הופלו שישה מטוסי מיג סוריים.

תקרית זו הייתה ללא ספק נקודת תפנית בהתדרדרות שהתחוללה בהאצת ברית המועצות ומצרים לקראת מלחמת ששת הימים. מנקודת מבט זו, במבחן התכלית למערכה שבין המלחמות, המבקשת להרחיק את המלחמה, יום קרב זה, על מלוא הישגיו הטקטיים, היה כישלון מערכתי...".

[להרחבת המושג 'סף הכאוס', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים על מלחמת ששת הימים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'חשיבות המערכה שבין המלחמות', לחצו כאן]

[בתמונה: מטוסי מיג 21MF מהדגם שהשתתף בקרב. התמונה היא נחלת הכלל]

המבקר החריף ביותר של המערכה שבין המלחמות הוא נציב קבילות החיילים לשעבר, האלוף במיל' יצחק בריק.

בריק טוען, שצה"ל בנה את עצמו למערכה שבין המלחמות; ותוך כדי כך, הזניח את היערכותו למלחמה הבאה. כותב בריק במאמרו: "המערכה שבין המלחמות": "...

הצבא עוסק בשנים האחרונות במערכה שבין המלחמות: מפעילים מודיעין, סייבר, יחידות מיוחדות, והתקפות חיל האוויר בגזרות השונות, עם הצלחות לא מבוטלות.

הציבור הולך שבי אחרי הצלחות אלה ואינו מודע כלל לאיומים הצומחים סביבינו. יש כאלה בדרג המדיני שבכוונת מכוון דואגים לעוור את עיני הציבור מלראות ולהיות מודע למציאות העגומה המתגבשת סביבנו; ויש גם כאלה אשר לא מכירים את המצב לאשורו וניזונים מנתונים לא מבוססים ולא אמינים.

למלחמה האמיתית, צה״ל אינו מוכן באופן מוחלט. איבדנו שנים להתכונן אליה. התקבלו החלטות שדרדרו את צבא היבשה בחלק מהמערכים מתחת לקו האדום (אני מסביר זאת בפרוט, בדוח המיוחד שהוצאתי על מוכנות צה״ל יבשה למלחמה). המכה שהעורף יחטוף תהיה קשה מנשוא; ואין לצה״ל יכולת אמתית לתת תשובה לכך..."

[למאמרו של יצחק בריק: 'המערכה שבין המלחמות', לחצו כאן]

[בתמונה: כרזה מתוך מאמרו של יצחק בריק. התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'חשיבות המערכה שבין המלחמות';
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית;
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: המערכה בין המלחמות.
• שי שבתאי (2012), תפיסת המערכה שבין המלחמות, מערכות 445, עמ' 27-24.
• סיבוני גבי (2015), אסטרטגיית צה"ל – תפיסת פעולה ממוקדת, INSS - המכון למחקרי ביטחון לאומי, 26/8/15.
• יצחק בריק (2019), המערכה שבין המלחמות, ייצור ידע, 17/9/19.
• אלעד רזניק (2019), אלעד רזניק: המערכה שבין המלחמות וההתבססות האיראנית בסוריה, ייצור ידע, 31/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• גרשון הכהן (2017), חשיבות המערכה שבין המלחמות, ייצור ידע, 10/3/17.