[בתמונה: ציור מהמאה ה-18 של בניית המשכן. הציור הוא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

עודכן ב- 11 בפברואר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פירושים רבים ניתנו למשמעותם של הכרובים^[1], מבחינה סמלית או אפילו מוסרית. במהלך הדברים הבאים נתייחס לדעת הרמב"ם, המסביר את מהות הכרובים באופן מקורי.

ככלל, הרמב"ם אימץ את מבנה היקום שהיה מקובל בקרב מדעני תקופתו והיה מבוסס בעיקר על ספרו של תלמי, "אלמגסטי"^[2], שנכתב בשנת 150 לספירה בערך. מבנה היקום הזה תואר על ידי הרמב"ם באופן הבא: "כל גלגל וגלגל משמונת הגלגלים שבהם הכוכבים, נחלק לגלגלים הרבה זה למעלה מזה כמו גלדי בצלים:  מהם גלגלים סובבים ממערב למזרח, ומהם סובבים ממזרח למערב כמו הגלגל החוזר התשיעי.  וכולם, אין ביניהן מקום פנוי"^[3].

כלומר העולם הוא בעיקרון גיאוצנטרי ומורכב מגלגלים המכילים אחד את רעהו, כאשר כוכבי הלכת המוכרים לנו ויתר כוכבי הרקיע קבועים באותם גלגלים ומסתובבים עמם. כדי להסביר את תנועת גרמי השמיים, הרמב"ם אימץ את שיטת אריסטו שלכל גלגל יש שכל נבדל, כלומר יישות בלתי חומרית,המהווה את יסוד הגלגל והגורם לכך שהוא מתנועע בצורה מעגלית, כדלקמן:" לכן פסק(אריסטו) בהחלטיות שיש שכלים נבדלים כמספר הגלגלים. כל גלגל מהם משתוקק אל השכל אשר הוא העיקרון שלו והוא המניע אותו בתנועה זאת המיוחדת לו..."^[4].

אותם שכלים נבדלים מזוהים בתפיסתו של הרמב"ם כמלאכים או ככוחות שהטבע פועל על פיהם כדלקמן:" הוא(אריסטו) אומר שכלים נבדלים ואנו אומרים מלאכים..."^[5] , ובהמשך הפרק האמור קובע הרמב"ם שאחד מהמשמעויות של המושג מלאך הוא חוק טבע על פיו מתנהל היקום בכללותו. לשון אחר, המלאכים מהווים אפוא לדעת הרמב"ם, את מכלול הכוחות המתווכים בין האל לבין היקום כולו, והם השליחים של האל, בעולם ובקרב בני-האדם.

[בתמונה: הרמב"ם. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jerzy Kociatkiewicz לאתר flickr]

לאחר הנחות יסוד אלו, מדגיש הרמב"ם כי האמונה במלאכים יש בה חשיבות עצומה להמון לפי דבריו אלה:" וידוע שהיסוד של אמונה קודם לאמונה בתורה. לולי היה נביא לא הייתה תורה...התברר אפוא שהאמונה במציאות המלאכים קודמת לאמונה בנבואה, והאמונה בנבואה קודמת לאמונה בתורה...מכיוון שהתבררה האמת לחכמים ונודע בהוכחה מופתית(=חותכת) שיש נמצא שאינו גוף ולא כוח בגוף והוא האלוה...ושיש נמצאים אחרים נבדלים (כלומר בלתי חומריים, שאינם חומר ואינם שרויים בתוך החומר), והם אשר מציאותו יתעלה שפעה עליהם, והם המלאכים...והתברר שהאמונה במציאות המלאכים באה בעקבות האמונה במציאות האלוה ושמתוך כך אפשריות הנבואה והתורה..."^[6].

בהמשך דבריו על אתר, קובע הרמב"ם כי עשיית הכרובים במשכן באה לשם חיזוק האמונה של ההמון במציאותם של המלאכים כדלקמן:" לכן לחיזוק האמונה בעיקר זה ציווה יתעלה שיעשו על הארון צורת שני מלאכים כדי שמציאות המלאכים תהיה איתנה באמונת ההמון, שזאת דעה נכונה שנייה לאמונה במציאות האלוה והיא עיקרון לנבואה ולתורה ומבטלת עבודה זרה...ולו הייתה צורה אחת כלומר צורת כרוב אחד, הייתה בכך התעייה והיו חושבים שזאת צורת האלוה שאותו עובדים...ומכיוון שנעשו שני כרובים עם הפסוק המפורש שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד, התאפשר ביסוס הדעה שהמלאכים נמצאים ושהם מרובים, והושג הביטחון שלא יטעו (ההמון) לחשוב שהם אלוה שכן האלוה אחד הוא...".

אחרית דבר

הרמב"ם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים נותן טעם נועז לעשיית הכרובים במשכן. הסיבה לכך היא הדרישה מההמון שיאמין במציאותם של מלאכים. כפי שכבר אמרנו, הכוונה במונח מלאכים הוא מכלול כוחות הטבע שהיקום פועל על פיהם. הן המקרא והן ספרי הנביאים משתמשים במונח מלאך אבל הכוונה אינה אלא לחוקי הטבע הקיימים. בנוסף מלאך הינו כוח רוחני שבאמצעותו הנביא מקבל את נבואתו.

ההמון עליו מדבר הרמב"ם הם אותם מאמינים שמצויים פחות בסתרי המדע, ולכן חובה לתת להם אמונה בדבר שלטון האל בעולם דרך כוחות הטבע הקרויים בספרות הקודש מלאכים. כדי לחזק ולבסס אמונה זו, נצטוו בני ישראל לפסל שני כרובים שיהיו מוצבים על ארון העדות, והדגש על זוג כדי לא להכשיל את ההמון שאין המדובר באל עצמו, אם היה בנמצא על ארון העדות כרוב אחד בלבד. הקורא המודרני יכול לטעון ובצדק, שכל דבריו של הרמב"ם, המבוססים על קוסמולוגיה מוטעית, בטלים בשישים ולא היא. גם אם הקוסמולוגיה מוטעית, הרי שהעיקרון הדתי/פילוסופי נשאר, לאמור - האל פועל בעולם דרך כוחות טבע נצחיים ובלתי משתנים. כך היה וכך יהיה עד אין קץ.

[בתמונה: ציור משנת 1800 של ארון הברית החוצה את הירדן עם בני ישראל, המונהגים ע"י יהושוע. שימו לב לכרובים על גב הארון. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת תרומה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/2/19.

[1] ראה – אבי הראל, ייצור ידע, כרובי המשכן ופרשנותו של ר' משה נתן, 27.2.2017

[2] אלמגסט ספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה. הספר, בן 13 הכרכים, מציג את המודל הגאוצנטרי לפיו כוכבי הלכת נעים סביב כדור-הארץ. מודל זה היה מקובל על הקהילה המדעית עד לעבודותיו של האסטרונום  יוהנס קפלר במאה ה-16.

[3] רמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי תורה, פרק ג', הלכה ג'.

[4] רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ב', פרק ד', מהדורת שוורץ. הרמב"ם מסתמך כאמור על: אריסטו, ספר מטפיסיקה, ספר י"ב, פרק 8. בנוסף הרמב"ם מושפע מהפילוסופים המוסלמים אלפאראבי  ואבן סינא שקדמו לו, ראה – Richard Walzer,Greek into Arabic, Oxford,1962, pp. 363-364`; H.Corbin,Avicenna and the Visionary Recital, London,1960, pp.56 – 68

[5] רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ב', פרק ו'.

[6] שם, חלק ג', פרק מ"ה.