חגית לרנאו: "איגרת זכויות האדם והאזרח"

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Catching.Light לאתר flickr]

חגית לרנאו 2

ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

בערב העיון לצאת הספר עבריינות ואכיפת חוק שנערך באוניברסיטת תל אביב, הזכיר חבר הכנסת בני בגין את "איגרת זכויות האדם והאזרח" שחיברו יוליוס מרגולין ומנחם בגין בשנת 1948. האיגרת שולבה בעיתון חרות והייתה חלק ממצע תנועת החרות לכנסת הראשונה.

ערב חג החירות הוא הזדמנות להיזכר בערכים בסיסיים כפי שבאו לידי ביטוי בכתיבתו של מנהיג, ששילב בין עולם המעשה להגות ובין דרך חיים לאומית לתפיסה ליברלית:

"וזוהי מגילת הזכויות המקודשות שלמענן נלחם, ואלו הערובות קונסטיטוציוניות שאותן נדרוש:

1. הזכות לחיים, לחרות, לדין צדק ולהתנגדות לדכוי – הן זכויותיו הטבעיות של כל אדם.

2. הזכות לחיים, פרושה זכות לחיי כבוד. בטלה ,רעב, חולי, חוסר קורת-גג ובערות – חרפה הם לחברה המאורגנת, תקינה ומתקדמת. המדינה ומוסדותיה חייבים להבטיח לכל אזרח ולכל אדם החי בתוכה את תנאי הקיום ההוגנים המינימליים תמורת עבודה גופנית או רוחנית מתאימה. או במקרה של חוסר כושר עבודה ללא תמורה.

3. בכדי להבטיח את חרות האדם והאזרח תקוים הפרדה מוחלטת בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המוציאה לפועל. סמכויות החקיקה תינתנה אך ורק לבית הנבחרים ולא תופקענה מן הבית המחוקק אף לא באמתלא של "שעת חרום".

4. חסינות מוחלטת תינתן לדירת האזרח, למכתביו ולשיחותיו הטלפוניות. לא יהיה "קבינת שחור", לבדיקת מכתבים אן להאזנה לשיחות. חיפוש בדירת האזרח יערך אך ורק בפקודת שופט מוסמך.

5. חופש המצפון והמחשבה, חופש המלה המדוברת והכתובה, חופש ההתאגדות, חופש בחירת-מקצוע או מקום מושב, חופש הפעילות המדעית ואמנותית, השתתפות בבחירות מוסדות המדינה – הן זכויותיו של כל אזרח שאינן ניתנות לערעור, אף לא באמתלא של "שעת חירום".

6. עבריין – אף הוא אדם ואזרח הנהו. לא יענוהו בחקירה. לא ישפילו כבודו. יבוטל עונש המוות. המטרה היחידה של מאסר תהיה – מלבד הגנת החברה בפני מעשיו המזיקים – הטבת אופיו של העבריין והחזרתו לחיי עבודה תקינים.

7. זכות החנינה – בטול העונש לחלוטין או בחלקו – תינתן על סמך חוקת היסוד לא רק לנשיא המדינה, אלא גם לחבר אזרחים הידועים בניקיון כפיהם ובחוסר משוא פנים. בעלי סמכות החנינה ייבחרו על ידי הבית המחוקק. ערבות מוסרית שתינתן על ידי מניין מקרב אזרחים אלה תספיק בכדי שייפתחו שערי-הכלא בפני העבריין, על מנת שיזכה בסיכוי להטבת דרכו.

8. בכדי לקיים זכויות האדם והאזרח תובטח בחוקת היסוד של המדינה – כחוק בל-יעבור (חוק "על-קונסטיטוציוני") – זכות הקובלנה של האזרחים. קובלנה כי תיחתם על ידי לפחות חלק עשירי של האוכלוסייה תחייב את מוסדות המדינה להעמיד את דבר הקובלנה ל"משפט העם" להצבעה כללית חשאית של כל אזרחים. גם חוק שנתקבל על ידי הרוב בבית הנבחרים יוכל לשמש נושא לקובלנה ולמשפט העם. ודבר העם בהצבעתו – הצבעת הרפרנדום – חוק יהיה.

..."

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Department of Foreign Affairs and Trade לאתר flickr]

הציטוט לקוח מחוברת "חרות האדם בהשקפתו של מנחם בגין" בהוצאת מרכז מורשת בגין. לחוברת המלאה: http://81.218.229.146/wp-conte…/uploads/2016/…/חרות-האדם.pdf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *