תקציר: האם גנדי חושב בדומה לרמב"ם? קשה לדעת. אולם אין לי ספק כי היה מסכים עם העיקרון של איסור היזק הרבים, של אנשים מישראל או של אנשים מאומות העולם, בעטיו של מכירת ציוד לחימה התקפי, עיקרון מוסרי החשוב יותר מהרווח הכלכלי שיכול לנבוע מעסקאות שכאלה.

עודכן ב- 5 במאי 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

'פרשת קדושים' בספר ויקרא, עוסקת במגוון מצוות 'חברתיות' כדוגמת: מתנות עניים, איסור להונות אנשים אחרים, הגנה על החלש, איסור נקמה ועוד. בסוף המכלול הגדול הזה הפרשה מסכמת אותו באמירה כללית וגורפת:

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:  אֲנִי, יְהוָה"[1]. כלומר נוקט בלשון כוללת שקשה להבינה. האם אדם יכול לאהוב את חברו כגופו? בהיבט הפסיכולוגי הדבר נראה כבלתי אפשרי לחלוטין. ניתן לגלות אמפתיה לחבר, אבל מעבר לכך זו דרישה קשה ולא הגיונית לכאורה. ברם, לפסוק האמור יש המשך ולא בכדי. המילים אני ה' בסיומת, מבהירים את העניין. יתכן מאוד שלא ניתן לאהוב את האחר באופן שווה לגופי. אבל, מכיוון שיש כאן דרישה אלוהית, הרי גם אם אינך מסוגל לכך בהיבט הנפשי הפנימי, כלפי חוץ לפחות הנך מחויב בהתנהגות מוסרית ראויה, שלא תפגע באיש. אחרת התנהגותך לא רק שתפגע באחר, אלא תתנגש עם הציווי האלוהי.

על עניין זה מוסיף נפתלי הרץ וייזל [2], את הדברים הבאים:" אם כוונת הפסוק שיאהב כל אדם כאשר אוהב את עצמו, ייפלא מאד, שיצוונו על דבר שאינו בכוח שום נפש, ואי אפשר שיאהב האדם את זולתו, וביותר איש נכרי לו, כאשר אוהב את עצמו, גם אין לצוות על אהבה ושנאה שאין האדם מושל עליהן, ועוד: אם כן צריך שיתאבל על צרה של זולתו, מעל צרת נפשו, וחייו אינם חיים, שאין לך שעה שלא יראה ולא ישמע בצרת אחר... ואומר אני, שאין מילת "כמוך" בלשון הקודש כולל כוונה זו, אלא "כמוך" פירושו: הדומה לך, כמו (בראשית מ"ד) "כי כמוך כפרעה" – דומה אתה במעלתך למעלת פרעה; (בראשית מ"א ל"ט) "אין נבון וחכם כמוך" – שוה לך ודומה לך; וכן כולם. וכן כאן פירושו "ואהבת לרעך" שהוא כמוך – שוה לך ודומה לך, שנברא גם הוא בצלם אלוהים, והרי הוא אדם כמוך, וזה כולל לכל בני אדם, שכולם נבראים בצלם. על זה אמר ר' עקיבא (ספרא שם) "זה כלל גדול בתורה". ור' עקיבא עצמו שנה כלל זה: (אבות ג' י"ד) "חביב אדם שנברא בצלם".

כלומר יש להתייחס אל כל אדם כדומה לך, כיצור שנברא בצלם אלוהים. ברגע שזה הקו המנחה השולט בהתנהגות האדם, ממילא היחס בין אחד לשני יהיה יחס של כבוד והערכה, ללא קשר למעמדו מוצאו עושרו של אדם כלשהו.

המקרא ממשיך את דבריו בדבר הנהגות מוסריות גם בפסוק הבא: "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"[3]. לכאורה, הנחייה מוסרית פשוטה, מדוע נזכרה אם כן צורת התנהגות השווה לכל נפש בפסוק מיוחד? הבאת האיסור האמור מחייב אם כן להרחיב את המושג עיוור לעיוור בדבר. לא מדובר רק באדם שאינו מסוגל לראות כי עיניו לא מתפקדות. המדובר על כל עיוורון של המציאות שאדם אינו יכול לראות. אדם שכזה אסור להכשילו בעצה לא הוגנת ולא ראויה. יש לתת לו את כל המידע האפשרי כדי שיוכל להכריע באופן נכון וראוי.

כך פוסק באופן מפורש הרמב"ם:" וכן כל המכשיל עיור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת או שחיזק ידי עובר עברה, שהוא עיור ואינו רואה דרך האמת מפני תאוות לבו, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר "ולפני עור לא תתן מכשול". הבא ליטול עצה, תן לו עצה הוגנת לו"[4]..

אולם הרמב"ם ממשיך בדבריו ופוסק באופן מפתיע, שעל בסיס הדברים שהמקרא מדבר עליהם, כיצד יש להתייחס לזולת, כולל נוכרים, שאסור למכור נשק התקפי לאומות העולם. לפי דבריו המקרא מלמד אותנו כי מותר למכור להם נשק הגנתי בלבד כדלקמן:" אסור למכור לעכו"ם כל כלי המלחמה ואין משחיזין להם הזיין ואין מוכרין להם לא סכין ולא קולרין ולא שלשלאות של ברזל ולא דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים, אבל מוכרין להם תריסין שאינן אלא להגן".

הדים לתפיסה זו בעת החדשה, ניתן למצוא כאשר הודו נלחמה על עצמאותה מידי השלטון הבריטי, טבע המנהיג ההודי גנדי [5] את עיקרון אי האלימות. חידושו הגדול של גנדי בתורת אי האלימות היה לא בגילויו של העיקרון, בכך קדמו לו רבים ובכל הדורות, אלא בכך שהוא הראשון שאחז בה בקנה מידה ציבורי.  גנדי, להבדיל ממנהיגים אחרים, ראה בעיקרון אי האלימות לא רק דרך ליחידי סגולה. הוא הפך אותה לרעיון להמונים, כשיטה של מאבק דינאמי, כנשק פוליטי וכטקטיקה מהפכנית [6].

האם גנדי חושב בדומה לרמב"ם? קשה לדעת. אולם אין לי ספק כי היה מסכים עם העיקרון של איסור היזק הרבים, של אנשים מישראל או של אנשים מאומות העולם, בעטיו של מכירת ציוד לחימה התקפי, עיקרון מוסרי החשוב יותר מהרווח הכלכלי שיכול לנבוע מעסקאות שכאלה.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת קדושים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת קדושים'.
• אוסף המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת קדושים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 3/5/19.הרמב"ם באתר 'ייצור ידע'
• פנחס יחזקאלי (2019), הרמב"ם באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/1/19.

[1] ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח.

[2] נפתלי הֶרְץ וַייזֶל, 1725 – 1805, בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.משותפיו של משה מנדלסון, כתב פירוש לספר ויקרא, שנקרא הביאור. הדברים האמורים לקוחים מתוך הביאור, פירושו לספר ויקרא על אתר.

[3] ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ד

[4] רמב"ם, משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק י"ב, הלכה י"ד.

[5] מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית,1869 – 1948.

[6] גנדי, מ.ק, נפתולי עם האמת, תל־אביב, תש"ה, עמוד 83.