חברת טבע בין כאוס לסדר

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית, שהועלתה על ידי Antoine K לאתר flickr]

יש מחיר לאבדן סדר החיים התקין

סדר הוא המצב הנורמלי לתפקודם התקין של בני אדם, וגם של ארגונים. כאשר סדר החיים התקין והקבוע (או המושך, בשפת המערכות המורכבות) משתנה בהפתעה, אנו עוברים למצב תודעתי שונה לחלוטין, הקרוי סף הכאוס. הוא מאופיין בחוסר יציבות; רמת המורכבות בו גבוהה מאוד; השינויים בו תכופים; והדינמיות בו גבוהה. התוצאה מכך עלולה להיות הרת אסון!

הדבר נכון גם כאשר מה ש'זורק' אותנו לסף הכאוס הוא 'הפתעות טובות' לכאורה. המקרה הקלסי הוא זכייה בהגרלות הפייס ו/או הלוטו, שעבור רבים מאיתנו נתפסת כהתגשמות של פנטזיה של שנים, אבל, הפנטזיה הזו משנה בהתגשמותה את חיינו ברגע, לבלי שוב. רבים אינם מצליחים להתמודד עם הזעזוע, נגררים בסופו של יום לכאוס, ומגיעים למקום גרוע בהרבה מזה שהיו בו לפני ה'זכייה'... חלקם אף מקפדים את חייהם במו ידיהם.

לא ארחיב בסוגיה זו. המעוניינים לעסוק בה מוזמנים לעיין, למשל, בכתבה בעיתון 'גלובס' מ- 2015, תחת הכותרת: "מפחיד לקנות כרטיס: סיפורי זוועה של זוכים במיליונים בלוטו":

[לכתבה ב'גלובס', לחצו כאן]

בנוסף, המבקשים להעמיק בהיבטים התאורטיים של המעברים בין סדר לכאוס, מוזמנים לדף: "ארגונים בין סדר לכאוס":

[ארגונים בין סדר לכאוס]

ארגונים כבני אדם

ארגונים אינם שונים בהקשר זה מבני אדם. הפתעה ממשית, גם אם היא חיובית ככל שתהיה, משבשת את סדר החיים התקין של הארגון. הארגון 'נזרק' לסף הכאוס, ואם איננו מפתח את המיומנות הדרושה להישרדות במציאות מורכבת ודינמית, המשתנה במהירות, ומשופעת בשלל סיכונים והזדמנויות הצצים, חדשות לפרקים, ההפתעה הטובה הזו לכאורה, עלולה להקריס אותו!

כזה הוא, למשל, סיפורה של חברת טבע, שרק לפני מספר שנים 'נשמה אוויר פסגות', והיום מצויה באבדן דרך ניהולי. ב- 1980 הימר המנכ"ל המיתולוגי של חברת טבע דאז, אלי הורוביץ - שהפך אותה לאימפריה גנרית - דווקא על על פיתוח תרופה אחת מקורית: הקופקסון. כמו באגדות, ב- 1996 'רעדו השמים', התרופה אושרה לשימוש בידי ה־FDA האמריקני, וזרם מזומנים - לכאורה בלתי נדלה - החל ליפול על ראשיהם של ראשי טבע, סחרר אותם, הטביע אותם והביאם לעברי פי פחת.

כמו זוכה פיס שמפזר כסף ומגלה שלכאורה, יש לו עוד ועוד, מנכ"לי החברה בעשרים השנים האחרונות, הוציאו בלי חשבון, התמכרו לאינטריגות ולמאבקי כוח, ודמיינו לעצמם, שאין מחר. כמו אצל מהמר כפייתי, ככל שהגיע רגע האמת גברה הנטייה להמר. אבל, הבעיה היא שהמחר תמיד מגיע! היום מצויה טבע במצב שבו החוב שלה (35 מיליארד דולר) גדול משווי החברה עצמה...

[על קורות טבע בעשרים השנים האחרונות קיראו בכתבת כלכליסט המצ"ב]

כך נחשפה טבע למה שמכונה, ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת: בתוך ההצלחה הגדולה נובטים זרעי הכישלון, המ'קריסים' את המערכת מבפנים עד שחל היפוך ומגיע הכישלון.

האם תתאושש טבע? האם תשכיל לפתח 'על סף הכאוס' את הכלים להתאושש? האם יתרחש שוב היפוך, ובתוך הכישלון ינבטו מחדש זרעי ההצלחה?

ימים יגידו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *