תקציר: הדיון על חלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות, התמקד בעיקרו בשיקולי ביטחון ודמוגרפיה. נקודת המבט האקולוגית  לא זכתה לברור ולדיון. נדרשת תכנית מתאר ארצית כוללת לארץ ישראל המערבית, כמערכת אקולוגית אחת!

עודכן ב- 6 בדצמבר 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על הקשר שבין מערכת אקולוגית למורכבות. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: המערכת האקולוגית (האקו סיסטם): המערכת המורכבת האולטימטיבית.
• גרשון הכהן: מה כדאי ללמוד מלחימת המורדים נגד אסד.

*  *  *

הדיון על חלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות, התמקד בעיקרו בשיקולי ביטחון ודמוגרפיה. נקודת המבט האקולוגית  לא זכתה לברור ולדיון.

במפגש אסטרטגי עם נציגי האיחוד האירופי בעבר, העליתי את הנושא האקולוגי ועוררתי התעניינות  אוהדת.

בכנס בנושא איכות הסביבה ביהודה ושומרון - שהתקיים באוניברסיטת אריאל ב- 2017, ביוזמת בית הספר לארכיטקטורה ובית ספר שדה כפר עציון - הציג האדריכל ישראל גודוביץ' (ראו תמונה למטה) מהנדס עיריית תל אביב לשעבר, ביקורת עקרונית על תכנית המתאר הארצית- תמ"א 35. לטענתו, התכנית התעלמה לחלוטין מכל התייחסות למרחב שמעבר לקו הירוק. מדובר בהתעלמות לא רק מצרכי תכנון למרחב שמדינת ישראל פועלת בו, הלכה למעשה, אלא בהתעלמות גם ממערכת הזיקות האקולוגיות המתקיימות בין מדינת ישראל בגבולות 67, לבין יתר מרחבי הארץ ביהודה ושומרון.

בהרצאתי בכנס, הצבעתי על שלושה תחומי פיתוח בתחום התשתיות, הסובלים עד כדי סף קריסה, מהגבלת אופק התכנון הארצי למרחב הלכוד בגבולות 1967: תחומי תשתיות התחבורה, החשמל, ומערכות טיהור השפכים וניצול המים.

תשתיות תחבורה

במאה השנים האחרונות, התיישבו מרבית היהודים ברצועת החוף. בין נתניה לראשון לציון מתרכזת כיום כ-60% מהאוכלוסייה היהודית בארץ.  שלושה כבישי אורך: 2 4 ו- 6 עוברים ברצועת החוף מצפון לדרום, והם עמוסים במשך רוב שעות היום. בשעות העומס, גם כביש 6 - שהיה אמור לפתור את מצוקת התנועה - סובל מעומסי יתר.

קיים רק פתרון אחד במרחב פתוח ונוח יחסית, כפוטנציאל בלתי ממומש, הפרוס לאורך צדה המזרחי של שדרת הרי יהודה ושומרון. מדובר בתוואי תחבורה נוסף, הנדרש להיסלל, מהגלבוע לערד, על בסיס ציר אלון, בתווך האמצעי בין בקעת הירדן לשדרת ההר.  בתכניות הוא מוכר ככביש 80, שסלילתו ממישור אדומים לערד עוכבה עד כה מסיבות מדיניות. כביש כזה, ברמת כביש 6, הכרחי להסטת עומסי תחבורה, בהם משאיות רבות הנעות כיום בין צפון הארץ לדרומה, בכבישי רצועת החוף. בנוסף, כביש מהיר בתוואי זה, ישרת בראש ובראשונה את תושבי גב ההר ביהודה ושומרון, הפלסטינים והיהודים, המצטופפים כיום על כביש 60, שפעולת הרחבתו מסובכת מסיבות רבות.

מדובר בפרויקט שיכול לעורר עניין בינלאומי. בעת העתיקה ועד תום התקופה העותמנית, שימשה דרך הים ברצועת החוף של ארץ ישראל, כגשר יבשתי בין מסופוטמיה במזרח למצרים במערב. אם יפרוץ לפתע שלום אזורי, ומשאיות מבגדד ודמשק יבקשו אפשרויות תנועה למצרים, היכן ינועו? דרך הים כגשר יבשתי, חסומה מכבר. כביש אורך במזרח הארץ, שאינו יורד עד עומק ים המלח, ואינו מאלץ טיפוס משאיות במעלה סדום, מציע גשר יבשתי בינלאומי, כתחליף לרצועת החוף: משאיות וגם רכבות, מארצות המזרח יעברו את הירדן במעבר שיח חוסיין, ימשיכו בתנועה דרומה לערד, ומשם מערבה לניצנה בואכה מצרים.

תשתיות חשמל

רוב תחנות הכוח הישראליות פרוסות לאורך החוף ומספקות חשמל גם לצורכי הרשות הפלסטינית. נבחנת בניית תחנת כוח נוספת באזור בית שמש שתשרת בעיקר את תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים והיהודים. אם תחנה כזו, תיבנה מזרחית לירושלים במישור אדומים, יחסכו קווי המתח האמורים להימתח כתשתית נוספת על פרוזדור ירושלים העמוס מכבר בתשתיות מרובות. גם זיהום האוויר יתחלק במרחב באופן מאוזן יותר. בכל דרך, פיזור נכסים יועיל בהיבטי ניהול סיכונים לשעת חירום.

מערכות טיהור שפכים וניצול המים

הערים הגדולות בגב ההר: שכם, רמאללה ירושלים וחברון שוכנות על קו פרשת המים. הביוב שלהן זורם בנחלים: מזרחה אל בקעת הירדן וים המלח ומערבה למישור החוף:

• הביוב של ירושלים המזרחית, זורם אל ים המלח בנחל קדרון.
• הביוב של שכם ורמאללה זורם - ללא טיהור או בטיהור חלקי - אל ערי השרון וגוש דן.
• הביוב של חברון זורם אל באר שבע.

בכל דרך - בין אם הארץ מחולקת לשתי מדינות ובין אם נותרת במסגרת מדינתית אחת מן הירדן לים - נדרשת התארגנות משותפת לאיכות הסביבה, בכלל זה ניקוז וטיהור מי השופכין וניצולם הנכון. מאמץ כולל במסגרת תכנון משותף, ישנה את נופי הארץ לטובת כל תושביה ויצור מרחבי קייט וטבע משוקם, לצורכי  האדם החי והצומח. הזרמת מים מטוהרים ומי ים מותפלים בכמות משמעותית לנחלים ולאפיק הירדן, תשפיע לטובה גם על מצבו המתדרדר של ים המלח.

הבנייה בקלקיליה

באפריל 2023 התחוללה סערה סביב תוכנית הבנייה בקלקיליה, שכללה אישור לבנייתן של כ-6,0000 יחידות דיור ממזרח ומצפון לעיר, בשטחי C. סערה זו ודומותיה הן הזדמנות להעביר את הדיון ממיקוד  נקודתי, בכל תכנית בנייה לגופה, אל דיון מאקרו, המעוגן בתכנון סביבתי כולל.

מדובר במערכת אחת המחויבת בניהול אחוד באיזון בין מתן מענה למצוקת הדיור לבין שימור המרחב הפתוח. בתכנית מרחבית כוללת, תיבחן גם מגמת פיתוח ירושלים מערבה, כמו מיזמי הר חרת ובת הרים, אשר גורמי התכנון הממשלתיים ממשיכים לקדם; בעוד הרחבת ירושלים מזרחה אל המרחב הפתוח במישור אדומים, יכולה להציל את נכסי הטבע בפרוזדור ירושלים, ולהוזיל מחירי הדיור.

תכנית אב ארצית

תכנון מנקודת מבט אקולוגית מוכר לרעה, כמתמקד בהגנה קנאית על נכסי הטבע ובהרחקת האדם מפגיעה בהם. אולם, נקודת מבט תכנונית אקולוגית כוללנית, מתמקדת בבחינת מכלול הצרכים האנושיים, בשאיפה להשגת איזון נכון בין כלל צרכי האדם לבין שימור הטבע.

זו הנחת היסוד שהוצבה בבסיס תכנית המתאר הארצית - תמ"א 35. ניסוח מטרת העל של התכנית מבטא היטב את נקודת המבט הכוללת,  בהגדרת השאיפה הלאומית ל"פיתוח המרחב של ישראל באופן שיאפשר השגת המטרות של החברה הישראלית על מרכיביה השונים, ומימוש ערכיה כמדינה יהודית, כחברה קולטת עליה וכחברה דמוקרטית."  בהתאם לכך נוסחו המטרות הביצועיות: "גיבוש הפיתוח היישובי של ישראל במספר קטן של מרחבים מעויירים מוגדרים... פיתוח מערכת של שטחים פתוחים ושלד תשתית תחבורה, פריסה מאוזנת של האוכלוסייה, בין חלקי המדינה השונים...פיתוחה וחיזוקה של ירושלים כבירת ישראל."

לאור מטרות אלה, הדיון על משמעות חלוקת הארץ לשתי מדינות נפרדות, חייב  לבחון האם מטרות אלו ניתנות למימוש גם במצב נסיגה לקוי 1967!

איך הסתדרנו לפני 1967?

מדובר למעשה על בחינת המרחב הנדרש לקיומה של מדינה ישראל, המתקרבת בעוד כשני עשורים לאוכלוסייה בת 15 מיליון איש. המצדדים בפתרון החלוקה שאלו אותי: "ואיך הסתדרנו לפני 1967?"  התשובה פשוטה: היינו אז מדינה קטנה בת לא יותר משני מיליון אזרחים. במבחן צורכי המרחב - להם נזקקת מדינת ישראל ההולכת וגדילה וקולטת עליה - היא אינה יכולה להסתפק עוד בגבולות רצועת החוף.

לשם המחשה, לפניכם המפה שהוגשה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט בועידת אנאפוליס. היא מבטאת את מצוקת המרחב במדינת ישראל המתכנסת חזרה לרצועת החוף:

בניגוד לתכנית אלון ולמתווה רבין, שעמדו על שימור  בקעת הירדן במלוא ממדיה בשליטה ישראלית, תכנית שתי המדינות במתווה קלינטון - בהסכמת ראשי הממשלה ברק ואולמרט - דחקה את מדינת ישראל לנסיגה מלאה גם מבקעת הירדן. הותרת גושי ההתנחלויות בריבונות ישראלית, אינה מעניקה מענה ממשי למצוקת המרחב ברצועת החוף הצרה. הרי מדובר בלא יותר מ- 5% מן השטח שנכבש ב-1967, ולשם כך חויבה ישראל להציע בתמורה שטחים חלופיים. בכל דרך, גם ללא סיפוח מוצהר, נדרשת תכנית מתאר ארצית כוללת לארץ ישראל המערבית, כמערכת אקולוגית אחת.

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), מורכבות ומערכות מורכבות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/7/20.