[בתמונה: איתן חייא. צילום מסך מכתבת ערוץ 10]
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
"איתן חייא הוא כוח בעייתי מאוד. אדם שלא שוכח ולא סולח, וזוכר את כולם וחוזר לכולם!" (עו"ד אביגדור פלדמן)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
איתן חייא - תושב תל אביב, המכונה 'הסנדק', תואר על ידי כתבי פלילים כ"אגדת פשע ישראלית". הוא נחשב לאחד הבוררים הכבדים אשר מעורב בעסקים רבים וחולש במקביל על מועדוני הימורים בכל אזור המרכז. הוא מנהל ארגון פשיעה המפעיל כ- 50 חיילים, ושווה למעלה מ-100 מיליון שקל.
הכנסותיו באות מבוררות, מסחיטה באיומים, מהלוואות בריבית גבוהה מאוד, מעסקי נדל"ן וממסעדנות. למרות כל אלה, חייא מתואר כאדם שלא עבד מעולם... הוא התגורר בקומה ה־57 של מגדל משה אביב ברמת גן, ובקומה גבוהה במגדל W במתחם צמרות הסמוך, שאליו עבר לאחר מכן (זוהר, 2014) (פרוסמושקין, 2014).
חייא מתויג על ידי המשטרה כפסיכופת אכזרי במיוחד. הוא מרצה היום 12 שנות מאסר בפועל על שורה של עבירות של סחיטה באיומים ואלימות, שהוא ומקורביו הפעילו כנגד בעלי עסקים במרכז הארץ. את עונשו הוא החל לרצות במרץ 2015, ומאסרו המלא צפוי להסתיים במרס 2034. למרות זאת, הוא פעיל מאוד בניהול עסקיו גם מתוך הכלא (איפרגן, 2016) (פרוסמושקין, 2017). בכתב האישום תואר חייא על ידי הפרקליטות כך: "הנאשם בעל מוניטין אלים העושה שימוש בכוח, באיומים ובהטלת אימה כדי להניע אנשים... ולהטיל מורא על קרבנותיו... הוא הקיף עצמו באנשים, להלן החבורה, אשר נטלו עמו חלק בביצוע פעילות פלילית, אלימה וכלכלית, תוך שימוש במוניטין שיצא לנאשם..." (זוהר, 2014).
[למאמר: '(כמעט) הכל על פסיכופתים', לחצו כאן]
חייא היה בשנות השמונים של המאה הקודמת חוד החנית של הגלובליזציה בפשע הישראלי, המתפשט ושולח שלוחות לחו"ל. הוא הוגדר כראש המאפייה הישראלית בניו יורק, ארגון פשע אשר הפיץ הרואין וסחר בדלק בחוף המזרחי במקביל לסחיטה של בעלי עסקים ישראלים, עד שקרס עקב מריבות פנימיות ו'הצלחת יתר'. הוא עצמו ריצה 15 שנות מאסר בכלא האמריקאי, שוחרר ב-2003 וחזר לישראל (פרוסמושקין, 2014) (טוקטלי ואח', 2008).
שיתוף הפעולה של חייא בתחום הפלילי כולל משפחות פשע ערביות. כך למשל, איש הביצוע (בעיקר בגבייה אגרסיבית של חובות) שלו הוא כטייר עודה, ראש משפחת פשע מג'לג'וליה.
[בתמונה: עודה קוטייר (במרכז) מובא לבית המשפט. התמונה: צילום מסך מתוך חדשות וואלה]
| בריתות וקשרי עבודה | יריבויות משמעותיות |
| ערן חייא, עמיר מולנר, האחים מוסלי, משפחת עודא מג'לג'וליה |
ויש גם יורש...
בנו של איתן חייא, ערן, הוא כבר עבריין בכיר שמאחוריו בית ספר של שמונה שנות מאסר, אותם ישב על מעורבותו ברצח השוטר לשעבר, צחי בן אור במקסיקו. היום, הבן 'בחוץ' והאב 'בפנים', וערן מנהל את 'עסקי' אביו (איפרגן, 2016) (סניור, 2016).
[ynet מכתיר את ערן חייא כיורש. לכתבה המלאה לחצו כאן]
עיצוב וצמיחה
ב-1971, עוד כשהיה איתן חייא בן 18, הוא ביצע את הרצח הראשון שלו. עקב היותו קטין, נידון ל-13 שנות מאסר בפועל בלבד. את המאסר הזה ריצה עם עבריינים בוגרים, ובתנאים קשים. העיתונאי אמיר זוהר (2014) טוען כי מאסר זה הותיר בנפשו צלקות עד עצם היום הזה. היה זה מאסר קשה ואלים במיוחד, במהלכו הסתבך חייא, בין היתר, בתפיסת שני בני ערובה - סוהר ואסיר - במשך 13 שעות (טוקטלי ואח', 2008)..
במאסר הזה פגש חייא אסיר אחר בשם ג'וני אטיאס, כשחייא ואטיאס השתחררו מהכלא, הם כבר הפכו לעבריינים מהשורה הראשונה. לימים, שניהם יהיו שותפים-יריבים במה שכונה 'כנופיית ניו יורק' או 'המאפייה הישראלית' (ראו למטה) (טוקטלי ואח', 2008).
שנות השמונים העליזות של המאה הקודמת: 'כנופיית ניו יורק'
זמן מה אחרי השחרור מהכלא, בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, עזב איתן חייא לניו יורק, שם קיבץ סביבו עשרות עבריינים ישראליים הנאמנים לו. הם יצרו ארגון פשע, אשר בימיו ה'גדולים' הפיץ הרואין וביצע הונאות בסחר בדלק בחוף המזרחי של ארצות הברית. זאת, במקביל לסחיטה של בעלי עסקים ישראלים.
המודל של 'המאפייה הישראלית' היה משפחות הפשע האיטלקיות. הם העתיקו את אורח חייהם: וילות ענק, מכוניות פאר, מסוקים, חיי מותרות... בימים הטובים ההם - כשהכסף היה מצוי בשפע - היה להם אפילו זמר בית: בני אלבז... (וגם הופעות רבות נוספות של זמרים כמו חופני כהן) (טוקטלי ואח', 2008).
[בתמונה משמאל: בני אלבז שר בבריתה של ביתו של ג'וני אטיאס בניו יורק. צילום מסך מכתבת ערוץ 10]
המאפייה הישראלית לא רק חיקתה את האיטלקים, אלא אף מיסדה שת"פ איתם: היא ביצעה עבור משפחות הפשע, קולומבו וגמבינו עבודות ב'קבלנות משנה', בין היתר, ביצוע 'חוזי' רצח. יחד עם זאת, היה הבדל מהותי בין ארגוני המאפייה האיטלקיים לישראלי: בעוד המשפחתיות הייתה הכל אצל האיטלקים, והם סמכו, במידה רבה, איש על רעהו; ה'ביחד' הישראלי היה רק מראית עין לצורכי אינטרס. בניגוד לאיטלקים, הישראלים חשדו איש ברעהו וחתרו איש תחת רעהו, כל העת (טוקטלי ואח', 2008).
שנתיים אחרי חייא הגיע לניו יורק גם שותפו מהכלא הישראלי, ג'וני אטיאס, ובנה מוקד כוח משלו בעזרת רציחות. איתן מצרף את ג'וני. הוא זקוק לו כ'איש השרירים' שלו, אבל הכריזמה שלו מתחילה לאיים על הארגון בכלל ועל חייא בפרט. בינתיים, הוא ממשיך להתפתח ולגדול, ומונה בימיו הטובים - על פי דו"חות המשטרה - כ- 2,000 איש! (פרוסמושקין, 2014) (טוקטלי ואח', 2008).
הצמיחה המהירה של 'המאפייה הישראלית' מדאיגה את משטרת ניו יורק, שמבקשת ממשטרת ישראל לשלוח קצין קישור אליהם. גם ה- FBI סימן את הישראלים לאחר שג'וני אטיאס רצח מודיע שלהם במאפייה האיטלקית, בשם ג'וני מרקוביץ', כדי להשתלט על תחום ההונאה בשוק הדלק (טוקטלי ואח', 2008ב').
אבל 'המאפייה הישראלית' התרסקה בעקבות סכסוך פנימי בשורותיה: בשלב מסוים החמיר הסכסוך בין חייא ואטיאס על השליטה בארגון. אטיאס החל להעביר חלק מאנשי חייא לצידו. היה ברור, שאחד מהם מיותר... הסכסוך הסתיים בסוף בניצחונו של חייא, ואטיאס חוסל:
בסוף 1989 נעצר ג'וני אטיאס לפרק זמן קצר בשל עבירת תנועה, והמשטרה מצאה ברכבו אקדח ללא רישיון. הוא נעצר לפרק זמן קצר. השחרור המהיר שימש עילה לאיתן חייא להפיץ כי ג'וני בגד והפך למלשין משטרתי. בדרך זו שכנע את חבריו 'להוציא חוזה' על ראשו של אטיאס ב- 50,000 $. ב- 18 בינואר 1990 בלילה סעדו ג'וני עם אשתו עפרה וישראל מזרחי במסעדת דני דג בניו יורק. לאחר שמיקומו אומת, כשיצא מהמסעדה עקב הצורך להתקשר, וניגש לביואיק האדומה שלו, ב- 2330, חיכה לו שם הרוצח עם אקדח וירה 4 יריות. הוא פונה חי לבית החולים, ונפטר מפצעיו (טוקטלי ואח', 2008ב').
שמונה חודשים שלט חייא ב'כנופיית ניו יורק', ללא צלו המאיים של ג'וני אטיאס. אבל, הטבעת הלכה והתהדקה, כשהרשויות מצליחים לשכנע חלק מאנשי הכנופיה לפתוח דף חדש תמורת זאת שיעידו נגד ראשיה. בין אלה נמנו, עפרה אטיאס, אלי אוחנה (שוטר ממרחב ירושלים באותה עת שחצה את הקווים והפך לעבריין), ז'וז'ו אוטנמזגין, ובעיקר, רן אפרים. לכן, אפרים צורף לתכנית להגנת עדים ועבר לחיות בזהות חדשה במדינת מישיגן, בצפון ארצות הברית (טוקטלי ואח', 2008ב').
חייא נעצר, נשפט וריצה 16 שנות מאסר בכלא האמריקאי, שם הטריד ללא הפסקה את כולאיו בעתירות בלתי פוסקות, לרצות את עונשו בישראל, ולבטל או להקטין את הקנס הגבוה שקיבל. אבל, האמריקנים דחו בהתמדה את בקשותיו. הוא נאלץ לשבת את מלוא מכסת הזמן שנקצבה לו (פרוסמושקין, 2014) (טוקטלי ואח', 2008).
[בתמונה: ג'וני אטיאס בתמונות של משטרת ניו יורק]
בתום המשפט, הוכנסו העדים הישראליים לתכנית להגנת עדים, אולם, הם לא נקלטו ופרשו ממנה. קורותיהם מתוארים בהמשך המאמר...
ניתן לעקוב בהרחבה את קורות 'כנופיית ניו יורק' בשני פרקי סדרת הטלוויזיה 'עובדה', שעסקו בה ובאיתן חייא (זוהר, 2014).
[לצפיה בסרט כנופיית ניו יורק, חלק א': עובדה עם אילנה דיין, לחצו כאן]
[לצפיה בסרט כנופיית ניו יורק, חלק ב': עובדה עם אילנה דיין, לחצו כאן]
עתה נסקור את קורותיהם של עדי המדינה שהעידו נגד חייא ואת גורלם:
1999: מותה של עפרה אטיאס
עפרה אטיאס, אלמנתו של ג'וני (ראו בתמונה משמאל), סיפרה לחוקריה את שידעה, העידה ונכנסה לתכנית להגנת עדים, עם ארבעת בנותיה, אבל, התכנית הזו לא הלמה את אהבת החיים, המוחצנות שלה ואהבת הריגוש. היא נשברה והחליטה לחזור הביתה לישראל (טוקטלי ואח', 2008ב').
ב- 1999 הגיעה עפרה עם בנותיה לאי איביזה סמוך לספרד, כדי להשתקע שם ולפתוח מסעדה. אולם היא נפגעת בתאונת דרכים מסתורית ומתה. הבנות חוזרות אל המשפחה בישראל (טוקטלי ואח', 2008ב').
[בתמונה משמאל: עפרה אטיאס. צילום מסך מכתבת ערוץ 10]
2003: איתן חייא חוזר לישראל
באוקטובר 2003 שוחרר איתן חייא מן הכלא, לאחר שריצה את מלוא תקופת המאסר. הוא גורש מיד לאחר שחרורו לישראל, ונחת בנתב"ג תחת אבטחה אמריקנית. עתה, עבר 'כאב הראש' למשטרת ישראל... מאז חזר, נקטלים אנשי 'המאפייה הישראלית' לשעבר, כמו לפי רשימת חיסול...
2003: חיסול ישראל (אליס) מזרחי
ישראל (אליס) מזרחי היה אחד איש חיסולים קר רוח ב'כנופיית ניו יורק'. בשנותיו האחרונות ניהל בתי קזינו ומשרדי הלוואות בשוק האפור. הוא היה מאלה שבגדו באיתן חייא, וכשנרצח ג'וני אטיאס חזר ארצה (טוקטלי ואח', 2008ב').
מזרחי הכיר היטב את חייא, וידע את הצפוי לו כשיחזור לישראל. גם חייא ידע, הוא לעולם לא יהיה בטוח עד שמזרחי יסולק מן הדרך... אפילו המשטרה הבינה זאת, ועם חזרתו של חייא לישראל הוזהר מזרחי, שחייו בסכנה.
[בתמונה משמאל: ישראל מזרחי. צילום מסך מכתבת ערוץ 10]
ובאמת, 17 שנה אחרי, חזר עברו של מזרחי לרדוף אותו. קודם לכן, הוזהר על ידי המשטרה שחייו בסכנה. בבוקר ה- 6 באוגוסט 2003 - חודשיים לפני שאיתן חייא נוחת בישראל - נסע עם אשתו מביתו בחולון לכיוון תל אביב. לפתע - על פי עדות אשתו - החל להאיץ, ואז התפוצץ מטען נפץ שהוטמן בתוך המושב, והוא מת במקום. אשתו שישבה לידו הפכה חרשת באוזן שמאל. באחורי הרכב היה טרמפיסט. הוא עף מעוצמת ההדף מהרכב ונשאר בחיים. המשטרה ייחסה את הרצח לאנשיו של חייא (טוקטלי ואח', 2008ב'). היריב הבעייתי מעברו של חייא חוסל!
2005: חיסול נלי הרשקו ('הרומני')
נלו הרשקו המכונה 'הרומני', בן 65, היה ב- 2005 סוחר סמים בגמלאות. בעברו, שימש איש הקשר של 'המאפייה הישראלית' לשדות גידול ההירואין בתאילנד. הוא היה הראשון שהביא לישראל הירואין בצורה מסיבית; והוא גם היה חלק מ'כנופיית ניו יורק'. בסוף חייו היה הרשקו חולה מאוד ומרותק לכיסא גלגלים. איתן חייא התייחס אליו כחבר. מידי שבוע ביקר אצל הרשקו וביחד העלו זיכרונות מ'ימי ניו יורק העליזים'.... (טוקטלי ואח', 2008ב').
ב-14 באוגוסט 2005, בעשר בבוקר, הגיח מתנקש וירה בהרשקו בתוך הבית, מטווח אפס. אשתו ובנו שמעו אותו זועק לעזרה, אך עד שירדו מהקומה השנייה למטה, כבר התבוסס בדמו. לרגליו השאיר הרוצח שני זרי פרחים זולים... (טוקטלי ואח', 2008ב').
המשטרה לא התרשמה מגילויי החברות של איתן חייא. הוא הובא לחקירה, שתק כדרכו, ושוחרר מחוסר ראיות (טוקטלי ואח', 2008ב').
2007: חיסול רן אפרים
רן אפרים לאיתן חייא שדרש ממנו פיצוי על שנותיו בכלא: "כולם עמדו בתור להלשין... אותי פשוט קיבלו קודם. אם אני צריך להתפוצץ או לספור כסף, אני מעדיף להתפוצץ" (טוקטלי ואח', 2008ב').
אופיו המוחצן של רן אפרים הקשה עליו להסתגל לאילוצי התכנית להגנת עדים. הוא הפר לבסוף את תנאיה, עזב אותה וחזר לישראל (טוקטלי ואח', 2008ב').
[בתמונה משמאל: רן אפרים. צילום מסך מכתבת ערוץ 10]
שלושה חודשים לאחר רצח נלו הרשקו, זומנו למשטרה רן אפרים - ועוד שניים מבכירי 'כנופיית ניו יורק' לשעבר, שטרם נרצחו: ז'וז'ו אוטמזגין, ו- יואב סינה. לחוקרים היה ברור, שכל השלושה פחדו פחד מוות, וידעו שהם חלק מאותה רשימת חיסול (טוקטלי ואח', 2008ב').
רן אפרים - שחי תחת זהות בדויה כאוצר אומנות בשם פרדי רן - דיבר בגלוי על חששו, שאיתן חייא עומד להרוג אותו. הוא טען שחייא דרש ממנו פיצוי על השנים הארוכות שישב בגללו בכלא, ושסרב לדרישה. הוא אף הציע למשטרה להקליט את שיחותיו עם חייא. כשהבין, שהמשטרה לא תגן עליו, אמר לחוקרים: "אתם משטרה של מיקי מאוס"... הוא גם ידע לספר, לאשתו הראשונה, איך יירצח: "זה ברור לי שיהרגו אותי... וזה לא יהיה מישהו שירצח בעצמו. הוא ישלם 10,000 $, הוא ישלח איזה ילד על וספה, וככה אני אמות" (טוקטלי ואח', 2008ב').
בדיוק כזה היה סופו: ב-1 בפברואר 2007, בשעה 0930, בעת שהלך אפרים ברחוב העליה, התקרב אליו רוכב אופנוע לבוש קסדה, וירה בו למוות שבעה כדורים מטווח אפס (כהן, 2007).
2007: יואב סינה ניצל בגלל טעות בזיהוי...
יואב סינה לחוקרי המשטרה: "איתן (חייא) אמר, שהוא חי בשביל להרוג את כולנו" (טוקטלי ואח', 2008ב').
יואב סינה - גם הוא מבכירי 'כנופיית ניו יורק' לשעבר, היה בעברו נהג שודים. הוא נפצע בעבר ממטען שהוצמד למכוניתו של אחד ה'בוסים' שלו ביפו, ונשאר צולע לכל חייו. ב- 2001 חזר לישראל. הוא קיבל תואר של תושב חוזר, והקים את 'פיצוחי סיני' בגבול יפו בת ים (טוקטלי ואח', 2008ב'). העובדה שקרא למקום 'פיצוחי סיני ולא 'סינה' כשמו, הציל לימים את חייו.
[בתמונה משמאל: יואב סינה. צילום מסך מכתבת ערוץ 10]
סינה הגיע למשטרה שבועיים אחרי רצח רן אפרים, ונקב בשמו של חייא כמחסלם של בוגרי 'כנופיית ניו יורק'. הוא האמין שהוא הבא בתור ולא טעה...
בפברואר 2007, המתין רוצח שכיר ליד ביתו של אדם בשם יואב סיני, חיכה שיצא מביתו לרכבו, וירה בו מספר כדורים, שהפכו אותו נכה לכל חייו. טעות של הרוצח בזיהוי הצילה את חייו של יואב סינה. האיש שבו ירה היה אזרח ישר ותמים, שכל חטאו היה השם הדומה. אבל כיוון שעסקו של סינה היה קרוי 'פיצוחי סיני', חיפש המתנקש אחר אדם שנושא את השם הלא נכון...
יואב סינה המקורי - שיד הגורל גוננה עליו לא המתין לנס נוסף. הוא נמלט מיד מהארץ, בלי להודיע אפילו לאשתו ולילדיו. בשיחת טלפון ממקום מחבואו אמר לחוקר משטרה: "הפחד שלי שהבן אדם (איתן חייא) הזה יהרוג אותי. אני יודע שאני הבא בתור שלו... אני מכיר איך הוא עובד, אני מכיר איך הוא חושב..." (טוקטלי ואח', 2008ב').
2007: חייא 'מעיד' נגד אלפרון
מתחת לביתו של חייא, במגדל שער העיר ברמת-גן, התרחשה הקטטה המפורסמת בין איציק אברג'יל לאריה אלפרון. באותה קטטה תקפו אריה אלפרון ו'חייליו': יוסי בצרא וויוטל אזולאי את יצחק אברג'ל, וגרמו לו לחבטות בפניו ולדימום באפו. גם נאמנו, מוטי חסין הוכה קשות על ידי אלפרון עצמו. סרט מצלמות האבטחה שתיעד את הקטטה הגיע לידי המשטרה. בסרט נראה אריה אלפרון, אחיו של יעקוב אלפרון, נוגח בראשו של איציק אברג'יל, שבאותה עת היה ארגון הפשיעה שלו בשיאו. הקטטה מחריפה ונמשכת בתוך חנות באזור. יעקב אלפרון ובנו דרור לא נראים בסרט, אך במשטרה טענו שהם היו בזירת האירוע. השניים שוחררו ממעצר לאחר שבועיים וחצי של חקירה. אריה אלפרון, לעומת זאת, נעצר והוגש נגדו כתב אישום (גל, 2007).
איך כל זה מתחבר לחייא? היה נוכח באירוע, והוקלט כאשר שוחח על כך בטלפון עם בנו ערן בכלא:
השיחה הזו הוקלטה על ידי רשויות החוק, חייא זומן לבית משפט השלום בתל אביב, לתת עדות במשפט. אבל, טען כי אינו זוכר דבר, והוכרז כעד עוין.
2014: חייא גובה ירושה
רפי כחלון (בשנות השישים של חייו), הוא מהמר כרוני וצרכן כבד של קוקאין, שהיה מבני ביתו הקבועים של חייא. הוא היה מצוי במאבק משפטי מול אחיו ואחיותיו, על ירושה שהשאירו הוריהם - נחלה גדולה בראשון לציון. על רקע התנהלותו הבעייתית מנעו ממנו בני המשפחה גישה אל הירושה. כדי לממן את הרגליו, כמו גם את מאבקו המשפטי, לווה כחלון מחייא למעלה ממיליון שקל תוך שהוא "משעבד" לו את הירושה שהוא צפוי לקבל (זוהר, 2014).
הבעיה התחילה כשכחלון הפסיד במשפט, ונקבע, שלא יוכל לכפות על משפחתו את מימוש נכסי הירושה. אז, החלו חייא ואנשיו לפעול לגביית החוב אצל משפחתו. בני המשפחה התנגדו והתלוננו במשטרה. התוצאה: שני רימוני רסס הושלכו לעבר בית המשפחה בראשון לציון (זוהר, 2014).
לאחר השלכת הרימון הראשון - ב- 29 בינואר 2014 - נעצרו חייא, כחלון ועבריין נוסף בשם מוטי גיגי מרמת גן, ונחקרו על ידי חוקרים מתחנת ראשון לציון. אחרי מספר ימי מעצר הם שוחררו מחוסר ראיות. מיד לאחר מכן הושלך רימון נוסף על בית המשפחה. אז הועברה החקירה לימ"ר תל אביב, שחשף את מערך ההלוואות, הגבייה והסחיטה שניהל חייא (זוהר, 2014).
לחקירה הצטרפו חוקרי יחידת יהלום של רשות המסים, אשר סייעו לחוקרי הימ"ר לחשוף את נתיבי הכסף של חייא. שהושקעו, בין היתר, באולם האירועים "יאפא" ביפו, ב"קפה הגבעה" בקיבוץ גבעת השלושה, ובקרקעות לבנייה ברמת גן ובפתח תקווה (זוהר, 2014).
בחקירה אותר איש עסקים - המוכר היטב למשטרה מפרשות פליליות ואחרות - שהיה אף הוא בן בית ושותף עסקי של חייא, שבעבר היה בעלים של חברת בסט מאבטחים. הסתבר כי הוא היה נתון לסחיטה תקופה ממושכת, ונטען כי במשך כמה שנים שילם לחייא מדי חודש 20 אלף שקל, ריבית עבור חוב של שותפו המנוח (שגיא אור ז"ל) שהוא לא היה מסוגל לכסות. בסך הכל הוא העביר לחייא כמה מאות אלפי שקלים, נוסף למכוניות ונכסים אחרים שנלקחו ממנו (זוהר, 2014).
הטבעת החלה להיסגר על איתן חייא!
הלבנת הון דרך עסקים 'חוקיים'
לפי אחת הפרשות בכתב האישום, בשנת 2009 שיתף אותו איש עסקים את חייא בהזדמנות עסקית בקיבוץ גבעת השלושה, שחייבה אותו בהשקעה - קבלת זיכיון להקמת גן אירועים על שפת הבריכה, כפיצוי על צו הריסה שהוציאו מוסדות התכנון ל"קפה הגבעה" שהיה בבעלותו ופשט רגל. חייא, נטען בכתב האישום, הרים את הכפפה, הציב בחברת הניהול קרוב משפחה שלו, כנציגו בחברה שהוקמה במיוחד לקידום המיזם, והשקיע 2.7 מיליון שקל תמורת 30% מהפרויקט (זוהר, 2014).
כחלק בלתי נפרד מהפרשות בכתב האישום טענה התביעה כי חייא, אשר לא עבד מעולם, גם לא הסביר מהיכן הגיעו אליו 15 מיליון שקלים שעליהם דיווח בהצהרת הון לשנת 2012. את מיליוני השקלים, טוענים בפרקליטות, הוא הלווה בריבית והשקיע בעסקים חוקיים, מה שגרר כתבי אישום נגדו על עבירות כלכליות, השתמטות מתשלומי מס והלבנת הון, במקביל לעבירות הסחיטה והאלימות (זוהר, 2014).
עוד פרויקט ששימש להלבנת הון היה - לפי כתב האישום - אולם האירועים "יאפא" ביפו, יוזמה כלכלית של שני נציגיו בפרויקט גבעת השלושה. השניים זיהו הזדמנות עסקית באולם האירועים ושכנעו את חייא להשקיע גם במיזם הזה. הפעם השקיע חייא 3.7 מיליון שקל תמורת 30% מהעסק (זוהר, 2014).
[להרחבה בסוגיה, 'הלבנת הון' מהי, לחצו כאן]
אותו איש עסקים, ששיתף את חייא בשני הפרויקטים הקודמים, הכיר לו גם את איציק לוזון, שהציע לו 50% מהפרויקט תמורת 3.6 מיליון שקל. חייא הזרים את הכסף לחברת הניהול שהקים בשמו נציגו ומקורבו מפרויקט גבעת השלושה (זוהר, 2014).
במקביל השקיעה החבורה בפרויקט נדל"ני נוסף, הפעם בשכונת נווה עוז בפתח תקווה, מגרשו הביתי של לוזון, שאחיו עמוס יזם בה הקמת אלפי יחידות דיור. לפי כתב האישום, קבלן בשם יוסי אביב - אשר היה אמור לבנות בניין בשכונה ונזקק למימון - פנה לאיציק לוזון שהציע לו ללוות את הכסף מחייא. בכתב האישום נטען, שהקבלן קיבל מחייא 500 אלף שקל ועבודת בניית שלד הבניין נמסרה לאיציק לוזון, ולשני שותפיו של חייא, תמורת 560 אלף שקל נוספים, אף הם באשראי (זוהר, 2014).
תקציב הבנייה היה שמור בנאמנות אצל עורך דין המייצג את בעלי הנכס, ובמועד התשלום התברר כי הקבלן זכאי לקבל את כספו רק שנה לאחר שהעבודות הושלמו. עקב כך הסתבך הקבלן. הוא התקשה לממן את המשך הבנייה, גם נותר חייב כסף ללוזון ולשותפיו, ובעיקר, לחייא, שדרש ממנו את כספו לאלתר (זוהר, 2014).
כשנודע כי הקבלן מתכוון למכור את הפרויקט, חששה חבורת חייא שהוא מתכוון 'לעקוץ' אותם. לכן, זימנו אותו לביתו של חייא במרומי מגדל W, שם קשרו אותו חייא ואנשיו תקפו אותו ואיימו עליו לבל יעז למכור את הפרויקט ללא הסדרת החוב (זוהר, 2014).
בינתיים החל חייא לחשוד גם בשותפיו. הוא זימן אחד מהם לסדרת פגישות במשרד של פרקליטו הנאמן, עו"ד אמנון זכרוני, שבהן דרש פירוט על השקעותיו. בשלב מסוים דרש חייא להעלות את חלקו בחברת "יאפא" מ־30% ל-50%, ובכתב האישום נטען כי בחלק מהפגישות שהו במשרד של זכרוני 'חייליו' של חייא, שאיימו על השותף וקיללו אותו, בזמן שחייא עצמו תקף אותו בבעיטות, באגרופים ובסטירות. הכל בנוכחות פרקליט הצמרת זכרוני, שבלית ברירה מסר למשטרה עדות מפורטת בעניין זה (זוהר, 2014).
שני ה'שותפים' נמלטו למיאמי בחוף המערבי של ארצות הברית, כשחייא ואנשיו דולקים בעקבותיהם, ובעקבות נכסיהם. לפי כתב האישום, בהוראת חייא ואנשיו פרץ לוזון לביתו של אחד השותפים - עם מפתחות שהיו ברשותו של מנהל אולם האירועים בקיבוץ - וגנב את מפתחות מכונית האינפיניטי שהשאיר בחניון שדה התעופה, כאשר נמלט למיאמי. לוזון, כך נטען, לקח את המכונית לביתו וכעבור ימים אחדים העביר אותה לאנשי קשר, שמהם היא נמסרה למשחטת רכב בכפר אעבלין בגליל המערבי, שם היא נתפסה (זוהר, 2014).
במקביל, הגיעו חייא ולוזון למשרדי חברת הניהול בגבעת השלושה, נכנסו למשרדו של השותף ולקחו ממנו ציוד ומסמכים. הסרטונים שבהם נראים הנאשמים, בראשם חייא ובעקבותיו לוזון, פורצים למתחם ובוזזים אותו, הושגו על ידי בלשי ימ"ר תל אביב בדרך מתוחכמת. מאחר שבאותו שלב בעל הבית שהה בחו"ל, ולא היה ניתן לחשוף את שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה, התחזו הבלשים לעבריינים, והשתלטו על המצלמות בכוח, חרף התנגדותו של מנהל המתחם (זוהר, 2014).
סעיפי האישום ייחסו ללוזון הם קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבת רכב, פריצה לבניין שאינו מקום מגורים במטרה לגנוב. לוזון ניסה לתאר עצמו כקרבן, אך לא שיתף פעולה. הוא בחר לשתוק והגיע לספסל הנאשמים כחבר מן המניין במה שנראה כארגון הפשע של איתן חייא (זוהר, 2014).
2016: 20 שנות מאסר
משפטו של איתן חייא היה פרויקט מורכב לרשויות האכיפה, והתנהל תחת אבטחה כבדה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במהלכו נאלץ השופט, צבי גורפינקל (ראו תמונה משמאל) להתנהל תחת אבטחה כבדה.
[בתמונה משמאל: השופט צבי גורפינקל. התמונה: מדינת ישראל, הרשות השופטת]
בפברואר 2016 נסגר המעגל, ומשפטו של חייא הגיע לסיומו. בית המשפט גזרר על חייא 20 שנות מאסר בגין שורה ארוכה ואכזרית של עבירות אלימות, סחיטה, איומים, הלבנת הון והעלמת מס. השופט צבי גורפינקל, כתב כך: "מצויד במוניטין שרכש על עבירות רצח ועבירות נוספות הקיף עצמו חייא באנשים וביצע עבירות של סחיטה והלבנת הון, כולל ירי לעבר אדם והשלכת רימון רסס" (מורג, 2016).
גורפינקל ציין כי מרבית העדים חששו להעיד בבית המשפט והדגיש: "אוי לחברה אם לא ניתן יהיה לסמוך שהצדק ייעשה על ידי הרשויות. תפקידו של בית משפט לתת מסר תקיף וחד-משמעי ואולי כך ניתן יהיה אפשר להרתיע מפני עבירות סחיטה. תפקיד בית משפט הוא להפוך את עבירת הסחיטה לבלתי משתלמת וזאת ניתן לעשות רק על ידי ענישה קשה. עניינו של הנאשם הוא החמור ביותר. לא פלא שהנסחטים חששו להתלונן ולהעיד" (מורג, 2016).
פירוט העונש היה גדלקמן: שלוש שנות מאסר וקנס של מיליון שקל על עבירות הלבנת הון, מס הכנסה ועבירת סחיטה; בגין תקיפת עד המדינה נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר נוספים; על פריצה שלושה חודשי מאסר; על סחיטה נוספת שנתיים מאסר בפועל; על שתי עבירות סחיטה אחרות חמש שנים בפועל כל-אחת; על שני מקרים של זריקת רימונים נגזרו עליו עשר שנות מאסר. חלק מהעונשים חופפים, כך שהם מסתכמים ב-20 שנות מאסר (מורג, 2016). לאחר מכן, קוצר העונש ל- 12 שנים.
חייא נכנס אמנם לכלא איילון, אך ממשיך לנהל את 'עסקיו' משם.
2017: ההפרדה של איתן חייא בכלא מוארכת
לנוכח מידע מודיעיני רב שהצטבר במערכות המודיעין של שב"ס והמשטרה, לפיו חייא ממשיך בפעילות פלילית מתוך כותלי הכלא, מוחזק איתן חייא בהפרדה, אך ללא הועיל.
בבקשות המדינה להאריך את הפרדת היחיד שלו נטען, כי חייא פועל נמרצות מתוך בית הסוהר במטרה לקדם את מעמדו הפלילי ולצורך זה הוא מפעיל, בין היתר, את בנו ערן. כמו כן נטען, כי ממידעים שונים עולה חשש ממשי שחייא מנהל קשרים עם גורמים עברייניים ואף מעביר מסרים; מעורב בענייני סמים, בסכסוכים ובפגיעה באחרים (פרוסמושקין, 2017).
תם, ומן הסתם, לא נשלם!
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
מקורות והעשרה
- שמעון איפרגן (2016), כמה כסף שוות משפחות הפשע בישראל, דה מרקר, 17/6/16.
- מיכאל פרוסמושקין (2017), הוארכה בחצי שנה ההפרדה של איתן חייא עקב קשרים פליליים עם בנו ערן, פוסטה,
- פנחס יחזקאלי (2017), (כמעט) הכל על פסיכופתים, ייצור ידע, 15/4/17.
- מיכאל פרוסמושקין (2014), תיק הירושה "של" איתן חייא, פוסטה,
- אמיר זוהר (2014), איתן חייא ועוד 15: נפילתו הצפויה של אחד העבריינים המסוכנים בארץ, מעריב, 21/4/14.
- טוקטלי גלעד, אבי זילברברג, בעז גאון (2008), כנופיות ניו יורק - חלק א`, מאקו, 28/01/08.
- טוקטלי גלעד, אבי זילברברג, בעז גאון (2008ב'), כנופיות ניו יורק - חלק ב`, מאקו, 28/01/08.
- אבי כהן (2007), סוחר אמנות חוסל בת"א בצרור יריות מקטנוע, ynet ,1/2/07.
- שרון גל (2007), תיעוד: קטטת האברג'ילים והאלפרונים, נענע 10, 3/2/07.
- מורג גלעד (2016), 20 שנות מאסר נגזרו על "הסנדק הישראלי", 25.02.16, ynet.
קיצרו לו את העונש ל- 12 שנים בלבד.
תודה רבה… עדכנתי!