[תמונה שפרסמה דוברות המשטרה, שאימץ אתר 'כיכר השבת' 4/6/17]
[לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]
אין מחלוקת שבסיבוב האחרון ניצחו החרדים בנוק אאוט. די לראות את כותרת ידיעות אחרונות למשל, מה- 18 בספטמבר 2017 (ראו משמאל): "נרמסים מתחת לרגלי החוק", כשהתמונה הנלווית היא של "קלגס משטרתי" הרומס בסוסו את המפגינים"...
רק שהכל רמאות... בעולם של מערכות מורכבות הרומס והנרמס מחליפים לעתים תפקידים...
את התגובה המשקפת ביותר לביקורת התקשורתית, הפוליטית והציבורית על השימוש החריג בכוח בעת מהומות החרדים, ניפק מפקד מחוז ירושלים, ניצב יורם הלוי, שטען כי השוטרים "נופלים בפח" בשל תפקידם המורכב. "מישהו גורר אותנו לשם, מישהו רוצה שאנחנו נגיב כפי שאנחנו מגיבים. הרי בלעדינו כנראה שלא תהיה הפגנה... שוטר שעומד שם שעות תחת מטר של קללות ומטר של אבנים - אף אחד לא ספר את השוטרים... אנחנו נוהגים בשיא המקצועיות שיש לנו ואנחנו גם שוגים לעתים... " (קובוביץ' וליס, 2017).
אין מקום לאיבוד עשתונות?
צריך להתנסות בהפגנות כגון אלה כדי להבין את הדינמיקה שלהן: זהו אירוע על סף הכאוס, כששני הצדדים משולים למתחרים במשיכת חבל:
[להרחבת המושגים 'סדר' 'כאוס' ו- 'סף כאוס', לחצו עליהם]
[בתמונה: ההפגנה כתחרות במשיכת חבל. מי ייפול למי הקרח? התמונה היא צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: Перетягивание каната) Закаливание, Прорубь, Раменское!]
מפכ"ל המשטרה בחר לברוח מעימות ציבורי שאין לו סיכוי לנצח בו, ולהשאיר את מפקד מחוז ירושלים בודד במערכה (בצדק מבחינתו. תפקידו של כל קצין בכיר הוא, בין היתר, לספוג לבדו ולהרחיק את את הפגעים הרעים ממפקדיו): הוא טען שהתנהגות השוטרים "... אינה מקובלת"... הדברים ייחקרו ותיבדק גם התנהלות פיקוד המחוז על האופן שבו התנהלה ההפגנה...".
ואחרי שהשאיר את מפקד המחוז על עמוד הקלון, לספוג את העגבניות הרקובות בכיכר העיר, הוסיף שמן על המדורה: אנחנו לא ניתן גם לאירועים כאלה לצאת משליטה ולהפעיל אלימות שלא לצורך".
גלעד ארדן, הדרג הממונה הפוליטי, דיבר גם הוא: "לשוטר מותר להפעיל כוח במילוי תפקידו אבל אין מקום לאיבוד עשתונות כפי שנראו חלק מהשוטרים בהפגנה אתמול בירושלים והדברים הללו דרושים בדיקה" (ההדגשה שלי, פ"י) (קובוביץ' וליס, 2017).
אבל, האמנם אין מקום לאיבוד עשתונות? האם ניתן להבטיח שהאירוע לא יצא משליטה ויהפוך כאוטי? האם יש למפכ"ל ולשר מרשם, איך יוצרים סדר על סף הכאוס?
ממש לא!
המדע של הגלישה לכאוס בהפגנות
הידע של מפגינים, כיצד להוציא אירוע משליטה, הולך ומתפתח - על בסיס מדעי ממש - והוא מקיף ונרחב בהרבה מהבנתם של הארגונים המשטרתיים, כיצד להתמודד עם הבעיה. התנופה הגדולה שקיבל תחום הידע הזה הייתה בהפגנות האנרכיסטים בעולם המערבי, שהתפתחו מאוד בעשורים האחרונים, וגם בהפגנות על רקע גזעי בארצות הברית.
הידע הזה מבוסס על תורת המערכות המורכבות, לפיה, הפעלת לחץ בנקודות מועדות לפורענות, יכולים להוציא מערכת מורכבת - בעיקר מערכת הבנויה על סדר ומשמעת - מאיזון.
מערכות אלה שואפות להקנות לשוטרים דפוס של התנהגות קולקטיבית, שבה הקבוצה תפעל כאיש אחד. אבל אנחנו כבר יודעים שמערכות מורכבות עלולות לעבור היפוך מגמה. 'לחיצה על הכפתור הנכון', הפעלת 'מנוף' על נקודת הכובד הנכונה, וההתנהגות הקולקטיבית מתהפכת ומשנה מטרה... השוטרים עוברים כקולקטיב מהמטרה של השגת שליטה, למטרה הפוכה. אז משתלט הכאוס!
זוהי מטרתם של מארגני ההפגנות!
[תמונת אילוסטרציה: את הנקודה הזו שהופכת הכל לכאוס אף אחד עוד לא גילה, אבל ההנחה היא שעבודה נכונה והתמדה תביא תוצאות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Amy לאתר flickr]
איך זה עובד?
השיטה בנויה על צוותים נבחרים, השתולים בתוך המפגינים ה'רגילים', שתפקידם להוציא את המערכת המשטרתית מאיזון; ומצוותי צילום שתפקידם לתעד את הקטעים ה'עסיסיים' הללו, ולהעבירם במהירות לגורמי תקשורת ולרשתות החברתיות, על מנת לעצב את התודעה התקשורתית, הציבורית והפוליטית.
שיטת העבודה היא כדלהלן:
- איתור נקודות התורפה: תצפית על השוטרים, בדגש על המפקדים, כדי לאתר מפקדים שמגלים עצבנות יתרה.
- הפעלת 'מנופים' על נקודות התורפה: הפעלת לחץ מתמיד עליהם.
- הצלמים מוכנים תמיד: מאחורי מחוללי אי הסדר מוכנים תמיד הצלמים 'לתפוס את הרגע'.
אדגיש: זה לא תמיד מצליח. את הנקודה הזו שהופכת הכל לכאוס אף אחד עוד לא גילה, אבל ההנחה היא שעבודה נכונה והתמדה תביא תוצאות...
זה קורה גם אצלנו...
ראינו את זה מתפתח בהפגנות השבועיות על גדר ההפרדה. משם, גלש הידע (עדיין ברמה בוסרית) להפגנות האתיופים ואפילו להפגנות האחרונות של המחאה החברתית. החרדים מסתבר, 'הכינו שיעורי בית טוב מכולם...
אפילו בתחום הדוברות כדאי לדוברות המשטרתית להכין שיעורי בית. התמונות הראשונות שמגיעות למערכות העיתונים מעצבות את ההבנה. התמונות הללו היו תוצאה של תיעוד חרדי ובחירה חכמה של תמונות שהופצו.
אז לסיכום, באמת חבל שהגענו לזה, אבל צריך לזכור בערבו של יום גם מי 'אוסף את הקופונים', ומי ביים את ההצגה.
וכדאי להתבגר ולהפסיק לחשוב שניתן למסגר התנהגויות על סף הכאוס...
באירוע הזה, ההזדהות שלי כולה היא עם מפקד מחוז ירושלים!
[לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
