[התמונה: מפגין פצוע מובל על ידי שוטרים בקטלוניה. צילום מסך מחדשות ערוץ 10, 2/10/17]
[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
שיטור בחברה רב תרבותית? חחח...
מסקרן מאוד היה לבחון את התנהגות המשטרה הספרדית במשבר קטלוניה (cataluña), בתחילת אוקטובר 2017.
משטרה זו היא משטרה אירופית, שכמו חברותיה ביבשת, שכללה אסטרטגיות של משטרה בחברה דמוקרטית; פיתחה מודלים של 'שיטור בחברה רב תרבותית'; ואימצה אל ליבה את אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות.
[להרחבה בנושא אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות, לחצו כאן]
אבל, ברגע אחד של משבר, ויתרה המשטרה הספרדית על התורות הללו, וחזרה לימים ה'טובים' ההם של הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו, שבהם מילאה תפקיד מרכזי במניעה אקטיבית של חופש ביטוי (קוץ, 2017) (סגל, 2017):
- התנפלות אלימה על מצביעים, שכל חטאם היה שביקשו להשתתף בהליך דמוקרטי;
- מכות באלות עד זוב דם, ופציעה של 844 מצביעים;
- מעצרים וגרירה של מצביעים מבוגרים שסירבו להתפנות מהקלפיות;
- ירי של כדורי גומי;
- שימוש בגז מדמיע
- ועוד...
האלימות הרבה גרמה ראשת העיר ברצלונה, אדה קולאו, לצאת בקריאה לשלטונות ספרד, לשים קץ באופן מידי לאלימות שמפעילה המשטרה נגד האוכלוסייה חסרת ההגנה (מעל 300 מפגינים נפצעו רק ברחבי העיר ברצלונה).... אבל השוטרים הספרדים קיבלו גיבוי מהממשל האזרחי: סגנית ראש הממשלה של ספרד, סוראיה סאנס דה סנטמריה, טענה כי כוחות המשטרה פעלו במקצועיות ובאופן מידתי והאשימה את השלטון המקומי בקטלוניה שהחליט לקיים את משאל העם ב"חוסר אחריות מוחלט" (סגל, 2017)
הממשל המרכזי לא סומך על השוטרים הקטלונים
הממשל המרכזי לא סמך על השוטרים הקטלונים, והוא ידע למה. המשטרה הקטלונית, ה'מוסוס' (Les musos), סרבה לפעול כנגד משאל העם הבלתי חוקי. בשעות שקדמו לפתיחת הקלפיות ביקרו שוטרי ה"מוסוס" בקלפיות הרבות שבהן התבצרו המצביעים, אך לא עשו דבר למנוע את ההצבעה. אחד השוטרים הקטלונים שהתראיין לתקשורת ונשאל מדוע לא מנע את ההצבעה, טען כי: "זה לא קל... אנחנו קטאלנים ויש לנו בני משפחה שרוצים גם להצביע. אנחנו ממלאים את ההוראות שקיבלנו, בעקבות העובדה שמה שקורה פה הוא לא חוקי. עם זאת, אנחנו רק שניים ולא יכולים להתמודד מול האלפים שנמצאים פה" (סגל, 2017).
לכן, כוחות תגבור גדולים של משטרה - על טהרת השוטרים הספרדים - נשלחו לקטלוניה מבעוד מועד. העיתון "אל פאיס" אף דיווח כי התובע הכללי בספרד הורה על פתיחת חקירה נגד ראשי ה"מוסוס".
דומה, שהתמונה שלמטה ממחישה את הכל: ניידת של ה'מוסוס' נוסעת ביום משאל העם, כשהיא מניפה את דגל קטלוניה...
[בתמונה: ניידת משטרה קטלונית מניפה את דגל קטלוניה במהלך יום ההצבעה. למקור, לחצו כאן]
והנה דוגמה נוספת: על הכרזה רשום: "המשטרה הקטלונית תומכת בעצמאות"...
[למקור התמונה, לחצו כאן]
כל מה שהתרחש בקטלוניה אינו מפתיע. המשטרה הספרדית, ופטרוניה הפוליטיים רק הפגינו דפוסים / תבניות התנהגות שמוכרים לנו היטב מההיסטוריה של השיטור. אציין שלושה כאלה:
דפוס ראשון: ברגעי משבר הישרדותיים נעלמים הרעיונות ה'יפים'...
כשמשטרה חשה שהיא מתקרבת למצב הישרדותי מבחינת הביטחון הלאומי, הופכים ברגע הרעיונות היפים על משטרה בחברה דמוקרטית ועל 'שיטור בחברה רב תרבותית' ל'פתפותי ביצים', סבלנותה מתקצרת והיא הופכת לתקיפה ולאכזרית.
בדרך כלל, הסיבה להוצאת המערכת משווי משקל היא מרי אזרחי אלים (ראו את הספר למטה). ראינו זאת גם אצלנו באירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי בישראל, בהם נהרגו על ידי המשטרה, במהלך האירועים, 12 מפגינים ערבים אזרחי ישראל ופלסטיני שאינו אזרח ישראלי.
[להרחבה על אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות בסכנה לביטחונן הלאומי, לחצו כאן]
יחד עם זאת, די בתחושה של פיקוד המשטרה ו/או השוטרים של חשש מהתפרקות מסגרות קיימות, על מנת להזמין תגובה כזו, גם ללא אלימות מצד המפגינים.
לקח שני: המשטרה היא לעולם מעוז השמרנות, המגן על הסדר הקיים
את הדפוס הזה שראינו בקטלוניה, חווינו בעבר, למשל, גם באירועי ה"אביב" הערבי, מאז דצמבר 2010. בהתקוממויות הללו מילאה המשטרה את תפקיד מגן הסדר הקיים ובסיס התמיכה שלו. זאת לעומת ארגון אחר, דומה לכאורה ושונה במהות – הצבא, שהחלטתו לתמוך במתקוממים תמיד עלולה לסמן עבור השליט את רגע השינוי – את האות להעברת הכוח לגורם חדש שהצבא חפץ ביקרו.
[בתמונה: המשטרה המצרית מגנה על הסדר הקיים... לתמונה המקורית לחצו כאן]
רק לעתים נדירות שימשה המשטרה בעבר זרז למהפכות בעולם השלישי. למשל, ניסיון ההפיכה המוצלח (ביחד עם הצבא) בגאנה [2] ב- 1966 והניסיון הבלתי מוצלח בציילון [3] ב- 1962 (בן-דור, 1974, ע' 18).
[להרחבה בסוגיה זו לחצו כאן]
לקח שלישי: משטרה המורכבת מלאומים שונים מתפרקת ברגע מבחן לאומי
במשבר הקטלוני ראינו הבדלים דרמטיים בין שוטרים קטלונים שנמנעו מלהתערב; לבין שוטרים ספרדים שהפעילו כוח; כמו גם את ההבנה של השלטון המרכזי, ברגע של מבחן, שאיננו יכול לסמוך על המפקדים והשוטרים הקטלונים,
גם התופעה הזו מוכרת. כך למשל, ראינו את הבעיות שחוותה משטרת המנדט בארץ ישראל. במשטרה זו שרת סגל מעורב, שכלל בריטים - ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד - ערבים ויהודים. בשגרה הכל התנהל כהלכה. אבל, כשפרצו אירועים בין גזעיים, ירדה מאוד האפקטיביות של המשטרה הזו; והיא לא הצליחה למנוע את פרעות של ערבים נגד יהודים. ועדת הייקראפט - שמונתה על ידי הבריטים לבחון את תפקוד המשטרה באירועים - קבעה כי שוטרים ערבים אף השתתפו בפרעות.
תחושת חוסר האונים בזמן הפרעות, גרמה לגדוד העברי שהקימו הבריטים - שאמור היה לתפקד במסגרת "חיל ההגנה לפלשׂתינה" - לצעוד אל תל אביב, ללא הוראות ממפקדיו הבריטים, על מנת להגן עליה (הדבר הביא לפירוק הגדוד ולנטישת הרעיון הבריטי להשתית את הגנת פלשתינה על "חיל ההגנה" הזה).
התחושה - שתל אביב מופקרת - הביא לאחר הפרעות את ראש העיר דאז, מאיר דיזנגוף, לדרוש - ואף לקבל - מהבריטים משטרה עירונית יהודית, חד לאומית. כך קמה המשטרה העירונית של תל אביב, שפעלה בין 1921 ל-1932.
הדפוס - שחזר על עצמו גם במשבר הקטלוני - הוא, ששילוב מיעוטים במסגרת המשטרה חיוני בימים כתיקונם, אולם מתערער כשנדמה לאותם שוטרים שהמסגרת מתפרקת, וכשנוצרת אצלם תחושה של התהוות חדשה.
כשהמשברים - חמורים ככל שיהיו - אינם מאיימים על שלימות המערכת, יתפקדו השוטרים הללו - בני הלאומים האחרים - כרגיל. כך היה, למשל, במשטרת ישראל באירועי אוקטובר 2000, וכך גם במהומות הגזע בארצות הברית. כל עוד אין חשש להתפרקות המערכת, אין גם חשש לשלמות המשטרה ולתפקודה. אבל אם שערי הספים חורקים...
חומר למחשבה...
[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]
השאלה הבסיסית היא מה תוקפו של החוק, ככלל. הרי האזרחים בקטלוניה פועלים נגד החוק הספרדי, לו הם כפופים, ולמעשה מורדים במדינתם.
אז יש שתי אפשרויות: או שאין לחוקים תוקף, ואז כל דאלים גבר ולכן צודקים הקטלונים בתביעתם, ומנגד צודקת הממשלה בהפעילה כוח; או שיש לחוקים תוקף, ואז על הקטלונים לקבלם ואם הם לא – יש לממשלה סמכות לפעול נגדם בכוח.
האם לא מדובר פה על מילכוד בלתי פתיר?
בהנחה שהמדינה נמצאת במצב מורכב מבחינה חברתית (ישראל, בלגיה, צפון אירלנד ואחרים) – גם אם אתה יודע בוודאות, שבעת משבר לאומי עמוק עלולה גם המשטרה המגוונת/רב-מיגזרית/רב-לאומית להתפורר או להתפרק, הרי לא תוכל לייצר מראש משטרה מונוכרומטית (החל מ- תחנות משטרה בישובים ערביים תורכבנה משוטרים יהודים בלבד, ועד אבסורדום – בהתנחלויות – משוטרים שמאלנים בלבד… 🙂 .) כי מייד יעלו טענות של הדרה ואפלייה.
יש פתרון?
לצערי לא. זה הפרדוקס של מערכת מורכבת…