תקציר: רמת המערכה או הרמה האופרטיבית (Operation) מצויה בתווך שבין הרמה האסטרטגית ל- רמה הטקטית של הפעלת כוחות בלחימה (ראו תרשים למטה). היא מוגדרת, כסך פעולות הלחימה והפעולות הנלוות לה שצבא מבצע: כלל הקרבות, התמרונים והפעילות המנהלית. זאת, על מנת להשיג יעד אסטרטגי נתון, בזירה גאוגרפית נתונה. כל אלה כפופים לרעיון אחד, ומכוונים להשגת אותה מטרה (נוה, 2003, ע' 29). המערכה היא ישות אחידה, המתפתחת מתוך פעילות הגומלין של שתי מערכות יריבות (נוה, 2003, ע' 239); ומהווה חיבור פרשני, לא ליניארי, בין דירקטיבה מדינית לפעולה קרבית. היא תמיד רב מימדית ו- שילובית (תמרי, 2007, ע' 60).
[בכרזה: מקומה של הרמה המערכתית בהפעלת הכוחות בלחימה... הכרזה: ייצור ידע]
[ראה מושג דומה: אומנות המערכה] [לאוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה', לחצו כאן]
עודכן ב- 28 בינואר 2023
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
רמת המערכה (Operation) היא ישות אחידה, המתפתחת מתוך פעילות הגומלין של שתי מערכות יריבות; ומצויה בתווך שבין הרמה האסטרטגית לרמה הטקטית של הפעלת כוחות בלחימה (ראו תרשים בראש המאמר) (נוה, 2003, ע' 239) [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן]. היא מהווה חיבור לא ליניארי, אלא פרשני, בין דירקטיבה מדינית לפעולה קרבית; ומוגדרת כסך פעולות הלחימה - והפעולות הנלוות לה - שצבא מבצע: כלל הקרבות, התמרונים והפעילות המנהלית. כל אלה כפופים לרעיון אחד, ומכוונים להשגת אותה מטרה: יעד אסטרטגי נתון, בזירה גאוגרפית נתונה (הכט, 1999, ע' 9) (נוה, 2003, ע' 29).המערכה מהווה חיבור לא ליניארי, אלא פרשני, בין דירקטיבה מדינית לפעולה קרבית. היא תמיד רב מימדית ו- שילובית (תמרי, 2007, ע' 60).
מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 362) מגדיר מערכה כסדרת קרבות טקטיים או סידרת מבצעים ראשיים הקשורים זה בזה במטרה וברעיון המרכזי או בתוכנית מבצעית משותפת. הם מתואמים בזמן ובמרחב, וביחד הם שלב נפרד של מאמץ אסטרטגי. המערכה נועדה לקדם ולהשיג יעד אסטרטגי, וכן, להכשיר את הקרקע למבצעים טקטיים ולנצלם. הקרבות הטקטיים נגזרים מן המערכה ונועדו לשרתה. הרמה המערכתית היא, מטבע הדברים, מערכת מורכבת. על כן, היא פועלת על פי החוקים והמאפיינים המניעים אותה. דוגמה למערכה היא, למשל, הקרבות בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים... [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן].הבעייתיות של ההמשגה המערכתית
תא"ל ד"ר שמעון נווה (ראו תמונה משמאל) מאפיין את הרמה המערכתית, בעיקר, ביצירתיות: "אם ברמה הטקטית הייתה חיוניות התכונה הנדרשת ממפקדים" - טען - "הרי שברמה המערכתית הם נדרשים בעיקר ל- יצירתיות" (נוה, 2003, ע' 169) [להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן].
[תמונתו של ד"ר שמעון נוה משמאל היא צילום מסך]
נווה צודק, אולם הוא בחר בדרך בעייתית ביותר לעודד יצירתיות: בדרך של עידוד תלמידיו להמשיג מושגים חדשים.
התוצאה הייתה יצירת שפה מסובכת וקשה להבנה, שעליה טען ד"ר דימא אדמסקי:
אופוריית ההמשגה "טמטמה את מוחותיהם של ראשי הצבא", והפכה את צה"ל ל"מגדל בבל", שבו לא היה למספר מפקדים בדרג הטקטי בעת מלחמת לבנון השנייה, כל מושג כיצד לתרגם פקודות בלתי מובנות, שהונחתו עליהם בלשון פוסטמודרניסטית על ידי מפקדיהם (אדמסקי, 2012, ע' 173) [למאמרו של יותם הכהן: 'עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת”ם)', לחצו כאן].
[הכרזה: ייצור ידע]
מגדל בבל של מילים...
הדרך הטובה ביותר להבין את טענות אדמסקי היא לנסות להבין דרג מערכתי מהו. לפניכם מספר מאפיינים שהגדירו, בזמנו, ראשי המכון לחקר תורת המערכה (מלת"ם) בצה"ל, של מאפייני הרמה המערכתית. אני יכול להגדיר עצמי מומחה לתורת המערכות המורכבות, ועדיין, למרות שניסיתי לפשט את ההגדרות, לא הצלחתי להבין חלק מהמשפטים עד תומן. ואתם?- המערכה אינה ישות חומרית אלא היגיון, שממנו נובע הרעיון המוביל את ההתרחשויות הטקטיות (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
- כל 'מערכה' היא ייחודית ותלוית הקשר. אין מערכות אוניברסליות. המערכה משקפת את המתח הקוגנטיבי הנובע מהקיטוב שבין האוריינטציה הכללית אל עבר המטרה האסטרטגית, לבין ההיצמדות למשימות הטקטיות (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
- מכיוון שתוכנית, או פעולה מערכתית, נשענת על ההגדרה האסטרטגית של מטרות, אילוצים והקצאה הולמת של משאבים, הרי שהיא ישות עצמאית ואוטרקית בתוך התחום של יעדה (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
- במערכה משתקפת סינתזה המורכבת מלחימה משולבת, מאיחוד צורות לחימה שונות ומאינטגרציה של הכוחות. אלה מצויים בתוך יחידות גיאוגרפיות אחדות ובממדי זמן שונים (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
- בעוד שבסביבה הטקטית הדגש הוא על "השמדה", הרי שמטרת המערכה היא לנטרל את ההיגיון המכונן את יכולת הפעולה של המערכת היריבה (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
- המטרה הינה, כאמור, הגורם המאחד את חלקי המערכת והיא הנותנת לה משמעות. התוכן הממשי של התכנית המערכתית מתמצה במטרה האסטרטגית, המצביעה על כך שההישג המערכתי הכולל הוגדר מראש (נוה, 2003, ע' 29).
- חלוקתה של המטרה ליעדים מערכתיים ולמשימות טקטיות יוצרת את המתח אשר מניע את המערכת אל עבר מטרתה הסופית (נוה, 2003, ע' 29).
- המסגרת הפיסית של האירוע המערכתי מורכבת מגורמי הזמן והמרחב (נוה, 2003, ע' 29).
- היסוד הכמותי של החומר מושג באמצעות המסה הלוחמת (נוה, 2003, ע' 29).
- פעולות הגומלין בין המרכיבים באות לידי ביטוי בתמרון המבוסס על תוכנית אחידה (נוה, 2003, ע' 29).
- על הפעולה להיות סינרגטית, כלומר, להפיק מוצר שהוגדר כייעוד התחלתי, אולם, הוא גדול באופן משמעותי מסכום הישגי מרכיביה
- (תמרי, 2007, עמ' 60-59). הקישור שבין המטרה לבין התמרון המשולב, משקף את המרכיב הסינרגטי, את הקוהרנטיות של הפעולה המערכתית ואת המשכיותה (נוה, 2003, ע' 29).
- מרכיבי המערכת מיוצגים ע"י העוצבות העיקריות וצוותי הקרב (נוה, 2003, ע' 29).
- מגוון המינים משתקף בסוגי הכוחות השונים (נוה, 2003, ע' 29).
- על המערכה לשקף הכרה בגורם האקראיות, המבטא את המימד הכאוטי בין שתי מערכות (אנחנו והיריב), המתמודדות זו מול זו (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
- תוכנית מערכתית חייבת להיות לא ליניארית, להיות מובנית באופן היררכי ולבטא עומק (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
- פעולה מערכתית חייבת לשקף אינטראקציה מכוונת בין המושגים תמרון ו- התשה. ה- התשה מבוטאת ע"י הטקטיקה, וה- תמרון הינו השיטה להשגת מטרות אסטרטגיות (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
- ה- תמרון הוא היגיון המערכה שעוצב לכלל צורה של כוח. התמרון המערכתי כולל, בו זמנית, את כל המורכבות המערכתית ואת כל סוגי היחידות, העוצבות, האש והתנועות, בסדרי גודל משתנים (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
מתי 'מערכה' תשיג את מטרותיה?
פרודוקטיביות ברמת המערכה מחייבת גם פרודוקטיביות ברמה הטקטית: בעיות ברמה הטקטית שאינן מטופלות, מביאות מהר מאוד לשיבושים מערכתיים (נוה, 2003, ע' 131); ולהיפך: קיומה של סינרגטיות טקטית תורמת, הן ל- דינאמיות והן לאיכות של התמרון המערכתי. שיתוף פעולה נמרץ בין היסודות השונים ברמת שדה הקרב, מאיץ את ביצוע המשימה הטקטית, ובכך הוא ממריץ את התמרון המערכתי. שיתוף הפעולה הטקטי תומך במערכה בכך שהוא מעניק לה את הקצב הדרוש באמצעות ניידות מערכתית; את העוצמה הדרושה באמצעות התשת האויב; ואת יכולת ההסתגלות באמצעות גמישות מערכתית (שם, ע' 134).[הכרזה: ייצור ידע]
[ראה מושג דומה: אומנות המערכה] [לאוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה', לחצו כאן]
נושאים להעמקה
- ראו מושג דומה: אומנות המערכה;
- אוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
- הרחבת המושג: 'טקטיקה';
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
- הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
- הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות';
- הרחבת המושג 'דירקטיבה';
- הרחבת המושג: 'שילוביות';
- אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;
- מאמרו של יותם הכהן: 'עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת”ם)';
- הרחבת המושג 'יצירתיות';
- העמקה בנושא ה'מגוון';
- אוסף המאמרים בנושא 'תמרון' ומשמעויותיו;
- הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';
- הרחבת המושג: 'סינרגיה';
- הרחבת המושג: 'פרודוקטיביות';
- הרחבת המושג: 'דינאמיות';
- הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה';
- הרחבת המושג, 'הסתגלות';
- אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2020), דירקטיבה היא בדר"כ עמומה, ייצור ידע, 16/2/20.
- יחזקאלי פנחס (2019), תמרון ומשמעויותיו באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 27/11/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), סינרגיה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), פרודוקטיביות, ייצור ידע, 26/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
- יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי: שילוביות, ייצור ידע, 12/4/21.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
- יותם הכהן (2014), עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת”ם), יצור ידע, 1/12/14.
- אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
- הכט עידו (1999), ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1945-1870, תל אביב: מערכות.
- נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
- תמרי דב (2007), המילואים - תופעה ישראלית ייחודית, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", חיפה: אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל.
Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין תמונת ניצחון אחת לאלבומי ניצחון? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין תמונת ניצחון אחת לאלבומי ניצחון? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: האם צה"ל החליף דוקטרינה, מהרתעה להכרעה? ממש לא! | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מלחמה מתמשכת בציפייה לבשורת ישועה | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור? | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור? | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: עת לגמישות אסטרטגית | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מלחמה ארוכה מחייבת השתנות מתמדת של דפוסי הפעולה | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מלחמה ארוכה מחייבת השתנות מתמדת של דפוסי הפעולה | ייצור ידע