תקציר: אם לא תונחל תבוסה צבאית לחמאס, יקרסו גם הסכמי השלום והבריות שכרתה ישראל באזור! המפתח להבנת הדינמיקה הזאת היא הפתגם הערבי הידוע, המתאר את מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו, לאורך שנים, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין במזרח התיכון, הנדרשת לבריתות, בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות…

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

עודכן ב- 9 באוקטובר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על המושג: "הקיר הניצב איתן". למאמרים האחרים לחצו:

• גרשון הכהן: "הקיר האיתן" במערכת האזורית המתהווה מחדש;
• אורי בר לב: לא כל כך נעים לאוזן, לא פוליטיקלי קורקט, אבל אין ברירה!

*  *  *

תוצאות המלחמה שפרצה בבוקר שמחת תורה, ה- 7 באוקטובר 2023 תקבענה, האם ישראל תמשיך להיחשב מעצמה אזורית והסכמי השלום והבריתות שערכה עם עמי האזור ישרדו!

מדוע?

"אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זהו פתגם ערבי ידוע, המשמש מפתח להבנת הדינמיקה של מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו, לאורך שנים. זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין, במיוחד עבור קבוצות מיעוט, הנדרשות לבריתות בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות.

הדוגמה ההיסטורית המכוננת להבנת המושג "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" הנה התנהלות המשפחה השריפית בזיהוי ה"קיר האיתן" בדילמה בין נאמנות לעות'מנים לבין נאמנות לבריטניה. 

הדוגמה לקוחה מתוך ספרו של ישעיהו פרידמן: מדיניותה הפן ערבית של בריטניה 1922 –1915, הוצאת ספרים מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2012 (ראו תמונת הכריכה, למטה משמאל):

ההבטחה להצטרף למאמץ המלחמה הבריטי בהובלת מרד ערבי

באמצע אוגוסט 1915 הגיע שליח של השריף חוסיין, השריף של מכה, אל הנציב העליון הבריטי במצרים מקמהון, ובו הבטחה כי הוא מוכן ומזומן להצטרף למאמץ המלחמה הבריטי בהובלת מרד ערבי. הנציב מקמהון השיב למכתבו של השריף במכתב מ-14 נובמבר 1915, ובו הציב תנאי לברית הנאמנות: קיום ההבטחה הבריטית למשפחה השריפית מחייב ש"כל העמים הערבים ימלאו את חלקם בתמיכה במלחמה בתורכיה". בביקור קצין בריטי בג'דה, סרן קורנווליס, ביולי 1915, הצהיר חוסיין כי יוכל לגייס בין 160,000 ל- 250,000 לוחמים, ולחולל עריקה המונית של ערבים משורות צבא התורכי. כ-300000 ערבים נלחמו באותה שעה בשורות הצבא התורכי באזור.

למען הבטחתו קיבל השריף חוסיין מהבריטים תשלום בזהב רב, אבל השריף המתין בחיבוק ידיים. סר אדוארד גריי התלונן: "אנחנו נותנים לשריף נשק וכסף, והשאלה היחידה היא האם ערבים ימלאו את חלקם." מנכ"ל משרד החוץ הבריטי, סיר ארתור ניקולסון נקט לשון חריפה יותר: "במה שנוגע לשריף אני חושב שהרחקנו לכת די והותר...עלינו להמתין לפעילות כלשהי מצידו. עד עתה קיבלנו ממנו שפע של הבטחות אבל לא יותר מזה..." גנרל ווילאם וולטון הנציג הבריטי בעדן העיר בציניות:" הערבים ממתינים לניצחונותינו בשדות אחרים" (פרידמן, עמ' 45).

השריף עם בנו פייצל המתינו במשך כמעט שנה. המתינו למעשה לזיהוי וודאי יותר מתוך התבוננות בהתהוות המתפתחת, שבריטניה היא אכן זו שעומדת להחליף באזור את האימפריה העותמנית כ"קיר האיתן" לעידן החדש.

בתוך כך, בלי ידיעת הבריטים, המשיכו השריפים לנהל משא ומתן עם התורכים על שימור נאמנותם וגם מהם קיבלו כספים, מקדמה של 60,000 לירות בזהב, בתמורה להמשך נאמנותם.

הממשל התורכי חשד בחוסיין כי הוא מקיים מגעים עם הבריטים

פייצל נשלח לקושטא, באפריל 1915 ושם הבטיח כי נאמנותו של אביו לממלכה העות'מנית איתנה כסלע. "הוא לא יחלום על עריקה לשורות האויבים" (עמ' 46).

בדרכו הביתה, עבר פייצל בירושלים, שם נפגש עם ג'מאל פחה מפקד החזית התורכי והבטיח לשגר קורפוס של 1,500 מתנדבים רוכבי גמלים בפיקודו. בנאום בפני סגל המפקדה של גנרל פחה, נשבע פייצל בנשמת הנביא, שיגיע בראש לוחמיו, כדי לעזור להם "להילחם באויבי האמונה עד מוות". (עמ' 47).

באפריל 1916, כאשר המשפחה השריפית המשיכה להתנהל במשחקה הכפול בין הבריטים לתורכים, בלי לקיים הבטחותיה לאף אחד מן הצדדים, סבלנותו של ג'מאל פחה פקעה, והוא התלונן בפני פייצל כי אביו מתחיל לגלות נטיות בדלניות.

פייצל השיב בהתרגשות: "סלח לי הוד מעלתך כיצד יכול אתה להאשים אותנו בדברים כאלה? כיצד יכולים אנו בני משפחה שמוצאה מהנביא, משפחה שאין בעיניה כבוד גדול מאשר שרות הח'ליף כחסידיו הנאמנים והמסורים ביותר, להיות בוגדים?"  (עמ' 49).

מכתבו הסודי של פייצל לאביו חוסיין ובו דיווח על האירוע נפל בידי המודיעין הבריטי. במכתב פייצל תאר עצמו כ"מגן האסלאם מפני פלישת הנוצרים" רמז כי "אילו היו התורכים חזקים די הצורך, לשמור על גבולות המוסלמים מכל פגע... הוא היה תומך בהם ולא בבריטים". הנציב הבריטי מקמהון, נאלץ להודות כי ספק רב אם הערבים של חג'אז יפעלו כהלכה בסוריה כפי שהבטיחו. והעריך: "אנו יכולים לבטוח בשריף חוסיין בלב שלם, אבל אין לנו ערובות באשר לעמדתו של פייצל" (עמ' 50).

את ההסבר להתנהלותו החמקמקה של חוסיין תולה פרידמן באי הבהירות באשר להתפתחות המלחמה בגללה בחר חוסיין להמתין  לזיהוי  וודאי יותר שהוא בוחר ברכבת הנכונה. באותה עת מסביר פרידמן: "המלחמה לא התנהלה היטב במערב אירופה עובדה זו שאליה הצטרפה המפלה בדרדנלים, (גליפולי) עוררו בקרב הערבים תחושה שמעצמות המרכז, עתידות לנצח במלחמה." (עמ' 51).

שנה וחצי מאוחר יותר, לאחר פרוץ המרד הערבי והשתתפות לוחמי פייצל בכיבוש עקבה, המשיך פייצל בהתנהלותו הכפולה בנאמנות לבריטים על תנאי שהם הצד המנצח. לאחר הישגי אלנבי בהתקדמותו בארץ ישראל, לאחר כיבוש ירושלים, ב- 11 בדצמבר 1917, החזית נקלעה לקיפאון. קשיי הלחימה של בנות הברית באירופה אילצו את אלנבי להעביר חלק מכוחותיו לאירופה. הביטחון בניצחון הבריטים התערער. את הפרסום המניפוליטיבי בנוסח מסולף, שנתנו הרוסים להסכם סייקס פיקו, יחד עם הכעס על הצהרת בלפור והספק בניצחון הבריטי, ניצל ג'מאל פחה ליצירת קשר מחודש עם פייצל. הוא הציע לשריפים לחזור בחזרה אל חיק אחיהם ולהצטרף להגנת האסלאם. כאשר גילה לורנס במקרה עד להיכן הרחיק פייצל לכת בהידברותו עם ג'מאל פחה, אחזה בו בהלה. לורנס מסר את הידיעה למודיעין הבריטי, והם התקשו להאמין כי פייצל מסוגל לנהוג בבוגדנות כזו (עמ' 87).

אילו רק הבינו הבריטים את העומק הטמון בפתגם: "אנחנו עם הקיר האיתן"... האם אנחנו מבינים אותו? 

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

למה הערבים בארה"ב עוברים להצביע לטראמפ? משתי סיבות עיקריות:

האחת: העוצמה ממגנטת, קל וחומר את בני המזרח. "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין במזרח התיכון, הנדרשת לבריתות, בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות…

והשניה: החוכמה המזרחית של 'גם וגם'. אף פעם לא מניחים את כל הביצים בסל אחד.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• ישעיהו פרידמן (2012), מדיניותה הפן ערבית של בריטניה 1922-1915, ירושלים: הוצאת ספרים מאגנס, האוניברסיטה העברית.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.