תקציר: 'מסוגלות עצמית' או 'יעילות עצמית' (Self efficacy) היא אמונתו של אדם (בין אם היא מציאותית או לא), ביכולותיו לבצע משימה מסוימת. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה; ולהיפך. מושג זה, נטבע על ידי אלברט בנדורה (Bandura), יליד 1925, פסיכולוג וחוקר מרכזי בתחום הפסיכולוגיה החברתית, כחלק מתאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית שפיתח.

[בתמונה: ברק אובמה: מופת של מסוגלות עצמית והעצמת המסוגלות העצמית אצל בוחריו. התמונה המקורית של ברק אובמה היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי José Luís Agapito לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מנהיגות, לחצו כאן]

עודכן ב- 29 במרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

נגדיר 'מסוגלות עצמית' או 'יעילות עצמית' (Self efficacy) כאמונתו של אדם (בין אם היא מציאותית או לא), ביכולותיו לבצע משימה מסוימת.

מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה; ולהיפך.

מושג זה, נטבע על ידי אלברט בנדורה (Bandura), יליד 1925, פסיכולוג וחוקר מרכזי בתחום הפסיכולוגיה החברתית (ראו תמונה משמאל למטה), כחלק מתאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית שפיתח [להרחבה בנושא תיאורית הלמידה החברתית-קוגנטיבית של אלברט בנדורה, לחצו כאן].

גישתו של בנדורה מתמקדת באינטראקציה החברתית-קוגניטיבית של האדם עם סביבתו.

למסוגלות העצמית יש השפעה רבה על עובדים בארגונים: אמונות של העובדים על יכולתם לבצע ברמה מסוימת, משפיעים על האופן שבו הם מבצעים את עבודתם. מה שהם חושבים על עצמם, חיובי או שלילי, משפיע על הביצועים ועל היכולת להשלים משימות, לעמוד בלוחות זמנים, ולעבוד כצוות.

מכאן, החשיבות הרבה שהעצמת בני אדם, בשלבי התפתחותם, על ידי הסביבה שאחראית על כך: הורים בתוך המשפחה, גננות ומורים בבית הספר, מפקדים בצבא ומנהלים בארגונים (העצמת עובדים).

הקשר של המסוגלות העצמית לסוגיית המנהיגות, הוא מובן מאליו...

[תמונתו של אלברט בנדורה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Albert Bandura קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

מקורות המסוגלות העצמית

תפיסת המסוגלות העצמית מושפעת מארבעה מקורות, שלכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית של אדם - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות. המקורות הם (ויקיפדיה):

1. התנסות בהשלמת משימות: התוצאות של התנסויות קודמות שביצע האדם משפיעות על תחושת המסוגלות שלו. התנסות בעבר שהסתיימה בהצלחה, מעלה את תחושת המסוגלות העצמית, ואילו כישלון קודם מפחית את תחושת המסוגלות.
2. צפייה באחרים (למידה ממודל): כאשר האדם רואה אחרים מבצעים מטלה דומה בהצלחה, עולה תחושת המסוגלות שלו לבצע מטלה כזו בעצמו: "אם הוא יכול, אני בטח יכול"... . כל זאת בתנאי שהאדם מעריך את יכולותיו של האחר במשימות מסוג זה, כדומות לשלו. סוג שונה של צפייה באחרים הוא ההשפעה ארוכת הטווח של דמויות משמעותיות בחייו של הפרט (הורים, גננת, מורה, מפקד, מנהל, חבר)
3. שכנוע מילולי: כאשר אדם אחר מנסה לשכנע את הפרט ומביע את דעתו כי לפרט יש יכולת גבוהה להצליח, תחושת המסוגלות העצמית של הפרט עולה. השכנוע המילולי יעיל רק כאשר האדם המשכנע הוא קרוב ומשמעותי עבור המשוכנע (למשל הורים), או כשהוא נתפס כבקיא בתחום של המטלה.
4. עוררות רגשית: עוררות רגשית גבוהה, כגון תחושת מתח נפשי, גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, שמורידה את תפיסת המסוגלות העצמית. לעומת זאת, תחושת רוגע תורמת ליצירת תחושת מסוגלות גבוהה. אבל, יש מקרים שבהם אדם ותם את העוררות הרגשית לצרכיו (השפעה חיובית) [למאמר: 'מה בין עוררות רגשית למסוגלות עצמית', לחצו כאן].

[בתמונה: זמן להתעורר רגשית. מה זה עושה לי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי suju לאתר Pixabay]

המשמעות: השפעת המסוגלות העצמית על ארגונים

• ההשפעה נוגעת לאמונות של העובדים על יכולתם לבצע ברמה מסוימת משפיעים למעשה על האופן שבו הם מבצעים.
• מה שהם חושבים על עצמם, חיובי או שלילי, משפיע על הביצועים ועל היכולת להשלים משימות, לעמוד בלוחות זמנים, ולעבוד כצוות.

בין מסוגלות עצמית למנהיגות

ב-8 בינואר 2008, נאם ברק אובמה נאום שנכנס להיסטוריה, אחרי שהפסיד בניו האמפשייר, בפריימריז בבחירות המוקדמות למועמדת הוודאית אז מטעם המפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון.

הנאום הזה, אחרי תבוסה, הוא מופת של הפגנת מסוגלות עצמית, והעלאת המסוגלות העצמית של בוחריו (כן, אנחנו יכולים - Yes, we can)' תוך שהוא נוטע בהם - ובו - את האמונה שבסוף יצליחו במשימה!

"נבואת האלוהים"... הנבואה שמגשימה את עצמה

הקשר שבין ציפיותיהם של אנשים מאדם  לביצועיו היה ידוע מקדמת דנא, וניתן לאתר אותו גם לאתר כבר בספרות של יוון ושל הודו העתיקות. הפילוסוף קרל פופר קרא לתופעה "נבואת אלוהים"....

אבל מי שהעניק לתופעה הזו את שמה המדעי, היה רוברט קינג מרטון (2003-1910): אחד מהחוקרים הנודעים בסוציולוגיה באוניברסיטאות הארוורד וקולומביה. הוא זה שטבע את המושג נבואה שמגשימה את עצמה.

[אנו מאמינים כי הצבת תמונתו של רוברט קינג מרטון משמאל, היא במסגרת שימוש הוגן]

נגדיר את המושג: נבואה שמגשימה את עצמה (self maintaining expectations; SME) כציפייה או חיזוי מצד אלה האחראים על העצמתו של אדם, שמשפיעים על התנהגותו, וגורמים באופן עקיף להתממשות הציפיות הללו. מרטון הוכיח כי חוקרים משפיעים באופן בלתי מודע על תוצאות המחקרים שלהם בהתאם לציפיות שלהם. במחקר יש הבחנה בין נבואה המגשימה את עצמה - בעקבות ציפייה מדומה או מושתלת - לבין ציפיות מציאותיות המחזקות את עצמן. אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון: מורים שקיבלו מידע והאמינו לו - על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם - יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו. הרעיון של 'נבואה שמגשימה את עצמה' מוכר גם בשמות רבים נוספים:

• 'אפקט פיגמליון', על שם פסל מהמיתולוגיה היוונית שהתאהב בפסל שהוא יצר;
• 'אפקט רוזנטל' (על שם על שם החוקר המרכזי בניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה (ראו בהמשך);
• 'אפקט ההילה' (halo effect);
• 'אפקט הגולם';
• אפקט גלתיאה (Galatea effect).

[בתמונה משמאל: "גבירתי הנאווה" (My Fair Lady): ההצגה והסרט המפורסמים, שנבנו על אפקט ה- נבואה שמגשימה את עצמה]

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מנהיגות, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על תפיסת העוצמה.
• אוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים.
• הרחבה בנושא תיאורית הלמידה החברתית-קוגנטיבית של אלברט בנדורה.
• אוסף המאמרים על מנהיגות.
• הרחבה בנושא העצמת עובדים.
• מאמר: 'מה בין עוררות רגשית למסוגלות עצמית'.

מקורות והעשרה

• Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed. ch.1, pp. 3-37.
• פנחס יחזקאלי (2016), למידה, ייצור ידע, 11/6/16.
• בר חיים אביעד (2004), התנהגות ארגונית, כרך א', עמ' 169-162.
• פנחס יחזקאלי (2015), למידה התנהגותית (ביהוויוריסטית), ייצור ידע, 15/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2017), התניה קלאסית, ייצור ידע, 13/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), התניה אופרנטית (אינסטרומנטלית), ייצור ידע, 13/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), חיזוק, ייצור ידע, 13/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), ענישה, ייצור ידע, 13/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), התניה, ייצור ידע, 13/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), 'אפקט ההילה' לא עובד בשני הכיוונים…, ייצור ידע, 13/11/17.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• ויקיפדיה: מסוגלות עצמית.
• פנחס יחזקאלי (2020), מה בין עוררות רגשית למסוגלות עצמית, ייצור ידע, 4/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2024), תפיסת העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/24.