[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Harani לאתר flickr]

את זה ששרה נתניהו סובלת, כפי הנראה, מאישיות לא הכי יציבה ולא הכי לבבית בעולם כלפי הנתונים לפיקוחה, אנחנו כבר יודעים מזמן. שירה רבן כפי הנראה נתקלה בצדדים הפחות נעימים של שרה נתניהו.

שירה, מן הסתם, לא הושתלה על ידי אף אחד. היא הגיעה מתוך תמימות מוחלטת לעבוד בבית ראש הממשלה, ונפגעה מהיחס אותו היא קיבלה. היא הרגישה פגועה מספיק, בשביל לחפש עורך דין לתביעה אל מול שרה נתניהו. מישהו קישר בינה לבין עורכי הדין שייצגו אחרים בתביעות דומות. מאותו רגע, הפכה שירה רבן לכלי משחק בידיהם.

רבע מיליון ש"ח מצד מי שעבדה פחות מחודש בבית ראש הממשלה? 

מי יקנה את זה? בית המשפט בטח לא. גם הציבור, ברובו, לא יתיישר מאחורי תביעה על סך רבע מיליון ש"ח מצד מי שעבדה פחות מחודש בבית ראש הממשלה. 

תדמיתה של שרה נתניהו ממילא בבעיה. יתרה מכך, היא פיתחה חיסון בפני הפרשיות הללו. לתופעה הזו קוראים "ההיגיון הפרדוקסלי של השבירות": אם אדם/מערכת הצליח לשרוד את המשבר הראשון, כל משבר דומה נוסף אותו תשרוד יגדיל את סיכויו לשרוד במשברים הדומים הבאים. מכאן שכל משבר נוסף מחזק ולא מחליש אותה! הכשלים הינם צורך חיוני עבורה, כיוון שההתמודדות עימם תורמת לשיפורה ולשימורה (טאלב, 2014, ע' 106; ראו תמונת הכריכה משמאל).

[להרחבה בנושא שרה נתניהו וההיגיון הפרדוקסלי של השבירות, לחצו כאן]

אבל לתביעה הזו שתי השלכות משמעותיות, הפוכות:

• האחת, התחזקות האמונה הציבורית בקשר התקשורתי-קונספירטיבי נגד נתניהו.
• והאחרת, התרסקות מוחלט של שירה רבן האדם, שמעניינת - כפי הנראה - את עורכי הדין שלה כשלג דאשתקד. 

אם עורכי הדין היו באמת דואגים ללקוחתם, הם מגישים תביעה צנועה בהרבה, משהו כמו 50 אלף ש"ח, ומגיעים לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט על בערך חצי (שכר לא רע לחודש ברוטו עבודה של בסופו של דבר מנקה). אבל, תביעה על 50 אלף ש"ח לא הייתה מעוררת הד ציבורי ולכן לא הוגשה!

לכן נראה, ששירה רבן לא מעניינת את עורכי הדין שלה, כהוא זה. הדבר היחיד שמעניין אותם הוא הסיבוב הפוליטי, והסיבוב הזה נערך עתה על גבה!

מקורות והעשרה

• טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.