[יעקב מברך את מנשה ואפרים לפני מותו. הציור הוא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

עודכן ב- 24 בדצמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

פרשת ויחי בספר בראשית מסתיימת במותו של יעקב הנציג השלישי של האבות. מותו מסמל את ההנהגה העתידית והחדשה שתקום אחרי תקופת האבות, בראשותם של משה ואהרון.

על פי הנאמר בטקסט המקראי, קודם מותו קורא יעקב ליוסף ומבקש ממנו כי לא יקברנו במצרים. יעקב לא מסתפק בהבטחתו של יוסף אלא הוא משביע אותו על כך:" וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ"[1].

בנוסף על הבקשה מיוסף, שב יעקב ומצווה את בניו כי עליהם לקבור אותו סמוך לאבותיו, במערת המכפלה אשר בחברון  בארץ כנען, כדלקמן: "קִברו אֹתי אל אבותיי, אל המערה אשר בשדה עפרון החתי. במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען"[2] .

דבריו אלה של יעקב רומזים ומזכירים לנו את קניית מערת המכפלה בידי אברהם במטרה לקבור שם את שרה אשתו, זאת לאחר משא ומתן ארוך ומייגע בינו  לבין עפרון החיתי, שבסופו קונה אברהם את מערת המכפלה ואת השדה הצמוד לה לאחוזת קבר משפחתית.

בהמשך התיאור המקראי,  אנו שומעים כי אברהם קובר את שרה אשתו במערת המכפלה (ראו תמונה למטה) וגם הוא נקבר שם לאחר מותו בידי יצחק וישמעאל. אחריו נקברים שם יצחק ורבקה וגם יעקב רוצה להיקבר שם בדומה לאבותיו. אשר על כן, בניו שנושאים את ארונו לארץ כנען קוברים אותו על פי רצונו במערת המכפלה אשר בחברון.

[בתמונה: מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים. התמונה שוחררה לשימוש חופשי]

אולם קיימת מסורת נוספת בדבר מקום קבורתו האפשרי של יעקב. על פי הסיפור בפרשת ויחי, פונה יוסף אל פרעה, כדי לקבל את רשותו לעלות ולקבור את אביו בארץ כנען, באופן הבא: "אבי השביעני לאמור הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען, שמה תקברני, ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה"[3].

דברי יוסף על בקשתו של יעקב להיקבר בקברי אשר כריתי לי, אינם מתיישבים עם הפסוקים שהובאו קודם לכן, שעל פיהם נקבר יעקב במערת המכפלה בוודאות. הקושי העיקרי נעוץ במילה כריתי. פירושה של  מילה זו יכול להיות חפרתי, מלשון כריית בור.

אפשרות לפרשנות נוספת למילה כרתי היא קניתי[4], וקשה לומר כי יעקב קנה בכסף  מקום קבורה במערת המכפלה או שחפר לו שם קבר, היות ואברהם כבר רכש את מערת המכפלה זמן רב קודם לכן, ואחוזת הקבר הייתה מוכשרת לקליטת משפחת האבות ללא עוררין.

לכן, יש סבירות כי בדבריו אלה של יעקב, עומדת מסורת שונה מהמקובל, ולפיה לא נקבר יעקב  במערת המכפלה, אלא במקום אחר, והיא העיר שכם. המקרא, כאשר הוא מספר על הגעת יעקב  לעיר שכם, אומר כך: "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה"[5]. המקרא לא מפרט מדוע קנה יעקב את השדה, ולאיזו מטרה הוא יועד, אך מעשה זה של קניית השדה בשכם מזכיר לנו את  קניית מערת המכפלה על ידי אברהם לצורך הקמת אחוזת קבר משפחתית.

[בתמונה: קבורת יעקב. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

האפשרות שיעקב קבור בשכם ולאו דווקא בחברון, יכולה לקבל תימוכין מפסוק נוסף בדברי יעקב ליוסף לפני מותו. בפסוק זה כורך יעקב את מותו  עם עלייתם של בניו לארץ כנען ואת העיר שכם יחדיו: "ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלוהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם, ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"[6]. האם ניתן לפרש כי  פסוק זה רומז כי  יעקב ביקש להיקבר בעיר שהוא מוריש ליוסף בנו? יתכן מאוד, מה גם שכידוע יוסף על פי ספר יהושע[7] נקבר בשכם, כך שיש אפשרות שגם אביו קבור לצידו. ברם, מסורת זו שיעקב נקבר בשכם נדחתה מניה וביה על ידי המסורת ששלושת האבות נקברו במערת המכפלה.

אולם באופן מפתיע, המסורת של קבורת יעקב בשכם נשתמרה דווקא בספר מעשי השליחים[8], כדלקמן:" וירד יעקב מצרימה וימות הוא ואבותינו, ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם"[9].

[בתמונה: מסע קבורתו של יעקב... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי סקוט דוקט (scott dukette) לאתר Unsplash]

אחרית דבר

על פי דברי המקרא, יעקב מבקש מבניו להיקבר באחוזת הקבר המשפחתית הנמצאת במערת המכפלה אשר בחברון. זו המסורת המרכזית שמקובלת גם כיום. ברם, על פי קריאה מעמיקה יותר של הפסוקים עולה, כי יתכן שיעקב קבור דווקא בשכם, זאת על פי דבריו שהוא כרה לעצמו את קברו בארץ כנען. ולמרות שמסורת זו עמומה יותר מקודמתה, הרי היא השתמרה בספר מעשי השליחים באופן ברור ומוחלט.

כיצד יתכן שיש במקרא שתי מסורות בדבר קבורת יעקב? דומה כי ההסבר המתקבל על הדעת עולה מתוך זהותם של שתי הערים שבהם יעקב יכול להיות קבור בהן:

• הראשונה היא חברון בממלכת יהודה;
• והשנייה היא שכם הנמצאת בממלכת ישראל.

יתכן  ששבט אפרים התהדר בכך כי יעקב קבור בנחלתו, בעיר המרכזית שכם, בעוד שאנשי שבט יהודה סיפרו על קבורת האבות בכלל ויעקב בפרט, במערת המכפלה הנמצאת בחברון, הנחשבת לאחת הערים המרכזיות של ממלכתם.

לשון אחר – יש כאן הד נוסף למאבק האיתנים על הנהגת עם ישראל, האם הוא שייך לשבט יהודה, או שהוא שייך לשבט אפרים המייצג את עשרת השבטים. כך או אחרת, ידם של שבט יהודה גברה כאן על עשרת השבטים, ולכן המסורת המרכזית אודות קבורת יעקב שייכת לחברון. המסורת של שבט אפרים בדבר קבורת יעקב בשכם, משוקעת אמנם במקרא, אולם באופן הסמוי מהעין, וניתן להבחין בקיומה רק לאחר קריאה מעמיקה וביקורתית בטקסט המקראי.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2020), פרשת ויחי באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/1/20.

[1] בראשית, פרק מ"ז, פסוקים: כ"ט – ל'.

[2] שם, פרק מ"ט, פסוקים: כ"ט-ל.

[3] שם, פרק נ, פסוק ה'.

[4] ראה - דברים, פרק ב, פסוק ו.

[5] בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ט.

[6] שם, פרק מ"ח, פסוקים – כ"א-כ"ב.

[7] יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל"ב.

[8] ספר מעשי השליחים, הוא הספר החמישי בספרי הברית החדשה, והוא מסודר אחרי ארבע הבשורות כחיבור הסיפּוּרי-היסטורי האחרון בברית החדשה. המסורת מייחסת אותו ללוקאס המבשר, המאה הראשונה לספירה.

[9] מעשי השליחים, פרק ז, פסוקים – ט"ו-ט"ז.