[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
בשנה האחרונה נקראו כמעט חצי-מיליון אנשים בארצות הברית למרפאות ולבתי החולים כדי לקבל... שדרוג. כן, שדרוג, של גופם הפיזי. כן, אני רציני. וכל זה - בהוראת הממשלה, אגב.
כדי לתת קצת רקע: הסוכנות למזון ותרופות בארצות הברית (FDA) זיהתה פגם בחצי-מיליון קוצבי לב, שמאפשר להאקרים להשתלט עליהם מרחוק ולהשפיע על פעולתם.
אז מה עושים? מתקנים! אלא שיש בעיה: קוצבי הלב האלו כבר הושתלו ב- 465,000 אנשים והפכו לחלק מגופם. לכן, הורתה הסוכנות להזמין את המטופלים הללו למרפאות, ולהציע להם שם שדרוג אלחוטי שיתקין מגננת-סייבר נוספת על קוצב הלב, מבלי צורך בניתוח נוסף.
אז הנה הגענו כבר לעתיד: עתיד בו אנשים משתילים מכשירים והתקנים בתוך גופם, ואז עוברים שדרוג - למעשה, תכנות מחדש - בהתאם לדרישות הסביבה המשתנות. וזוהי, כמובן, רק תחילת הדרך. בעשורים הקרובים נקבל גם עדשות מגע אלקטרוניות, משאבות אינסולין תוך-גופיות, מיקרו-רובוטים וננו-רובוטים שיספקו לנו הגנה גמישה ומתפתחת בהתאם לצורך - וכל אלו יוכלו לקבל שדרוגים בעצמם. מכירים את זה שהווינדוס מזכיר לכם פעם אחר פעם לשדרג אותו? בעשורים הקרובים, גם הלב, העיניים והשרירים שלכם יעשו זאת.
כל ההתפתחות הזו, כמובן, דורשת חשיבה מחודשת על מהות האדם ושלמות הגוף האנושי. האם לממשלה יש זכות לדרוש ממני לעבור שדרוג פיזי בניגוד לרצוני? כנראה שלא. אבל מה אם החברה שתחזקה את קוצבי הלב נסגרה, ופתאום יש צורך בתכנות מחדש של קוצב הלב לפי ההגדרות של חברה חדשה? האם מכשיר שמושתל בגופי הופך אוטומטית לחלק ממני ונמצא בחזקתי המלאה, או שיש לחברה שמייצרת אותו, ולממשלה המפקחת עליו, זכויות על ההתקן? ואם יש להן זכויות כאלו - האם הן יכולות לקבוע מה יקרה לגופי?
הולך להיות מעניין בעתיד.
