תקציר: הונאה (Deception) היא שימוש בעורמה ובתחבולה לצורך החדרת מידע או רושם מגמתי באמצעות פעילות יזומה. זאת, כדי להשפיע על המושגים ועל התפיסות של האויב, להוליכו שולל, להביאו לידי הערכה מוטעית של המצב, ולגרום לו למעשה או למחדל בזמן מלחמה, מערכה או קרב. להונאה יש גם הקשרים פליליים: נגדיר הונאה בתחום הפלילי כמעשה רמאות והולכת שולל של אדם או גוף אחר...

[בתמונה: רומל לא היה מקורי. הנה תמונה ממלחמת העולם הראשונה, ובה חיילים אוסטרלים נושאים דמה של טנק... התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 30 ביוני 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ישראל הייתה מפורסמת בעבר, בזכות יכולת ההונאה החכמה שלה, ובשימוש מושכל בעורמה ובתחבולה; אולם, תחושת העוצמה מנוונת, והיא המירה בעשורים האחרונים את כל אלה בהתמכרות לטכנולוגיה...

כשמאבדים מיומנות בשימוש בהונאה, אובדת גם החדות; ובאמת, במהלך מבצע שומר החומות ניסה צה"ל לבצע הונאה בקנה מידה גדול; ונכשל:

ע"פ פרסומים, על בסיס היכולת הטכנולוגית שפיתח צה"ל, להריסת רשת מנהרות המטרו של חמאס תכנן צה"ל בקפידה - כמעט שלוש שנים - מבצע הונאה גדול, שאפקט ההשפעה שיוחס לו אמור היה להיות אסטרטגי: חמאס, כך חשבו בצה"ל, היה אמור להכניס מאות רבות של לוחמים אל מתחת האדמה, בגלל החשש מאותה כניסה קרקעית לרצועה, ואלה היו אמורים להיקבר מתחת להריסות. לצורך ההונאה, גויס גם דובר צה"ל שניסח, כפי הנראה, הודעה לתקשורת הזה, ממנה ניתן היה להבין, שצפויה כניסת כוחות קרקעיים לרצועה.

רק שהביצוע היה בעייתי ונבע מצורך מאולץ להציג הישגים: צה"ל יצא מוקדם מדי לבצע את הפעולה הזו, כאשר הצד השני ככל הנראה לא באמת קנה תרגיל ההונאה, שלא הסתדר להם; וגם לא עם ההתנהגות הישראלית הטיפוסית, לפיה צה"ל מחליט להיכנס למבצע קרקעי, רק לאחר דיוני קבינט. התוצאה: הזדמנות ליתרון אסטרטגי עצום, בתחילת המבצע הבא, שהוחמצה...

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

[למאמר המלא של טל לב רם במעריב, לחצו כאן]

תוכנית ההונאה של ארווין רומל

ניצחונה הראשון של בריטניה במלחמת העולם השנייה היה באפריקה. הכוח הבריטי הקטן - בפיקודו של הגנרל וייוול הצליח - עד פברואר 1941 - לגבור בקלות על הצבא האיטלקי, ולגרש אותם מקירנייקה כולה, כבשו את בירת החבל בנגאזי, ורק קווי האספקה הארוכים שלהם חצצו בינם ובין כיבוש לוב כולה.

זה הרקע שבגינו נאלצו הגרמנים לתמוך בשותפם האיטלקי הכושל מוסוליני. בפברואר 1941 החל 'קורפוס אפריקה המפורסם לעתיד לבוא, לרדת מן האוניות, לאדמת צפון אפריקה, בפיקוד אחד ממפקדי השטח הנמרצים ורבי התעוזה שידעה המלחמה ההיא: ארווין רומל.

אחרי הניצחון הבריטי המוחץ ציפה רומל "לדיביזיות מסתערות ומכות בעוצמה" (הקמן, 1987, ע' 23); אולם, הוא לא ידע, שהבריטים העבירו את כוחותיהם ליוון, בהשאירם במדבר רק קו הגנה דל ומספר יחידות מצומצם. 

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

כדי להרתיע את הכוחות (הדמיוניים) הבריטים מלתקוף, דחק בעובדיו האיטלקים לבנות לו בזמן שיא, מאתיים טנקי דמה עשויים עץ, ומורכבים על שלדי מכוניות ישנות. ואז, הצעיד את יחידותיו שוב ושוב - עם טנקי הדמה - על פני ארמון המושל בטריפולי, כדי לעורר את הרושם שלרשותו כוח לוחם גדול (הקמן, 1987, ע' 23).

ואגב, רומל לא חידש כלום. טנקי דמה היו בשימוש הצבאות עוד במלחמת העולם הראשונה; ולקראת מבצע אוברלורד (הפלישה למערב אירופה בחלקה השני של מלחמת העולם השנייה) יצרו בעלות הברית תכנית הונאה אסטרטגית אדירה (מבצע "שומר ראש" - Operation "Bodyguard"‎).

חלק מהמבצע היה הקמה של עוצבות צבאיות פיקטיביות (הארמייה הבריטית ה-4 בסקוטלנד, וקבוצת הארמיות האמריקאית הראשונה FUSAG באנגליה), והפצת מידע כוזב אודות כוונות הפלישה של בעלות הברית על ידי רשת סוכנים גרמנים שנלכדו על ידי המודיעין הבריטי והוסבו לסוכנים כפולים.

מטרת המבצע הייתה ליצור איום מדומה כלפי נורווגיה ופה דה קאלה כדי להרחיק את תשומת לב הגרמנים מההכנות לפלישה לנורמנדי...

[בתמונה משמאל: פילדמרשל ארווין רומל. התמונה היא נחלת הכלל. היא נצבעה משחור לבן בידי מארינה אמאראל (Marina Amaral)]

[בתמונה: טנק דמה מסוג שרמן של בעלות הברית, שנבנה כחלק ממבצע "שומר ראש". התמונה היא נחלת הכלל]

הונאה מהי? המשגה

הונאה (Deception) היא שימוש שימוש בעורמה ובתחבולה לצורך החדרת מידע או רושם מגמתי באמצעות פעילות יזומה, כדי להשפיע על המושגים ועל התפיסות של האויב, להוליכו שולל, להביאו לידי הערכה מוטעית של המצב, ולגרום לו למעשה או למחדל בזמן מלחמה, מערכה או קרב (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 126).

שמעון נוה (2003, ע' 39) מגדיר את תפקידה העיקרי של ההונאה ליצור אצל היריב הלך רוח אשר יסיט את תשומת ליבו, הן מנקודת התורפה המערכתית שלו, והן ממאמציו של הצד השני לנצלן. במילים אחרות, תפקידה הוא ליצור הפתעה / תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ). הצלחתה של ההונאה נמדדת בקצב ההפתעה המושגת. במערכה משתקף סדר הגודל של ההפתעה בהצלחת התמרון או במידת יכולתו של הצד המובס להגיב ביעילות על ה- מהלומה.

להונאה יש גם היבטים פליליים: נגדיר הונאה בתחום הפלילי כמעשה רמאות והולכת שולל של אדם או גוף אחר.

[להרחבת המושגים: 'עורמה' ו'תחבולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תוצאות בלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מהלומה מערכתית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'הפתעה', לחצו כאן]

[למאמרם המלא של רמתי ואח' ב'הארץ', לחצו כאן]

במקום גופתו של היטלר...

מלחמת העולם השנייה הסתיימה גם היא בהונאה: לאחר שריפת גופותיהם של אדולף היטלר ואשתו ה'טרייה', אווה בראון, נשתלה בסמוך לקאנצלריה של הרייך, בשלישי במאי 1945, על ידי גורם לא ידוע, גופת אדם הדומה לאדולף היטלר. הגופה הייתה בעלת שפם ותסרוקת היטלראים, ואנשי הצבא הסובייטי שמצאו אותה, כבר השתכנעו שמצאו את גופתו של הרודן הגרמני, ואף הזמינו צלמים לצלמה. אולם בדיקה מעמיקה יותר גילתה את הבלוף. שמו של הכפיל היה גוסטב וולר:

[בתמונה: גוסטב וולר. התמונה למעלה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות

• וולף הקמן (1987), רומל באפריקה, תל אביב: מערכות.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות: מחירה של אי הודאות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ”א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), מהלומה מערכתית – מכה מעצבת, ייצור ידע, 21/6/14.