[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]
המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
לפני מאה וקצת שנים, ב- 1896, אירעה תאונת הדרכים הקטלנית הראשונה במהלכה התנגשה מכונית ממונעת בהולכת רגל. השופטים שבחנו את הנושא כתבו כי - "אנו מקווים שדבר כזה לא יקרה לעולם שוב."
אנו יכולים לגחך עליהם ממרחק שנותינו. ועם זאת, גם אנו היינו עדים אתמול למאורע שאפשר לקוות שלא יקרה שוב לעולם - אבל ברור שיתרחש עוד הרבה: מכונית ללא-נהג הרגה הולכת-רגל בארצות הברית.
נתחיל בתיאור ההתרחשויות כפי שידועות לנו כרגע, ואז למספר תובנות.
הרכב האוטונומי (ללא-נהג) של אובר נסע בכבישי העיר טמפה שבאריזונה, במהירות (החוקית) של 61 קילומטרים לשעה. בדומה לכל הרכבים האוטונומיים כיום, הוא כלל מפקח אנושי, שתפקידו היה רק לתפוס את ההגה וללחוץ על הברקסים במקרה שהרכב מפשל - כפי שאכן אירע.
לפי הדיווחים הראשוניים מהמשטרה, המתבססים על מידע שהגיע ממצלמות הרכב, הולכת הרגל איליין הרצברג בת ה- 49 עמדה בשטח ההפרדה שבמרכז הכביש ביחד עם אופניה. היא החליטה לרדת לכביש ממש באותו הרגע שהרכב האוטונומי הגיע אליה, כשהיא מוסתרת בצללים הליליים. לפי המשטרה, קיים סיכוי ממשי שהרכב אינו אשם, ושגם בני-אדם היו עושים את אותה הטעות. אפילו המפקח האנושי שברכב העיד שלא ראה כלל את האשה - הוא הבין שהייתה תאונה רק כשחש את ההתנגשות.
אלו הפרטים הראשוניים, וייתכן בהחלט שחלקם עוד יתגלו כשגויים. אבל לפחות בינתיים כדאי לתת קצת קונטקסט וכמה תובנות:
1. אובר כבר מסיעה רכבים אוטונומיים על הכבישים מאז כמעט שלוש שנים. ביחד הם צברו יותר משלושה מיליון קילומטרים. נהג ישראלי צובר בערך 20,000 קילומטרים בשנה, כך שמדובר ב- 150 שנות נהיגה בערך. במהלך כל הזמן הזה, הרכבים ביצעו רק שתי תאונות. אחת לפני שנה שלא הייתה באשמת הרכב או המפקח, ואחת עכשיו.
2. הנתונים הללו אינם מעידים שהרכבים האוטונומיים בטוחים יותר כיום מנהגים אנושיים. קיימת סיבה טובה לנוכחותו של המפקח בתוך הרכב: הוא לוקח את ההגה בכל מצב בו הרכב מתקשה לתפקד. כלומר, כרגע הרכב הוא 'קנטאור' - שילוב של אדם ומכונה. השילוב הזה מגיע ליכולת קבלת החלטות מרשימה, אך גם הוא יכול עדיין לעשות טעויות...
[המכונית האוטונומית של אובר. לתמונת המקור, לחצו כאן]
3. ...וגם הולכי הרגל יכולים לעשות טעויות. לרכב האוטונומי יש אמנם זמן תגובה קצר יותר מזה של נהגים אנושיים, אך אפילו הוא יתקשה לבלום בבטחה אם הולך רגל יקפוץ באופן פתאומי לנתיב שלו - במיוחד אם אותו אדם לא הפגין סימנים מקדימים לכך.
4. אובר עצרה את הניסויים שלה במספר ערים בעקבות התקרית, אבל בקרוב הם יימשכו. אל תטעו לרגע: רכבים אוטונומיים צפויים להביא לחיסכון כלכלי שנאמד בטריליוני דולרים מסביב לעולם. אין מדינה שתוכל לוותר על יתרונות כלכליים שכאלו, שכוללים חיסכון בזמן, צמצום פקקים, פתרון לבעיות חניה וכמובן - צמצום משמעותי בתאונות הדרכים. התקרית הזו רק מזכירה לנו שהרכבים האוטונומיים נמצאים עדיין בשלבי ניסוי, ושגם בעולם אידיאלי שבו הם מצמצמים דרמטית את שכיחות תאונות הדרכים הקטלניות, עדיין יהיו תאונות שכאלו בהן 'רובוט הורג אדם'.
5. וזו, בעצם, הנקודה החשובה ביותר: ההבנה שאנו מתקדמים לעולם בו רובוטים יהרגו בני-אדם. זה לא חייב להיות דבר רע. אם אני חייב למות בתאונת דרכים, אני מעדיף שזו תבוצע על-ידי רובוט שטועה לעתים נדירות יותר מנהג אנושי. אבל אנו חייבים לוודא שהרובוטים הללו אכן בטוחים ויעילים לפני שנשחרר את המושכות מהידיים האנושיות.
שתי הערות. ראשית צפוי שהמכוניות הרובוטויות יהרגו הרבה פחות אנשים – אם הן עושות טעות ניתן לתקן אחר כך – יש למידה אבולוציונית בניגוד לבני אדם שם כל אחד לומד בפני עצמו ואין כמעט תיקון (למעט ברמת הרשויות).
הערה שניה היא שהתאונה הזו מדגימה חשיבה מיושנת לגבי תאונות דרכים. בכל הטכנולוגיות האחרות טעות קטנה של בן אנוש לא מולידה מיד תוצאה קטלנית. כך הדבר בבטיחות בחשמל, בתעופה, בספנות, מעליות ועוד. בכל התחומים האלה יש מנגוני בטיחות שמגבים זה את זה כדי שטעויות שאנשים עושים לא יסתיימו מיד באסון. בתחבורה המצב עדיין רע למדי כך שתאונות דרכים בישראל הורגות 350 אנשים בשנה (הנתון לא ירד מאז 2010) ופצועות כ 145,000 אנשים בשנה. העלות למשק היא לפחות 15 מיליארד ש"ח בשנה. כדי לשנות את המצב יש כיום תנועה שנקראת "חזון אפס" – דבר שהחל בשוודיה והולנד והתפש בשנים האחרונות לערים ומדינות נוספות – לדוגמה לניו יורק סיטי. חזון אפס אומר שצריך להוריד את הסיכוי לכך שתקרה תאונה קשה או קטלנית אפילו אם הולך הרגל\ רוכב האופניים\ הנהג טעה. לדוגמה במקומות שיש בהם הולכי רגל רבים, המהירות המקסימלית המותרת היא 25-30 קמ"ש כי מעל מהירות, הסיכוי לכך שפגיעה של מכונית בהולך רגל תסתיים בפגיעה קטלנית מטפסת במהירות (מ 10% ב 30 קמ"ש ל 90% ב 64 קמ"ש). כנראה שגם עם מכונות אוטונומית עדיין יצטרכו צעדים כאלה שכן הולכי רגל ימשיכו "לקפוץ" לכביש (הם ימשיכו להיות בני אדם) אבל זה לא דבר שאנחנו כחברה רוצים שהוא יהיה גזר דין מוות. בגלל שמכונית נוהגות בעיקר בכבישים הראשיים בעיר אפשר ליישם את זה ברוב הרחובות בעיר בלי לפגוע בתנועה של המכוניות (נהיגה ברחובות שקטים היא רק בתחילת וסוף הנסיעה). הקושי הגדול יותר הוא ברחובות ראשיים ומשנייים שבהם יש יותר מכוניות – אבל הכיוון של חזון אפס עדיין נכון גם עם מכונות אוטונומית.