[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Antti T. Nissinen לאתר flickr]
ב- 29 במרץ התפרסם בערוץ 7 ראיון של אלירן אהרן (ראו תמונה משמאל) עם האלוף במיל' גרשון הכהן, תחת הכותרת "מדינה פלסטינית מסוכנת יותר מאיראן".
המאמר הנוכחי מבוסס על המאמר ההוא. הוא מובא כן באישורם של אלירן אהרן, ערוץ 7 והאלוף הכהן.
[לכתבה המקורית בערוץ 7, לחצו כאן]
* * *
המתיחות המתמשכת על גבול רצועת עזה, מחייבת בחינה של התגובה הישראלית הנדרשת, לאור האינטרסים הלאומיים שלה.
אינטרסים לאומיים או אינטרסים חיוניים (National interest) הם צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד, שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם. מהם אינטרסים הלאומיים הישראליים מול המדינה החמאסית בעזה והרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון?
[להרחבה בנושא 'אינטרסים לאומיים', לחצו כאן]
האינטרסים הלאומיים הישראליים, בהקשר זה, הם ארבעה:
- הימשכות הפיצול במחנה הפלסטיני: אויב מפוצל עדיף תמיד על אויב מאוחד.
- החלשת אבו מאזן, שהוא המסוכן ביותר לישראל במחנה הפלסטיני, כיוון שבמסווה ה'מתינות' לכאורה שלו, הוא מערער את הלגיטימציה של מדינת ישראל בזירה הבין לאומית.
- מניעה בכל מחיר של חיבור בין רצועת עזה ליהודה ושומרון, שתבתר את ישראל לשניים. הסיוט של ישראל, מאז הקמתה - במונחי ביטחון לאומי - הוא תקיעת טריז בתוך ישראל ופיצול שטחה, כפי שיועד לה בגבולות החלוקה.
- לשלושת האינטרסים הללו צריך להוסיף אינטרס רביעי שהוא תולדה של המציאות שהתהוותה בעזה: מניעת מעבר של אנשים וסחורות בין עזה ליהודה ושומרון. הסיבה לכך היא ידע המבצעי העצום והנשק שנצברו בעזה (למשל, RPG שמצוי בעזה ועלול לשנות את המציאות לחלוטין אם יגיע ליהודה ושומרון. 'כל דפוס הפעולה שלנו ביהודה ושומרון בנוי על זה שאין להם את היכולת הזו וכך אני יכול להיכנס עם שני ג'יפים ממוגנים למעצרי רוצחים במחנה פליטים בלי טנקים או חיל אוויר. בעזה לא ניתן להיכנס מטר ללא מבצע אוגדתי. דוגמה נוספת היא הסעות הילדים היהודים בכבישי יהודה ושומרון. אם יגיע נשק כזה לשם, המציאות הזה תהפוך בלתי אפשרית.
- ביהודה ושומרון, השליטה בשטחי C היא אינטרס ראשון במעלה, כיוון שהם מפתח לשמירה על הקיום היהודי בשפלת החוף.
[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
[להרחבה בנושא הצורך להבטיח את שפלת החוף, לחצו כאן]
פעולות ישראל לאור האינטרסים הלאומיים שלה
בעזה נוצרה מדינה דה פקטו, נפרדת מהרשות הפלסטינית ועוינת אותה, עם שני מיליון אזרחים. הם מתנהגים כמו מדינה, יש להם ממשלה כמו למדינה וצבא כמו של מדינה. לאור האינטרסים הלאומיים שלנו, המצב הזה הוא לא פחות מנס, שצריך לפעול אקטיבית על מנת לשמרו! העוינות הזו בין שתי היישויות הפלסטיניות גם פטרה אותנו מסיוט נוסף: מה שכונה 'המעבר הבטוח' בין רצועת עזה לשטחי הרשות ביהודה ושומרון. כשיצחק רבין תומרן לתוך הסכמי אוסלו, הוא הבין היטב את המשמעות של איחוד עזה עם יהודה ושומרון; ואת מהות "המעבר הבטוח" הזה, שאני מקווה שלעולם לא יהיה - בין מחסום ארז לתרקומיה; אולם כבר לא יכול היה למונעו. הוא הבין שבדרך זו, הפלסטינים מבתרים למעשה את מדינת ישראל, כי בכל דרך שהמעבר יווצר - אם בגשר או במנהרה - תהיה להם חזקה על מרחב שמבתר אותנו.האם אנו פועלים בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלנו? ממש לא!
הפלסטינים הכניסו אותנו למלכוד, שכדאי להפנים אותו: אבו מאזן יצר מצוקה בעזה, כי יש לו עניין להחליש את החמאס. הוא מנצל את העובדה שכספי הסיוע לפלסטינים - כולל כספי גביית המסים מישראל ששייכים גם לעזה - מועברים דרכו, משתמש בהם כ'מנוף' נגד יריביו, ו"סוגר את הברז" לעזה, כשישראל משתפת פעולה איתו, ומתעקשת גם היא להעביר את כל הכסף דרך אבו מאזן, ולא ישירות לעזתים.
[להרחבת המושג 'מנוף' לחצו כאן]
משום מה, מתעקשת המדיניות הישראלית לחתור לכינון אחדות פלסטינית:- עם כל סלידתנו מהחמאס, אם נידרש למבצע בעזה, והישות החמאסית תיפול, הרי שנמסור, בדם בנינו את ה'ניצחון' הזה לאבו מאזן על מגש של כסף, ונקים מדינה פלסטינית מאוחדת, שהיא האיום החמור ביותר למדינת ישראל, יותר מהאיום האיראני. אנחנו יכולים לדכא את חמאס, הכל פתוח, אבל האיום הגדול יותר הוא אבו מאזן".
- למרות קיומה של מדינה חמאסית בעזה, כל מי שסופר את מספר היהודים והערבים מהירדן לים סופר גם את עזה... למה אנחנו סופרים אותה?
- ואם היא עצמאית - וטוב לנו שהיא כזו - את הכספים שאמורים להגיע לעזה אנחנו צריכים להעביר ישירות לעזה, ושיעשו בהם את מה שהם רוצים (ממילא הכסף שמגיע לאבו מאזן הולך לאותן מטרות בדיוק...).
