[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Paul§ לאתר flickr]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

הזכייה של נטע ברזילי בתחרות האירווזיון, בשיר שיש בו אפקטים של תרנגול, הזכירה לי את המשל המפורסם של ר' נחמן מברסלב[1] אודות בן המלך שהפך לתרנגול.

קודם שנדון במשמעותו של המשל נביא אותו בשלמותו:

משל התרנגול של ר' נחמן מברסלב

"פעם אחת בן מלך אחד נפל לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא 'הינדיק'. וצריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה. והמלך היה בצער גדול מזה. עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו!

והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה? השיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק! אמר לו: אני גם כן הינדיק! וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה.

ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כתונות. ואמר החכם ה'הינדיק' לבן-המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן יהא הינדיק (י"ג תוספת: כי במקום אחד ראיתי הנדיקעס לבושים בכותונות). ולבשו שניהם הכותונת. ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק?! וכו' עד שלבשו המכנסיים. וכן עם שאר הבגדים. ואחרי-כן רמז והשליכו להם מאכלי-אדם מהשולחן. ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים ואכלו. ואחר-כן אמר לו: אתה חושב, שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?! יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן! וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי"[2].

מדוע בחר ר' נחמן מברסלב את דרך הסיפור והמשל להפצת תורתו?

קודם שננסה לברר בקצרה את משמעותם של הדברים, מדוע בחר ר' נחמן מברסלב את דרך הסיפור והמשל להפצת תורתו?

בדרך כלל מי שרצה לומר את דברי התורה שחידש, כתב ספר של שאלות ותשובות הלכתיות או לחלופין, כתב ספר תורני שעוסק בגופי הדברים, ולא ספר ספרותי טהור.

יתכן, שר' נחמן רוצה לומר לנו , שלעתים, כתיבה על בעיות של אמונה ומכשולי החיים שמקיפים אותנו, צריכה להיות כתיבה של הסתרה ומשלים, היות ולא ניתן לומר באופן ישיר את מהות הבעיה ואת פתרונה הראוי. סיפור או משל - שיש בהם רבדים רבים - יכול לשרת את מטרת הכותב באופן המיטבי, בניגוד לשפה ההלכתית הקשיחה.

בסיפור עצמו אנו עוסקים בבן מלך. להיות יורש עצר זה דבר לא פשוט, אפילו מלחיץ. יש צפייה מיורש העצר להתנהג באופן שכזה, שיכשיר אותו להיות השליט הבא של הממלכה. למרות שאביו של יורש העצר, מדריך את בנו בדרך לקבלת השלטון בעתיד, הבן לא עומד בלחץ ונתקף בשיגעון. הוא מחליט שהוא בעצם לא בן אדם אלא תרנגול הודו, פושט את בגדי השרד שלו, ואוכל מתחת השולחן בדיוק כמו שתרנגול הודו אוכל. יש פרשנויות רבות מה קרה לבן המלך, אולם לדעתי הפרשנות הפשוטה שאומרת שבן המלך חושב שהוא אינו ראוי לתפקידו הרם, היא אשר גורמת לו לחלות במחלת נפש קשה. לשון אחר – בן המלך אינו מאמין בעצמו ואינו חושב שכוחותיו מאפשרים לו להיות המלך הבא, ובשל כך הוא מבטל את עצמיותו ומדמה את עצמו לתרנגול.

השאלה מדוע בחר ר' נחמן בתרנגול, לבן המלך שהשתגע, אינה ברורה. יתכן, שיש כאן רמז לדברי חז"ל, שקראו לתרנגול "גבר", מלשון גבורה, שמשכים לקום לפני כולם[3]. אם כן, התרנגול  דומה אמנם לאדם בשם, למרות שבמציאות אין כל קשר בין השניים. פרשנות מודרנית אחרת אומרת שהמדובר דווקא בתרנגול הודו, היות והודו הייתה ונשארה בפולקלור, כארץ שבה מרוץ החיים הרגיל לא קיים, והרוחניות והפשטות הם המרכיבים  הדומיננטיים של החיים שם.

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

בהמשך המשל, בן המלך אוכל מתחת השולחן זירעונים בדומה לתרנגול. הדבר מסמל את נפילתו ממעמדו הרם לתהום. כל זמן שהיה בן מלך, הוא אכל על השולחן מעדנים, ועתה, לאחר שנתקף במחלתו,כאנטי תזה למצבו הקודם,  הוא אוכל מתחת לשולחן אוכל בסיסי בלבד.

מדוע בן המלך פושט את בגדי מלכותו? הרי הוא להידמות להיות תרנגול הודו עם בגדיו עליו? הורדת הבגדים הינה משל של עזיבה של כל הקשור לדפוסי השלטון המלוכני שבן המלך בורח מהם. ללא בגדי המלכות מרגיש בן המלך משוחרר וחופשי מכל התחייבות שעיקרה, לא להיות המחליף של המלך בעתיד. הורדת הבגדים הינה היפוך למה שמסופר בספר בראשית על אדם הראשון. זה האחרון ידע רק לאחר חטאו שהוא מתהלך ללא בגד, ואילו אצלנו בן המלך, כל זמן שהוא נמצא במסלול הראוי להיות שליט,בגדי השרד עליו. ברגע שהלחץ מכריע אותו הוא פושט את בגדי המלוכה ומתהלך עירום כמשל לביטול ההתחייבות שלו להיות יורש עצר.

נוכח המצב העגום של בן המלך מגיע איש חכם בניסיון לרפא אותו ממחלתו. מעניינת העובדה, שר' נחמן לא כתב כי הגיע רופא לרפא את בן המלך אלא חכם. יתכן, שיש כאן אמירה נוקבת כנגד מדע הרפואה, שלא תמיד מצליח לרפא חולים, או שר' נחמן רומז, שמחלתו של בן המלך אינה מחלה גופנית רגילה, אלא מחלה אמונית/נפשית, בה רק חכם יוכל לנסות ולרפא אותה.

מה עושה החכם בכדי להחזיר את בן המלך למסלול חיים רגיל? הוא מזדהה איתו ומתנהג בדיוק אותו דבר. הוא יושב יחד עם בן המלך מתחת השולחן ללא בגדיו, ומשם הוא מנסה לגרום לשינוי המיוחל. בן המלך משתכנע כי החכם נמצא באותו מצב נפשי בו הוא נמצא, ולכן הוא נותן בחכם אמון ללא סייג. מנגד, מבין החכם כי התיקון של בן המלך אינו יכול לבוא בבת אחת, ולכן הוא נוקט דרך של ריפוי בשלבים. כך אומר החכם לבן המלך ללבוש את כותנתו, היות ובן המלך יכול להיות תרנגול הודו גם עם כותונת.

אחר שהוא מצליח להלביש את בן המלך, הוא שם לפניו מתחת השולחן מאכלים רגילים ולא זרעונים. ולבסוף, אומר החכם לבן המלך, כי תרנגול הודו יכול להיות לבוש ולאכול מעדנים על השולחן. בן המלך משתכנע, עד שהוא נרפה לגמרי משיגעונו.

אחרית דבר

ר' נחמן מברסלב שואל במשל קצר זה את אחת השאלות הקריטיות ביותר בחיינו. מה היא מהותנו האנושית? האם אנו תרנגולי הודו?, או בני אדם? רבי נחמן שאל את השאלה הזאת גם בסיפור של  בן מלך ובן שפחה שנתחלפו. ר' נחמן כתב את הדברים היות והאדם מתלבט כל הזמן על זהותו הפנימית. פתרון אפשרי להתלבטות זו באה לידי פתרון על ידי החכם. דרך פתרונו היא חינוך ודוגמה אישית שבאה  להזכיר לנו את זהותנו האנושית האבודה למעמדה הראוי.

העשרה

[1] רבי נחמן מברסלב, אדמו"ר בדור הרביעי של תנועת החסידות ומייסד חסידות ברסלב. מורה רוחני מקורי שהדגיש את המכשלות הרבות בדרך לדעת האל ואת חשיבות השמחה, הפשטות והתמימות. 1772 – 1810.

[2] מתוך - כוכבי אור, סיפורים נפלאים פרק ד, משל חמישי, הוצאת מכון בשן, תשע"ב.

[3] ראה – משנה, סדר מועד, מסכת פסחים,  פרק י', משנה ו'