תקציר: שטח שולט (dominating ground; dominate terrain, tactical terrain) מוגדר במילון למונחי צה"ל כאזור השולט טופוגרפית על אזור אחר. שטח גבוה, מבוצר או בנוי היטב, המקנה למחזיק בו יתרון טקטי ו/או אסטרטגי לגבי שטחים ופרטי נוף שבסביבתו...

[בתמונה: הצוקים הלבנים של דובר, השולטים על הים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי עמנואל Giel קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 25 באפריל 1915 - בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה - נחתו כוחות בעלי הברית לראשונה בחצי האי גליפולי שבתורכיה, בחוף ים הנשלט על ידי מצוק תלול ומוגן היטב על ידי הצבא העותומני. העות'ומאנים ניצלו היטב את תוואי השטח של חצי האי כדי להתבצר בשטחים השולטים, בנקודות הגבוהות מעל אזורי הנחיתה, ובכך מנעו מהבריטים לפרוץ. 

הקרב הזה היה פארסה, שהסתיימה רק בדצמבר אותה שנה. הוא עלה לתוקף בחיי רבים מאנשיו, וליוזם המבצע, שר הימיה הבריטי דאז, וינסטון צ'רצ'יל, בהרבה שנים של נידוי במדבר הפוליטי.

יום הנחיתה הזה מוכר ברחבי חבר העמים הבריטי כיום אנזאק (אנזק הוא מילה המתארת התארגנות של יחידות צבא אוסטרליות ו/או ניו זילנדיות, שמהן הורכב כוח הפלישה).

[בתמונה: כוחות הנחיתה של בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה, מנסים להתגבר על השטח השולט והתלול של של מצוקי גליפולי, 15/4/19]

שטח שולט מהו? המשגה

שטח שולט (dominating ground; dominate terrain, tactical terrain) מוגדר במילון למונחי צה"ל כאזור השולט טופוגרפית על אזור אחר. שטח גבוה, מבוצר או בנוי היטב, המקנה למחזיק בו יתרון טקטי ו/או אסטרטגי לגבי שטחים ופרטי נוף שבסביבתו (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 607).

שטח שולט אופייני הוא שטח בעל שדות־אש ושדות ראייה, החולש על מקסימום מכשולים. לשטחים שולטים יש חשיבות, הן ברמה הטקטית; הן ברמת המערכה; הן ברמת האסטרטגיה והן ברמת האסטרטגיה רבתי (משמע, ברמת הביטחון הלאומי של מדינה).

[להרחבת המושג: 'מערכה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אסטרטגיה רבתי', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ביטחון לאומי', לחצו כאן]

דוגמה לחשיבותם של שטחים שולטים ברמת המערכה

דוגמה אחת מצוינת - לחשיבותם של שטחים שולטים ברמת המערכה - כבר הבאתי ממערכת גליפולי (ראו למעלה).  דוגמה מצוינת אחרת לקוחה ממבצע אבחת מגל (כיבוש אירופה המערבית) ביוני 1940, והיא הניצחון הגרמני בסן ולארי (Saint-Valéry-en-Caux).

עקב ההתקדמות המהירה של הפאנצרים הגרמנים, נלכדו כוחות של בעלות הברית  בסן ולארי. (ראו המפה למטה). זהו נמל קטן על גדתו המערבית של אחד מיובלי הסום. שם, נלכדו גייסות גרמניים את הדיביזיה הבריטית ה- 51. למעלה מ- 8,000 חיילים סקוטיים, מאומנים היטב, היו שם; ואתם, כ-4,000 חיילים צרפתיים.

בניסיון לבצע 'דנקירק קטנה' יצאו אניות בריטיות לפנותם. אבל מפקד דיוויזיית הפנצר הגרמנית מס' 7, הגנרל ארווין רומל היה נבון דיו להציב את תותחיו, על הרמה ששלטה על הנמל (ראו התמונה למטה), ולמנוע את הפינוי. סאן ולרי נאלצה להיכנע. בין 12,000 השבויים שנלכדו היו ארבעה גנרלים... (הקמן, 1987, ע' 86).

[בתמונה: המצוק שממנו מנעו תותחיו של הגנרל ארווין רומל את ניסיון הפינוי של בעלות הברית בסן ולארי. במקום (מאחורי המצלמה) ניצבת אנדרטה ועליה תותח... התמונה באדיבות האתר: Normandy Then and Now]

דוגמה לחשיבותם של שטחים שולטים ברמת הביטחון הלאומי: 

שתי דוגמאות קלאסיות של שטחים שולטים כאלה מאזורנו, הן רכסי יהודה ושומרון והגולן:

רכסי יהודה ושומרון

המבנה הטופוגרפי של יהודה ושומרון מבוסס על שתי רמות הנמשכות מדרום לצפון, ומייצרות שליטה אסטרטגית (ראו התבליט למטה):

• האחת מזרחה, על מעברי הירדן מקנה למגן יתרון משמעותי, ומאפשר לו שליטה בכוחות קטנים יחסית.
• והשנייה מערבה, על ערי גוש דן, המאוכלסות לעייפה: שליטת אויב בה היא איום קיומי חד משמעי על היישוב היהודי הצפוף במישור החוף.

חשיבות שני הרכסים הללו, יוצרת מצב שבו גבולה האסטרטגי של מדינת ישראל יהיה תמיד נהר הירדן, ובכל מצב - בין אם תהיה מדינה פלסטינית ובין אם לאו - היא לא תוכל לוותר על שליטה צבאית בשטחים השולטים הללו.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'גבולות אסטרטגיים, גבולות משפטיים והפער ביניהם', לחצו כאן]

[בתמונה: שתי רמות ביהודה ושומרון מייצרות שליטה אסטרטגית: האחת על שפלת החוף ממערב; והשניה על הירדן ממזרח. צילום מסך מתוך סרטון יו טיוב של מועצת יש"ע וישראל שלי]

רמת הגולן

שטח שולט מפורסם שני הוא המצוק ברמת הגולן, היוצר שליטה טוטלית על הכנרת וההתיישבות היהודית שבסביבותיה. היישובים הרגישו היטב את יתרון השליטה בשטח זה, כאשר התותחים הסורים נהגו לירות על היישובים שתחתיהם, לפני מלחמת ששת הימים:

[בתמונה: השליטה המוחלטת של רמת הגולן מערבה. בצילום באדיבות אתר 'מסע אחר']

מקורות והעשרה

• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה רבתי, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה לאומית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/5/14.
• גרשון הכהן (2020), גבולות אסטרטגיים, גבולות משפטיים והפער ביניהם, ייצור ידע, 25/1/20.