[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כמה אנחנו בנויים לחיים בעולם מורכב ודינמי, המשתנה במהירות? לא ממש!

אנחנו - אנשי פרדיגמת החשיבה המערבית - תוצרים של עידן ההשכלה, שגאה בשכלו (אנשים עם פרדיגמת חשיבה מזרחית מתמודדים טוב יותר עם אי הוודאות, ראו את הלינק המצ"ב למטה...).

מגיל הגן הרגילו אותנו לחשוב במונחי סיבה ותוצאה, יחסים סדירים, רמות תמורה ממוצעות, תחרות מושלמת ותוצאות ניתנות לחיזוי (קוק, 2004, ע' 58).

הרגילו אותנו להאמין, שלכל שאלה יש תשובה. שהכל תלוי בשכל...

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: חיזוי - ניבוי, לחצו כאן]

אך המציאות אינה כזו! היא רוויה אי ודאות ותוצאות בלתי צפויות (תב"צים).

אנו בעצמנו מערכת מורכבת, ואנחנו חלק ממערכות מורכבות גדלות והולכות, וככל שהן גדלות, היכולת להבין - את מטרת העל שלהם ואת התהליכים המתבצעים בהן - מיטשטשת, ובמקרים רבים אין יכולת להבין באמת מה גורם למה ומדוע.

ככל שאנחנו מתעמקים ומבינים יותר; אנחנו מבינים שאיננו מבינים באמת... איך שר זוהר ארגוב: "יש דברים נסתרים..." (מילים, תמי לוי).

[להרחבת המושג 'אי ודאות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'התוצאות הבלתי צפויות', לחצו כאן]

[להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת מורכבת', לחצו כאן]

אז איך מתמודדים עם מציאות מורכבת? עושים כאילו...

כיוון שאנשים זקוקים לתשובות בעולם שאין בו תשובות - בוודאי לא מוחלטות - אנחנו ממשיכים להתנהג כמו שלימדו אותנו המורים שלנו... מפשטים את העולם. ממסגרים את המציאות ומבטלים את המורכבות, מתוך אמונה ילדותית, שאם נתעלם ממנה, היא תעלם...

[להרחבת המושג 'מסגור', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

למשל:

• אנו מספרים לעצמנו שלכל בעיה יש סיבה אחת ופתרון אחד, אבל, בעיות מורכבות מתאפיינות בהצטברות של מקבץ של גורמים, שהתחבר יחד ברגע מסוים... קחו למשל את הקביעה שעוני גורם לטרור: מחקרים מוכיחים שוב ושוב את ההפך הגמור, נמשיך לראות מנהיגים ופרשנים מדקלמים את המנטה הזו...

[לכתבה המלאה של דני רובינשטיין ב'כלכליסט', לחצו כאן]

• אנחנו לוקחים תוצאות - שיש בהן מרכיב משמעותי ביותר של אי ודאות - והופכים אותן מדד לאיכות הביצוע שלנו (למשל: הקביעות החוזרות ונשנות, שהמשטרה הורידה את הפשיעה; בעוד שרובם המכריע של הגורמים לפשיעה בזמן נתון אינם קשורים כלל למשטרה...):

[בכתבה למעלה: ה'חירטוט' הידוע: המשטרה הביסה את הפשיעה. האמת היא שהפשיעה ירדה לאורך שנים בארצות הברית, גם במקומות שבהם לא נעשה מאומה על ידי המשטרה. הסיבות שגרמו לכך הן, מן הסתם, דמוגרפיות חברתיות, כמו הפחתת הילודה בקרה במעמדות המייצרים את עיקר הפשיעה... לכתבה המלאה ב- ynet, לחצו כאן]

[למאמר: 'האם המשטרה מורידה פשיעה', לחצו כאן]

• אנחנו מהללים תכנון מקדים (כי הוא תלוי בשכל) ומתעלמים מהעובדה, שברגע שיתבצע הצעד הראשון באותו תכנון, תשתנה, בדרך כלל, גם המציאות; והתכנון יהפוך ללא רלוונטי.
• בערבו של יום, אנחנו שופטים - את עצמנו ואת אחרים - על פי הצלחה / כישלון, למרות שברובם המכריע של המקרים, מדובר במזל צרוף, טוב או רע... (משמעות המושג מזל זהה למשמעות מושג אי ודאות בהקשר זה). תכנון וביצוע מוצלחים אינם ערובה להצלחה, ובין שני הגורמים הללו יש (לפחות) ארבע אפשרויות:

• אפשר לעשות הכל נכון ולהצליח;
• אפשר לטעות הרבה ולהצליח;
• אפשר לעשות הכל נכון ולהיכשל;
• אפשר לטעות הרבה ולהיכשל;

[להרחבת המושג 'מזל', לחצו כאן]

• אנחנו נמנעים מתכנון דינאמי - שמשתנה אחרי כל צעד בסביבה המשימתית שלנו - כי יש בו מרכיב חזק של אי ודאות והישענות על אינטואיציה.
• אנחנו מייצרים מקצוע בדיוני: מומחים לעתיד, מטילים עליהם להמר, וכשהתוצאות טופחות על פנינו, אנחנו צוחקים עליהם קצת, ותיכף אחרי מזמינים אותם שוב (הנה הבחירות בפתח והסוקרים ימשיכו לגרוף הון מתחזיות ששוות ל...).

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

• כשהתוצאות מכאיבות לנו באופן אישי, אנחנו מייצרים ועדות חקירה, שמענישות את ה''אשמים'. אם יש 'מחדלים' (משמע, זה לא הלך לפי התכנון...) אז מקימים ועדה לחפש אשמים. אליטה נבחרת בישראל מאיישת את הוועדות הללו ואת קבוצת האנשים שמסייעת לחבריה מאחורי הקלעים. מה מרוויח מזה עם ישראל? האם מאז התחלנו עם הנוהג הזה כמות המחדלים' ירדה או עלתה?

[בתמונה: ועדת אגרנט. . צילום: יעקב סער, לע"מ]

אפילו הבורא הסכין עם אי הוודאות. ואנחנו?

התורה מספרת לנו שאפילו הבורא נאלץ ללמוד לחיות עם אי ודאות ולצמצם סיכונים (פרשת בראשית ופרשת נח): אחרי שמעשה הבריאה לא הניב את התוצאות הצפויות, הוא ניסה לתקן במעשה המבול; וכשקיבל כתוצאה את מגדל בבל, הפסיק לשאוף לשלמות והסתפק במזעור סיכונים...

אז את מה שהבורא ויתר עליו, אנחנו מתיימרים לעשות...

[למאמר: מגדל בבל: גם האלוהים נאלץ להשלים עם אי הודאות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית, ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי - ניבוי, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), מסגור: עובדים על עצמנו ועל אחרים, ייצור ידע, 4/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), האם משטרה מורידה פשיעה?, ייצור ידע, 13/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מגדל בבל: גם אלוהים נאלץ להשלים עם אי הודאות, ייצור ידע, 11/10/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מזל, ייצור ידע, 12/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/18.
• דני רובינשטיין (2012), כלכלה פלסטינית: מה בין עוני לטרור?, כלכליסט, 30/7/12.
• פרנקלין א' צימרינג , סיינטיפיק אמריקן (2012), כיצד הביסה ניו יורק את הפשע, 5/3/12, ynet.