תקציר: ברור, שראוי למצות בשדה הקרב תחומי עליונות טכנולוגית, רק שאסור להתמכר אליה. לעיתים, הטכנולוגיה מובסת באמצעים פשוטים יחסית. חודשי הלחימה האחרונים המחישו כמה נקלענו לתלות יתר, תרבותית ומנטלית, במעטפת התמיכה הטכנולוגית. היום ברור לכל, שטכנולוגיה לכשעצמה, במלוא הישגיה אינה מבטיחה הכרעה וניצחון!

ההיפך מאומץ אינו פחדנות, כי אם טכנולוגיה (ניקולס טאלב)

עודכן ב- 22 ביוני 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

חלק ממאמר זה ראה אור לראשונה ביולי 2018, בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר.

*  *  *

מדוע פיקוד המרכז האמריקאי והצי החמישי מתקשים להתמודד באפקטיביות עם האיום החות׳י בים האדום? מדוע הצבא הרוסי מקיז דם רב באוקראינה? מדוע צה"ל מתקשה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ומכין את הציבור למלחמה הרסנית ומדממת בצפון?

האם הצבאות המודרניים נחלשו? ממש לא. להיפך. רק שפני המלחמה השתנו, אמצעי הלחימה השתנו מאוד, ותם עידן העליונות הטכנולוגית המוחצת של המדינות המפותחות. כיום, הטכנולוגיה המתקדמת אינה עוד נחלתם הבלעדית של גורמי המדינה; הוא נגיש באופן נרחב, משנה את האיזון האסטרטגי.

לעיתים, טכנולוגיה מובסת באמצעים פשוטים יחסית

ברור, שראוי למצות בשדה הקרב תחומי עליונות טכנולוגית. המענה ההגנתי - שהעניקה למשל מערכת 'כיפת ברזל', הוא אייקון של הישג טכנולוגי. הוא הציב לאיום הרקטות מענה יעיל כמעט דמיוני, וראוי לברך על קיומו בידי צה"ל. אולם כמו שכבר ראינו בסבבי המלחמה הקודמים בעזה ובמתקפת ה- 7 באוקטובר 2023, לעיתים, הטכנולוגיה מובסת באמצעים פשוטים יחסית.

ההמחשה הטובה ביותר לכך היא מודעת הפרסומת לטויוטה שלמטה. ראינו איך מתקפה של טויוטות מקריסה ומשתקת מדינה, והפוטנציאל הטמון במתקפות שכאלה מתנדנד כחרב דמוקלס מעל ראשינו:

דוגמה נוספת היא הסכסוך באוקראינה, שבו שני הצדדים השתמשו רבות ברחפנים למטרות סיור ולחימה

שימוש זה בטכנולוגיה זמינה וזולה השפיע באופן משמעותי על הדינמיקה של הסכסוך, וקרא תיגר על עליונותו של צבא רוסי חזק יותר באופן קונבנציונלי. כוחות אוקראינים השתמשו ברחפנים מסחריים לאיתור ארטילריה, מה שאפשר להם לשפר את הדיוק והאפקטיביות של התקיפות שלהם. שימוש נוסף הוא תקיפה של כוחות ומתקנים צבאיים ע"י נחילים של רחפנים.

הנה לשם המחשה, רחפן אוקראיני משמיד מערכת נ"מ רוסית מסוג BOK:

הרוסים משיבים לאוקראינים באותה מטבע. הנה לדוגמה, רחפן מתאבד רוסי פוגע בקבוצת חיילים אוקראינים:

האוקראינים מובילים היום בשימוש המוני ומוצלח מאוד בכלי שיט זעירים זולים, כנגד הצי הרוסי:

והנה הכלי שמערים על האמריקנים במפרץ הפרסי ובים האדום:

כלי השיט הבלתי מאויש טופאן 1, תוצרת מקומית של תימן. כלי זול הפועל בנחילים, המצויד בראש קרבי במשקל 150 ק"ג, נועד לפעולות נגד מטרות ימיות קרובות. במהירות של עד 35 מיילים ימיים בשעה, הכלי החדש מציג יכולות תמרון והתחמקות מרשימות. כלי השיט מתמקד בהשמדת מטרות ימיות, הן נייחות והן בתנועה, ומיועד לשימוש במבצעי תקיפה מדויקים:

הטכנולוגיה ממכרת

צדק ניקולס טאלב בקביעתו כי "ההיפך מאומץ אינו פחדנות, כי אם טכנולוגיה"... בהסתמכות על טכנולוגיה אכן קיים ממד מרגיע, שכאילו מייתר את נחיצות הערנות האישית, התושייה והאחריות של הלוחמים והאזרחים. כאילו מתגברים על אקראיותה הבלתי נשלטת של תופעת הרוח, שתמיד הטרידה בימי מלחמה.

חיילים - כמו ספורטאים ואמנים גדולים - היו מודעים תמיד לתלות הקריטית במקור השראה ובכוח נעלם שהביאו אותם, בשעה גורלית, לפסגת תהילתם. מי שזכה לחוויית ההשראה מודע יותר מאחרים לחסך האיום המשתרר, כשמקור ההשראה מסתלק, כתפילת דוד בתהילים: "אלי אלי למה עזבתני". משענת טכנולוגית, לעומת זאת, אינה קפריזית. היא יציבה בדפוסי פעולתה, נתונה לשליטה; וכשמשהו משתבש, לא בהסתלקות המזל או האל מדובר, אלא בכשל טכני, הניתן לחקירה מקצועית. מהיבט זה, הטכנולוגיה משטיחה את התלות הגדולה בטלטלות רוח האדם. למכונה אין משברי חרדה ואינה נזקקת לכוח האמונה.

כך עם השנים, הלכה וגברה התלות בפתרונות טכנולוגיים, והשתלטה על מאפייני יסוד בדפוסי הפעולה הצבאית והאזרחית. בגזרת עזה בתקופת העפיפונים והבלונים הבוערים, ראינו איך, גם מול איום פשוט ויצירתי, כעפיפון ובלון תבערה, מערכת הביטחון הישראלית משוועת לישועת הטכנולוגיה. במשך כיממה, בישרו בכותרות החדשות על הגעת פתרון טכנולוגי לאיום טרור העפיפונים.

הטכנולוגיה מחלישה את הרוח

תופעת המלחמה מלמדת, שוב ושוב, עד כמה הנתונים הפיזיים ממשיכים להיות תלויים ביסודם ברוח האדם. יגאל אלון, ממובילי הניצחון בתש"ח הסביר: "בלי לזלזל בערכו של הנשק, למד הפלמ"ח לראות באדם את מרכז הכוח במלחמה". אלא, שמרגע שהקטנו ברגעי חרדה ומשבר את התלות בכוחות האמונה והרוח, צמצמנו את האדם, והפכנו אותו לרכיב במכונה גדולה.

לא זו הייתה רוח צה"ל בעשורים הראשונים. היא זוהתה היטב על ידי אויבינו, בהסבירם את מפלת צבאות ערב במלחמת ששת הימים, דוגמת דברי שיח אל-קרדאווי: "השיבה אל האמונה והנפת דגל הג'יהאד חיוניים במיוחד במאבק נגד הציונות העולמית, משום שהציונים מחמשים את חייליהם באמונה דתית, בחלומות דתיים." אפשר להתווכח עמו על האבחון, אבל דבריו מבטאים את הדימוי שרווח באותם ימים, על עוצמת חיילי צה"ל.

לקראת סוף המאה העשרים - עם התפתחות המהפכה הטכנולוגית בעניינים צבאיים - התהוותה צומת דרכים. מערכת הביטחון הישראלית בחרה ב"מיצוי שדות היתרון הטכנולוגי", בחיזבאללה ובחמאס, לעומת זאת, בחרו באותן שנים בחיזוק ההקרבה והאמונה. בשלהי מלחמת לבנון השנייה נאסרללה התגאה בלוחמיו: "העימותים המתנהלים כרגע הפתיעו את הישראלים מבחינת הגורם האנושי... גילו שהם נלחמים באנשים בעלי אמונה, רצון, גבורה, התמדה ונכונות להקריב..." (3.6.2006).

כך נקלענו לתלות יתר, תרבותית ומנטלית, במעטפת תמיכה טכנולוגית. לא שיש סיבה להסתייג ממיצוי טכנולוגיה עילית, אלא שטכנולוגיה לכשעצמה, במלוא הישגיה אינה מבטיחה הכרעה וניצחון.

התחבולה תמיד הייתה חזקה מן הטכנולוגיה

את הניצחון במלחמת טרויה, אחרי עשר שנות מלחמה, השיגו היוונים בתחבולת הסוס הטרויאני. טכנולוגיית בידוק רנטגן הקיימת בימינו הייתה יכולה אולי להציל את טרויה. אבל לפי האגדה, לא טכנולוגיה הייתה חסרה להם, וגם לא התרעה: קסנדרה בת המלך צעקה והזהירה מפני הסכנה הטמונה בסוס העץ. בצהלת ההמון, איש לא הקשיב לה.

הדמוקרטיזציה של הטכנולוגיה

אחד השינויים העמוקים ביותר בלוחמה המודרנית הוא הדמוקרטיזציה של הטכנולוגיה. כלים מתקדמים שבעבר היו נחלתם של צבאות של מדינות מפותחות, זמינים כעת למגוון רחב של שחקנים. לדוגמה, סמארטפונים, שניתן למצוא בידי רועים בהרי ההימלאיה, מצוידים ביכולות חזקות, כולל ניווט GPS, מצלמות ברזולוציה גבוהה ואפליקציות תקשורת מוצפנות. ניתן להשתמש במכשירים אלה למעקב, לתיאום ולשיתוף מודיעין בזמן אמת.

יתרה מכך, שווקים מסחריים מציעים שפע של כלי לוחמה מתקדמים. מל"טים, פעם סמל ליכולת הייטק צבאית, זמינים כעת מסחרית בתצורות שונות. כלי טיס בלתי מאוישים אלו יכולים להיות מצוידים במצלמות לסיור או אפילו לשנות אותם לשאת חומר נפץ עבור התקפות ממוקדות. הנגישות של טכנולוגיה כזו פירושה ששחקנים לא ממלכתיים / לא מדינתיים, קבוצות מורדים ואפילו יחידים, יכולים למנף אותם כדי לאתגר את הכוחות הצבאיים המסורתיים.

השינוי בלוחמה

האופי המשתנה של הלוחמה ניכר בכל הסכסוכים האחרונים ברחבי העולם, שבהם שחקנים לא ממלכתיים השתמשו ביעילות בטכנולוגיה מתקדמת. המורדים החות'ים בתימן מספקים דוגמה בולטת. למרות היותם קבוצה קטנה יחסית ופחות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, הם הצליחו להוות איום משמעותי על אחד הכוחות הימיים האדירים בעולם, פיקוד המרכז האמריקאי והצי החמישי, בים האדום. החות'ים משתמשים ברחפנים ובטילים כדי לשבש נתיבי שיט ולפגוע בתשתיות נפט. הם ממחישים כיצד טכנולוגיה נגישה יכולה לשנות את פני המלחמה.

ההשלכות על צבאות מודרניים

לזמינות הנרחבת של טכנולוגיה מתקדמת יש מספר השלכות על צבאות מודרניים:

• ראשית, היא מחייבת שינוי בחשיבה האסטרטגית. מדדים מסורתיים של כוח צבאי, כמו מספר הטנקים, המטוסים או הספינות, אינם עוד אינדיקטורים מספיקים לעליונות. צבאות חייבים כעת לתת את הדעת על היכולות של לוחמה אסימטרית, שבה כוחות קטנים יותר ופחות מצוידים יכולים למנף את הטכנולוגיה לביצוע פעולות אפקטיביות.
• שנית, היא מדגישה את החשיבות של אבטחת הסייבר והלוחמה האלקטרונית. ככל שיותר מכשירים ומערכות מתחברים זה לזה, הפוטנציאל להתקפות סייבר עולה. צבאות חייבים להשקיע בהגנות סייבר חזקות כדי להגן על רשתות התקשורת, מערכות הנשק והתשתית שלהם מפני פריצות ואיומי סייבר אחרים.
• לבסוף, הדמוקרטיזציה של הטכנולוגיה דורשת הגברת חדשנות ויכולת הסתגלות. הכוחות הצבאיים חייבים להיות זריזים, מסוגלים לשלב במהירות טכנולוגיות חדשות ולהסתגל לאיומים המתפתחים. זה דורש לא רק השקעה במחקר ופיתוח אלא גם נכונות לאמץ טקטיקות ואסטרטגיות לא שגרתיות.

מה זה אומר לגבי פלסטינית מפורזת?

מדינה פלסטינית מפורזת היא סוג של פנטזיה שחוזרת שוב ושוב בשיח הפנימי והבין לאומי (ראו הכתבה למטה כדוגמה). רק שכל מי שהטמיע את העובדות המוצגות במאמר זה מבין, ש'הדמוקרטיזציה של הטכנולוגיה' הופכת כלים מתוחכמים לנחלת כל אחד. בעולם שבו רחפנים זולים הנקנים באמזון יכולים לצלם ולשאת אמצעי לחימה, איזה ערך יש בכלל למילה פירוז? איך ניתן לאכוף אותו?

לסיכום

עידן העליונות הטכנולוגית הבלעדית של מדינות מפותחות אכן הגיע לסיומו. צה"ל, יחד עם צבאות מודרניים נוספים כמו אלה של ארה"ב ורוסיה, מתמודד עם שדה קרב שעבר שינוי, שבו טכנולוגיה מתקדמת נגישה למגוון רחב של שחקנים. שינוי זה דורש הערכה מחדש של אסטרטגיות צבאיות ודגש על התאמה וחדשנות. האתגרים שמציבים גורמים לא-מדינתיים, כמו החות'ים בים האדום, מדגישים את הצורך של צבאות מודרניים לחשוב מחדש על גישתם ולהתכונן לעידן חדש של לוחמה.

מה שיגדיר בעתיד את עתיד העליונות הצבאית יהיה היכולת לשלב טכנולוגיה חדישה במינון הנכון עם כלים פשוטים, זולים ומתוחכמים. ולעולם לא להתמכר ולאפשר לה לנוון ולהחליש את רוח האדם.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושגים: מגננה והגנה.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה והגנה – הצורך להגן בכל הרמות! ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.