[התמונה המקורית: דובר המשטרה]
[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
המשטרה היא שק החבטות האולטימטיבי שלנו; וכך קרה גם בפרשת חטיפת הילד. כרים ג'ומהור בן ה-7 מקלנסווה. רק חזר החטוף לחיק משפחתו, והחל העליהום על המשטרה; שהאמת, הרוויחה לפחות את חלקו ביושר...
עיקר הטענות נגד המשטרה היו שתיים:
- מתן לגיטימציה לפשע המאורגן מחד גיסא;
- ותאוות הפרסום שלה, מאידך גיסא.
לטעמי, הראשונה שגוייה; השנייה היא מחלת המחלות של פיקוד המשטרה מזה שנים!
לגיטימציה לפשע המאורגן?
בסוגיה הזו שמענו שתי טענות עיקריות:- בחסות מתווך, ביצעה למעשה המשטרה המשא ומתן עם הפשע המאורגן שיביא, בערבו של יום, לתשלום הכופר על ידי אבי החטוף;
- עצם המשא ומתן עם גורמי פשע מאורגן; והשימוש במתווך בעל מוניטין מפוקפק, נותנת לגיטימציה לפשע המאורגן, ומעצימה אותו.
[בתמונה: כרזת מחאה שפרסם עו"ד פנחס פישלר, בסוגיה זו]
תפקידה של המשטרה, בראש ובראשונה, הוא לדאוג להחזרת הילד, בריא ושלם. לצורך כך צריך לבחור - וכך נעשה - במתווך שיש לו את הסיכויים הטובים ביותר לעשות זאת. על כן, מינוי גרושי כמתווך הייתה מעשה של תבונה. זה השיטור הקהילתי: לדעת להפיק את המירב מכולם!
[להרחבה על משפחת גרושי, לחצו כאן]
כדאי לזכור, שגם במקרי טרור מתקיים משא ומתן; וצריך לזכור דבר מה נוסף: זהו רק הסיבוב הראשון. הגורמים המעורבים מופו, הכוונות אופסו, והחשבון בוא יבוא.
תאוות התקשורת הבלתי מרוסנת של פיקוד המשטרה
עתה הגענו לבעיית הבעיות: ליצר התקשורתי הבלתי ניתן לריסון של פיקוד המשטרה, לדורותיו. דווקא בגלל השימוש בגורמים מפוקפקים במשא ומתן, הייתה המשטרה צריכה להרחיק את עצמה מהפסטיבל, ולשמור על פרופיל נמוך. אבל, אין חזק כמו היצר... בשבילו מותר אפילו לעבור על הוראות ס' 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, שמגן על קטין מפני פרסומים מזיקים...
[למאמר של משה הלוי: 'המפכ"ל, את חוק הנוער אתה מכיר?', לחצו כאן]
אלשיך עטה בגדי קרב כהים (מה רע במדים הרגילים? התחלת לעבוד בסיור?), רץ להצטלם (ראו התמונה בראש המאמר), וחטף בצדק רב!
[בתמונה: פרודיה של עו"ד פנחס פישלר על הפרשה...]
מה דעתכם? הפעם הם ילמדו?
[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן]
