תקציר: יש דבר כזה - מוסר ביחסים בין לאומיים? התשובה על השאלה הזו היא כמובן שלילית. זאת למרות, שהוויכוח - הנדוש והאווילי - על מוסר ביחסים בינלאומיים יישאר פה עוד שנים רבות… 

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 12 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זה החלק הראשון של המאמר "מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים". לחלקו השני, לחצו כאן.

*  *  *

אחד המשפטים המקסימים - והאוויליים - שנשמע במקומותינו, מידי פעם, הוא ש"בעניינים מוסריים, קולה של מדינה - ובעיקר, קולה של מדינת ישראל - חייב להישמע רם וברור...". 

אז, יש דבר כזה - מוסר ביחסים בין לאומיים?

התשובה על השאלה הזו היא כמובן שלילית. זאת למרות, שהוויכוח - הנדוש והאווילי - על מוסר ביחסים בינלאומיים יישאר פה עוד שנים רבות... 

אז אתחיל מהשורה התחתונה: מוסר איננו רלוונטי ביחסים בין לאומיים. צביעות בהחלט כן...

למי שהיה זקוק עוד לשכנוע, ב-29 לדצמבר 2023 פתחה דרום אפריקה בהליך בבית הדין הבינלאומי בהאג נגד ישראל

בתביעתה מבקשת דרום אפריקה מבית הדין לקבוע, שישראל מפרה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (אמנת הג'נוסייד) במסגרת המלחמה בעזה. דרום אפריקה מבקשת מבית הדין להוציא צווים, המורים לישראל להפסיק את ביצוע ההפרות הנטענות, ובפועל להפסיק למעשה את המלחמה.

הכיצד? מה עם חילול ריבונותה של ישראל? חטיפת אזרחים - כולל תינוקות, ילדים, וזקנים? אונס והתעללות בהם? מה עם השלמה עם העובדה שחמאס מונע מהצלב האדום גישה לחטופים? מה עם המוסר הבין לאומי? מה עם הצדק?

פרופ' ויליאם שייבס הסביר אחרי מבצע 'צוק איתן' ב- 2014, מדוע ישראל מופלית לרעה באו"ם

היטיב לבטא את המציאות הזו פרופ' ויליאם שֶיְבֵּס (William Schabas; ראו תמונה למטה), מומחה קנדי למשפט פלילי בינלאומי ולמשפט של זכויות אדם, שמונה באוגוסט 2014 מונה לעמוד בראש ועדת שייבס - ועדת חקירה בינלאומית שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם כדי לחקור אם ביצעה ישראל פשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן, אך התפטר ממנה ב-3 בפברואר 2015, בעקבות גילוי היותו יועץ בתשלום של אש"ף.

בכתבת הערוץ השני מ- 2014, לאחר מינויו, נשאל שייבס על ידי דני קושמרו כך: "המתקפה של צבא ארצות הברית בעיראק, המתקפה הרוסית בצ'צניה, כוחות נאטו בלוב - אלפי אזרחים חפים מפשע נהרגו בסכסוכים אלה., ואפילו לא חקירה בינלאומית אחת. מול ישראל נערכו שתיים תוך שש שנים. בשני המקרים פעלה ישראל מתוך הגנה עצמית. האם אין מדובר במוסר כפול פרופסור?"

תשובתו של שייבס לקושמרו צריכה להילמד בכל פורום העוסק בקשר שבין יחסים בינלאומיים ומוסר או בין פוליטיקה ומוסר:

"אתה יודע, יש הרבה מוסר כפול באו"ם והרבה גילויי מוסר כפול ברמה הבינלאומית. את העובדה של נערכו חקירות בעניין מעשי זוועה מסוימים, אפשר להסביר על ידי המאזן הפוליטי וכוחן היחסי של המעצמות (משמע, מאזן העוצמה, פ"י). זה מצער מאוד אבל זה המצב: משברים שונים, מדינות שונות מקבלים סוגי יחס שונים על סמך מיקומם. רבים חושבים שיש מוסר כפול במועצת הביטחון של האו"ם, כי ישראל זוכה שם ליחס מקל. העובדה שלא מתנהלת שום חקירה מול רוסיה או מול ארצות הברית, מוסברת, מן הסתם, על ידי העובדה, שמדינות אלה, לא רק שולטות במועצת הביטחון, אלא גם בעלות השפעה פוליטית אדירה בגופים כמו מועצת זכויות האדם. לצערי, זה משהו שאנחנו צריכים לחיות איתו כמצב נתון בעולם."

ההסבר התיאורטי: זה מאבק העוצמה, טמבל!

כדי להבין את התופעה הזו אנחנו זקוקים לחשיבה מערכתית: להבנה שמדינות הן מערכת מורכבת, וגם היחסים הבינלאומיים הינם מערכת מורכבת, ועל כן, המערכות הללו כפופות לחוקי המערכת המורכבת, במקרה שלנו למאבק העוצמה [להרחבת המושג: מאבק העוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן]
חשיבה מערכתית היא היכולת לנתח ולקבל החלטות, על פי חוקי המערכות המורכבת, ולא בניגוד להם (זה מה שקורה, בעולם המערבי, בדר"כ) [להרחבת המושג: 'חשיבה מערכתית', לחצו כאן].

תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו כי העוצמה היא גורם שמניע מערכות מורכבות. הן מתפתחות ומעדכנות את עצמם, בסביבה משתנה במהירות, דרך מאבקי עוצמה ביניהן [להרחבה בנושא: מאבק העוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן].

במקרה של המערכת הבין לאומית, מאבקי העוצמה בין מדינות מתקיימים בגלל השונות והסתירות שבין האינטרסים הלאומיים שלהן מדינות. אינטרסים לאומיים או אינטרסים חיוניים (National interest) הם צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד, שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם (ברודי, 1980, ע' 296; ראו תמונת כריכה למטה) [להרחת המושג: אינטרסים לאומיים או אינטרסים חיוניים, לחצו כאן].

מערכת מורכבת היא נטולת נורמות וערכים בסיסיים, וכאלה הם גם האינטרסים הלאומיים. האינטרס הוא שקובע. כאשר מועלות טענות מוסריות כנגד מדינות, זה קורה, בדרך כלל, מהסיבות ה'לא נכונות', משיקולים זרים. היטיב להגדיר זאת הלורד פלמרסטון, ראש ממשלת בריטניה באמצע המאה ה-19: "אין לנו בעלי ברית נצחיים ואין לנו אויבים נצחיים. האינטרסים שלנו בלבד הם הנצחיים"...

הבעיה היא שפוליטיקאים ומדינאים במדינות דמוקרטיות, שצריכים להיבחר, נאלצים להפגין כלפי חוץ, ערכים ושיקולי מוסר. הניסיון של הפוליטיקאים והמדינאים להסתיר את טבעם האמתי של מעשיהם; העובדה שפוליטיקאים ומדינאים מצהירים דבר אחד אך עושים דברים אחרים; הפער שבין הדיבורים למעשים - זו הסיבה העיקרית לכך, שהפוליטיקה נחשבת מלוכלכת ודוחה בעיני רבים...

הגישה הגורסת - שאין מקום לשיקולי מוסר ולאידאלים; ואין טעם 'ליפות' את האופן שבו הדברים מתנהלים, לא במדיניות החוץ, ולא בפוליטיקה הפנימית בתוך מדינות; כיוון כאשר מערבים ערכים בפוליטיקה, הצד השני מנצל את התמימות הזו, והתוצאות בהתאם! - קרויה ריאל פוליטיק.

ואגב, מה קורה למי שמכניס באמת ערכים למערכות השיקולים שלו? הוא משלם ביוקר! (ראו במאמר ההמשך)

הבן זונה שלנו...

המשפט המכונן של הריאל פוליטיק - "הוא אולי בן זונה, אבל הוא הבן זונה שלנו!" - מיוחס לנשיא ארצות הברית לשעבר, פרנקלין דלאנו רוזוולט.

נשוא המשפט - ע"פ הסיפור - הוא אנסטסיו סומוזה גרסיה, הנשיא ה -21 של ניקרגואה מה-1 בינואר 1937 עד ה- 1 במאי 1947 ומ- 21 במאי 1950 עד 29 בספטמבר 1956. סומוזה ייסד שושלת שליטים משפחתיים, שמשלה בניקראגווה 42 שנים של שחיתות וחיסול מתנגדים ללא רחמים. למרות משטרו האכזרי וחסר הרחמים, תמכה בו ארצות הברית כמעוז אנטי קומוניסטי איתן בניקראגווה; וכשהוער - לפי הסיפור - לרוזוולט שהאיש "בן זונה" מושחת ורצחני השיב: "הוא אולי בן זונה, אבל הוא הבן זונה שלנו!"...

1939: אדולף היטלר מסביר לנו ש"מהמנצח לא דורשים הסברים"...

תנועות מהפכניות - כמו הנציונאל סוציאליזם - היו מעצם טיבן קשובות לתיאוריות מהפכניות אחרות בתחומים שונים, ומצאו עניין רב בפיתוחים הראשוניים של תורות המורכבות... [להרחבה על השפעת תורות המורכבות על האידיאולוגיה הנאצית, לחצו כאן].

"מהמנצח", גרס היטלר, "לא מבקשים הסברים"... (ראו את הכרזה למטה); והיטלר יכול להיחשב עד מומחה: כשהיה בשיא עוצמתו, לא רק שלא גונה על היעדר מוסריות בידי רוב אומות העולם, הוא אף היה לרגע קט - ב- 1939, ערב מלחמת העולם השנייה - מועמד לפרס נובל לשלום (גם רודנים רצחניים אחרים, כסטלין וכמוסוליני זכו לכבוד הזה...).

... גם בריטניה וצרפת לא התנהגו אחרת!

ושלא נחשוב לרגע שרק צד אחד במלחמת העולם השנייה התפשט מערכיו. הייתה זו בריטניה - וכמובן, גם צרפת - שהפקירו בעל ברית אחר בעל ברית ביבשת אירופה, בניסיון למלט את עצמה מהמלחמה, עד שזו נחתה עליה במלוא כובדה...

עוד זכורה אמירתו של ראש ממשלת בריטניה, נויל צ'מברליין, מה- 2 ביולי 1938, שמילט עצמו מערובות לצ'כוסלובקיה והפקיר אותה בהסכם מינכן במילים: "כמה נורא, אבסורדי ולא יאמן הוא הרעיון, שאנו צריכים לחפור שוחות ולשים מסכות גז על הפנים, בגלל סכסוך במדינה רחוקה, בין עמים שעליהם איננו יודעים שום דבר...".

2019: למנצח, בשאר אסד, שיר מזמור...

ב- 6 בינואר 2019 הרים העיתון 'ישראל היום' קול זעקה בעמודו הראשון: "חרפת הערבים: אסד זוכה לחיבוק מחודש". בגוף העיתון מספר לנו עודד גרנות, שבתום שמונה שנות המלחמה בסוריה, טבח של יותר מחצי מיליון בני אדם - חלקם בגז - עקירה מבתיהם של מיליונים וניהול טרנספר גלוי של סונים והחלפתם בשיעים, נמצא תהליך "יישור הקו" עם המנצח בעיצומו (גרנות 2019, ע' 9):

במרץ 2019, התכנסו מנהיגי מדינות ערב בתוניסיה, ודנו בהחזרת סוריה לחיק הליגה הערבית, לאחר שהושעתה בנובמבר 2011 בגלל "הדיכוי האלים של כוחות אסד" [נכון יותר, בגלל שכמו אהוד ברק (זוכרים???), גם שם סברו שנפילת בשאר אסד היא עניין שלך זמן ותמכו במנצחים לכאורה...] (גרנות 2019, ע' 9).

עד ינואר 2019, הספיק נשיא סודן לבקר בדמשק, גם הירדנים מפגינים ידידות, ובתוך סוריה, הכורדים-הסורים נפרדו מחלומות העצמאות וחזרו - לאחר בגידת האמריקנים ומפחד התורכים, בחזרה לחיקו החם של אסד. אפילו בגולן שלנו התעוררו מבקשי החזרה לסוריה מתרדמתם, ומשמיעים קולם (גרנות 2019, ע' 9).

"למנצח שיר מזמור" ומהמנצח לא מבקשים הסברים... האיש שאמיר קטאר כינה "פושע מלחמה" חזר לחיק מדינות ערב, אחרי 12 שנות בידוד: יורש העצר הסעודי בן סלמאן קיבל את אסד בחום בפסגת הליגה הערבית במאי 2023, גם נשיא מצרים לחץ לו יד. הרודן הסורי נאם וקרא ל"עידן חדש של שיתוף פעולה ערבי - בלי התערבות חיצונית". 

היום, הפך אסד לדוגמה עבורנו בזעקות השבר שלנו על "חוסר המוסריות של אומות העולם. הנה, ראו למשל את הכרזה הזו ששותפה הרבה ברשתות החברתיות בינואר 2024:

2019: טראמפ וארצות הברית בוגדים בכורדים

רק בינואר 2019 הבטיחו האמריקנים שלא ייסוגו ללא הבטחת מצבם של הכורדים:

אז הבטיחו... ב- 7 באוקטובר 2019 הופקרו הכורדים לחסדי הצבא הטורקי הפולש; כשהנשיא האמריקני טראמפ מתרץ זאת במילים: "בואו נשאיר את בעיית הכורדים לרוסיה, טורקיה ואיראן... (כי) אנחנו מרוחקים 7000 מייל מהבעיה הזו!..." [לסיפור הצביעות האירופית בהפקרת הכורדים, לחצו כאן]:

2018: נשיא הפיליפינים דוטרטה בישראל

ביקור נשיא הפיליפינים לשעבר בישראל: ה'דונלד טראמפ של הפיליפינים', נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, הגיע ב-2 בספטמבר 2018 ארצה, לביקור שנוי במחלוקת עם ראש ממשלת ישראל, שבו לא התקיימה (מסיבות מובנות...) מסיבת עיתונאים...

לדוטרטה היסטוריה צבעונית ובעייתית מאוד, שהפכה אותו דמות בלתי רצויה בקרב רבים: כדי להילחם בסמים בארצו, הוא שלח חוליות חיסול לרחובות, הרג אלפים ללא משפט, והבטיח: "אפטם את הדגים בגופות". את עצמו השווה להיטלר, לחייליו קרא: "תאנסו נשים, תירו להן באיבר המין". הוא לא מפסיק לקלל – את נשיא ארצות הברית הקודם, ברק אובמה, את האפיפיור וגם את האל: "אלוהים טיפש ובן זונה", אבל למרות כל אלה, הוא נחשב לידיד ישראל (להמן ואייכנר, 2018).

2018: בנימין נתניהו בליטא

לליטא חשבון דמים ארוך עם העם היהודי, מה שלא הפריע לראש הממשלה בנימין נתניהו, לצאת לשם באוגוסט 2018, למפגש עם מנהיגי המדינות הבלטיות [על מעללי הליטאים במלחמת העולם השנייה, קראו במאמרו של ד"ר אבי הראל: 'בין ירושלים לליטא']:

2018: ויקטור אורבן בישראל

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הוא אחד מהמנהיגים השנויים ביותר במחלוקת באירופה כיום. הוא סופג ביקורת במערב על עמדותיו הקיצוניות נגד אסלאם וזרים, על מדיניותו הנוקשה כלפי ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית - הגיע אלינו ב- 18 ביולי לביקור ממלכתי.

ביקור זה היה שנוי מאוד במחלוקת בציבוריות הישראלית, היו כאלה שהפגינו נגדו (ראו תמונה למטה), והוא הוגדר על ידי ח"כ יאיר לפיד למשל, כ"חרפה" (שלו, 2018):

2018: ראש הממשלה בנימין נתניהו מגבה את יורש העצר הסעודי, אחרי רצח חאשוקג'י 

העיתונאי, הפרשן הפוליטי, שנודע כמבקר חריף של מדיניותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וכתומך האחים המוסלמים, נעלם ב-2 באוקטובר 2018 לאחר שנכנס לקונסוליה הסעודית באיסטנבול. לאחר מכן התברר כי נרצח בה וגופתו בותרה [על יחסי ממשל ביידן הדמוקרטי בארה"ב עם סעודיה, והקשר שלו למוסר ביחסים הבינ"ל, לחצו כאן].

הסעודים שהותקפו מכל עבר, זכו לתמיכה דווקא מבעל בריתם 'מתחת לשולחן', ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר כי "יש לטפל ברצח "באופן הראוי", אך הוסיף כי יציבות המשטר בריאד חשובה לביטחון האזור והעולם: "הבעיה הגדולה יותר היא מצד איראן" (לנדאו, 2018).

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

[לחלקו השני של המאמר על מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג: 'חשיבה מערכתית'.
• הרחבה בנושא אינטרסים לאומיים.
• הרחבה על האינטרסים הלאומיים של ישראל.
• מאמרו של אליקים רובינשטיין: 'משה דיין ותהליך השלום'.
• סיפור הצביעות האירופית בהפקרת הכורדים.
• מעללי הליטאים במלחמת העולם השנייה, קראו במאמרו של ד"ר אבי הראל: 'בין ירושלים לליטא'.
• הרחבה בנושא 'תרבות האשמה'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.
• יחסי ממשל ביידן הדמוקרטי בארה"ב עם סעודיה.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מבוא לחשיבה מערכתית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים – אינטרסים חיוניים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?, ייצור ידע, 11/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2022), האמריקנים מערבים מוסר ביחסים בינלאומיים?, ייצור ידע, 16/6/22.
• גדעון שניר (2018), 'תרבות האשמה' מהי?, ייצור ידע, 20/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• יהודה שלם (2018), פגיעה בצדקת הלחימה: ההתנתקות, ישראל היום, 20/8/18.
• טלי שלו (2018), ביקור שנוי במחלוקת: הלאומן של אירופה מגיע להיפגש עם נתניהו, חדשות וואלה, 18/7/18.
• אייל להמן, איתמר אייכנר והסוכנויות (2018), היטלר, זונות וסלפי עם אלוהים: הנשיא המקלל בא לישראל, 1/9/18, ynet.
• נעה לנדאו (2018), נתניהו: מה שקרה בקונסוליה באיסטנבול היה נורא, אך צריך לשמור על יציבות סעודיה, הארץ, 2/11/18.
• עודד גרנות (2019), מזרח תיכון מחודש, ישראל היום, 6/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), חרפת הערבים או סכלותנו אנחנו?, ייצור ידע, 7/1/18.
• יאיר רגב (2019), אירופה - "עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס", ייצור ידע, 18/10/19.
• אליקים רובינשטיין (2019), משה דיין ותהליך השלום, ייצור ידע, 7/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.