[בתמונה: שוטרי ישראל כשמשון... קודם נגזז שערו במרמה ותש כוחו. אחר כך נוקרו עיניו... ידע כל שוטר בישראל - שמקדיש ימים ולילות לעבודה סיזיפית, כפוית טובה; שבערבו של יום יושלך לפח הזבל, על ידי המשטרה שכה אהב, והדרג הפוליטי שמוליכו שולל! לתמונת המקור, לחצו כאן]
[לקובץ המאמרים אודות 'ועד שוטרים' ו'התאגדות שוטרים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
עובדות בקצרה
ארגוני שוטרים הם תופעה מקובלת היום בחלק ממדינות המערב. למשל: הם קיימים, למשל, בגרמניה, בבלגיה, בצרפת, בהולנד, בדנמרק, בפינלנד, בנורווגיה, בשוודיה, בשוויץ, בקפריסין, וכמובן, בארצות-הברית. מטרתם היא לקדם את האינטרסים המקצועיים, הכלכליים והתרבותיים של השוטרים, ובעיקר להשיג שיפור בתנאי עבודתם.
ישראל ידעה ניסיון אחד של התאגדות שוטרים, שראשיתו בתחילת 1978 וסופו בשלהי 1979. ניסיון זה דוכא בתקיפות ונבלם בחקיקה. בתמורה, קיבלו השוטרים את החלטת ממשלה ש’ 33, שמורה על השוואת תנאים של שכר השוטרים ושכר הסוהרים לאנשי קבע בצה”ל.
מרגע שסולק איום ההתאגדות, החל משרד האוצר להפר בשיטתיות את ההסכם, כשתוספות שונות שקיבל צה"ל הוסלקו מעיני המשטרה, ונדרשו פעולות בילוש ממש כדי להציג תלושי שכר של אנשי קבע ולדרוש את מה שהיה צריך להגיע באופן אוטומטי...
כך קרה גם במקרה הנוכחי: בשנת 2006 קיבל צה”ל תוספת, וכרגיל, המשטרה לא. גם שתי פסיקות בית משפט - של בית הדין האזורי לעבודה והארצי לעבודה - לא שכנעו את הממשלה לשלם, והסאגה נמשכת כבר 12 שנים...
התוצאה: שביתת רעב כבר 14 יום מתחת לביתו של שר האוצר, כחלון, בחיפה (ראו בתמונה למטה). חבריו מהמשטרה מציקים לגמלאים השובתים, מחללים את זכותם לשבות, ועושים הכל כדי ש'יתקפלו'!
[בתמונה: שביתת הרעב מתחת לביתו של שר האוצר דאז, כחלון... התמונה שותפה ברשתות החברתיות. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
מה אכפת להם שגיל רוטר שובת רעב?
גיל רוטר שרת בזיהוי הפלילי. הוא היה שם בימים של המאבק המזוין בפלסטינים כשאנשים התפוצצו ברחובות. הוא ספג את המראות הנוראים של הפיגוע ההוא במלון פארק שבגינו יצאה שוב מדינת ישראל לכבוש את יהודה ושומרון... בפיגועים במסעדת מקבים , במסעדת מצה , באוטובסים המתפוצצים...
הוא פרש לגמלאות נכה ושפוך, וגילה:
- שכבר 12 שנה איש לא סופר אותו...
- שעובדים עליו בעיניים, ומפרים הסכמים חתומים ופסיקות בית משפט...
- שחבריו במשטרה מחללים את זכותו לשבות ועושים הכל להעיף את אוהל המחאה ולקבור את הסיפור....
גיל רוטר היה עדיין נאמן לחבריו (ושובת רעב גם בשבילם); ונאמן לארגונו. אבל הוא גילה באיחור, ש'תרבות השוטרים' ו'קוד הנאמנות' שבתוכה הם חד סטריים... שוטרים חייבים בנאמנות. מפקדים הרבה פחות. מאוד לא מפתיע בהתחשב בפערי השכר - הבלתי מתקבלים על הדעת - בין המפכ"ל (קרוב ל- 100,000 ש"ח (!) לשוטרים!
[להרחבה על התרבות הארגונית במשטרה והיבטיה השונים, לחצו כאן] [להרחבה על 'קוד הנאמנות', לחצו כאן]
זה הכל בגלל העוצמה (שגנבו ממך), טמבל...
עוצמה היא היכולת שלי לאלץ מישהו, נגד רצונו, לעשות את רצוני. במערכות המורכבות שמנהלות את חיינו, אלה שיש להם עוצמה לוקחים הכל. מאלה שאין להם, גונבים את המעט שיש להם...
לדוגמה, רק יודיע יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה על כוונה לשביתה, ושר האוצר יתיישר מיד לימין...
אם היה ועד שוטרים, היה ראש הועד הזה חזק ממש כמו יו"ר ועד רשות שדות התעופה. אולי אפילו יותר, ולא הייתה עולה בכלל השאלה, למה לא שילמו.
אבל מכרו אז לשוטרים - שהפגינו אז בדרישה להתאגד - סיפור, שישוו את תנאיהם לאנשי צה"ל (החלטת ממשלה ש’ 33); שהמפקדים שלהם יהיו הוועד שלהם; ובתמורה, יחוקק החוק שמונע מהם התאגדות.
הבטיחו דבש. רק שיאותו להתפרק ממקורות העוצמה שלהם (נשק ההתאגדות); כמו שדלילה הבטיחה לשמשון עולם ומלואו, רק שיסתפר; ואז, כשתש כוחו, השתלטו עליו וניקרו את עיניו...
[בתמונה: שמשון קצוץ השיער שעיניו נוקרו... Samson blinded, Lovis Corinth, 1912, State Museum Berlin]
השוטרים - כמו שמשון - ויתרו על עוצמתם, וגם את עיניהם ניקרו... ככה יעשה לחלשים שאיבדו את מקורות כוחם... לאוצר לא הייתה כוונה לעמוד בהסכם מעולם, והוא הופר מיד אחרי שנחתם, כששוטרים נאלצים - לאורך השנים - לגנוב תלושי שכר של אנשי קבע, כדי להביא הוכחות שעובדים עליהם...
ועכשיו הגמלאים זרוקים באוהל המחאה מול בית שר האוצר, שמתעלם מהם...