[בתמונה: מני יצחקי נפרד מהמשטרה. צילום: דוברות המשטרה]
[מאמר זה הופיע לראשונה, ב- 23 ביולי 2018, בישראל היום. הוא מועלה כאן באישורם ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן]
עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה. מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.
[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]
* * *
בשישי האחרון חשף קלמן ליבסקינד ב"מעריב" פרטים נוספים על המסמך המצמרר שנוצר בימי ניצב מני יצחקי, אז ראש אח"ם, מסמך סודי ביותר, המרכז ומלקט "מידעים מודיעיניים" על עשרות חברי כנסת ועוד כמחצית משרי ממשלה מכהנים. על הדרך נוספו גם ראשי רשויות עירוניות. הדלפת המסמך ממשיכה הדלפות קודמות שהורגלנו בהן - לא "חור בדלי", אלא זרם אינסופי של הדלפות מכוונות וזדוניות.
[לכתבה של קלמן ליבסקינד ב'מעריב', לחצו כאן]
המסמך המסווג, המזכיר את פנקסנותו של ג'ון אדגר הובר (Hoover) ראש ה־FBI (ראו תמונה למטה), מודלף דווקא בימי המפכ"ל רוני אלשיך, איש השב"כ(!), שהובא במיוחד מחוץ למערכת, כדי להצילה, להבריאה מחולייה כי רבים המה, כדי רקב וכאוס. אתמול פניתי בתלונה מפורטת למח"ש וליועמ"ש לממשלה, לפתוח בחקירה לאיתור המדליף ומניעיו. ההדלפה, לבדה, מעצימה עוד את חוליי המערכת המשטרתית המדממת, גם לקראת סיום כהונתו המיוחלת של המפכ"ל אלשיך.
[הוא יורה גם בפוליטיקאים... אדגר ג' הובר. למקור התמונה, לחצו כאן]
[למאמר, 'אדגר הובר קם לתחייה', לחצו כאן]
מצמרר לדעת כי במסמך החסוי הלז, מופיע גם שמו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן. במקרה שיחליט לא להאריך את כהונת אלשיך בשנה נוספת, יהיה מי שידאג לעשות במידע שימוש, בתזמון "גאוני", כמו בפרשת גל הירש, ערב מינויו למפכ"ל. גם אז שלפו מנבכי הכספת את המסמכים המאובקים כדי לסלק את הירש מכס המפכ"ל (בעסקה סיבובית דרך רשות המסים...).
[להרחבה על סיכול מינויים של גל הירש ובכירים אחרים, לחצו כאן]
לצד חומרת ההדלפה - בהיותו מהסודיים שמחזיקה חטיבת המודיעין של המשטרה - ולצד חומרת התוכן, בולט בעיקר אופן השימוש בתכניו והעיתוי. רוצה לומר, "אופן השימוש" ו"הוראות השימוש" של ה"יצרן" ב"פצצה המתקתקת" הזאת, שאינה אלא כלי בידי קברניטי המשטרה - ברצותם יתעלמו ויעצמו עין, וברצותם ישתמשו בו כנשק יום הדין, נגד מי שאינם חפצים ביקרו, במועד ובמקום הנוח בעיניהם.
החמור מכל הוא, שאין כאן לא פיקוח ולא בקרה על "נוסחת השימוש" במסמך המצמרר הזה. מקום שבו ראינו אך לאחרונה, כיצד מנעו מח"כ יואב קיש (ראו תמונה משמאל), לבדוק, לשאול ולדרוש על מעלליו של ניצב רוני ריטמן, ראש להב 433 הפורש בעל כורחו; ועל התנהלותו, בפרשת חקירות ראש הממשלה, בנימין נתניהו - על המניעים ושיטפון ההדלפות. הישיבה שתכנן קיש נמוגה לה בהינף קולמוס ואגודל, באותה מהירות שבאה לעולם. זאת, בהוראת היועץ המשפטי לממשלה. את בקרת הסינט האמריקני או הקונגרס - לא תמצאו כאן...
[מקור תמונתו של יואב קיש משמאל: פייסבוק]יוצא, שאין שום גוף סטטוטורי שיפקח על השימוש במסמך המצמרר, להגיע לשורש מטרותיו, תכניו, מהותו ומיהותו. בכנסת, הסבירו המפכ"ל אלשיך וניצב יצחקי, בחוסר נוחות, כמי שכפאם שד, כי המסמך נועד רק "ליצור בקרה על איסוף המודיעין". אבוי לאירוניה. מדובר בחומר נפץ, רימון שנצרתו עשויה להיפתח ביום הדין, רגע לפני קידום או מינוי, רגע לפני הכרזה על תפקיד של מי "שאינו משלנו".
ההתנהלות הזאת מזכירה משטרים אפלים, במיוחד כשהיא נעשית בסתר, ללא הפיקוח והבקרה הנדרשים מצד "המבוגר האחראי".
וזאת יש לזכור: אלה שדאגו לייצר את המסמך בחדרי חדרים, ואלו שהדליפו, הם האחראים על אכיפת החוק, על חקר האמת, וגם על חקירות תיקי 1000, 2000, 3000 ו־4000. אלה שחובה לחקור אותם ולדרוש את פשר מעשיהם - באים לחקור אותנו! בבחינת המותר למלך, אסור על העבד. אז מי ישמור על השומרים? מי יפקח אחר המפקחים ויסתום את החורים?!
[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן]
