בכל זאת, הארגון מקפיד לשמור על שקט מוחלט לאורך הגבול, ובכך מעיד כי הוא עודנו מורתע; וזכרה של המכה הקשה שספג - בעיקר ספגו תומכי השיעים - עודנו צרוב בתודעתם של מנהיגיו - וראשון להם חסן נסראללה".

השורות הנ"ל לקוחות מתוך מאמר הדעה של פרופ' אייל זיסר שפורסם בישראל היום, ב- 11 באוגוסט 2018:

[למאמרו המלא של פרופ אייל זיסר, לחצו כאן]

זיסר - כמו רבים מדי בממסד הישראלי - מתעקש לייחס את המציאות למונח המוכר, והנשמע טוב: 'הרתעה'. זה הרי נהדר שחיזבאללה מורתע ממדינת ישראל, משמעות הדבר היא שמדינת ישראל פועלת נכון ואם היא רק תמשיך בקו הפעילות הנוכחי, תימשך להתקיים ההרתעה כדבר מובן מאליו.

המונח הרתעה (Deterrence) במשמעותו המודרנית התעצב מהדיון בסוגיות הלוחמה הסימטרית ובמיוחד מסוגיות הקשורות ללוחמה של מדינות גרעיניות. לצערי, אף אחד לא טרח לבחון אם המונח המתאר בעצם לוחמה בין כוחות בעלי יכולות דומה מתאים לסוג הלחימה הא-סימטרית הקיים בין מדינת ישראל ליריבותיה המקומיות : חיזבאללה או לחמאס ואיך הדברים משתלבים בתמונה הגדולה יותר של ההתמודדות אל מול איראן.

[להרחבה על המושג 'הרתעה', לחצו כאן][להרחבה על המושג 'לוחמה סימטרית', לחצו כאן]

בסדרת מאמריו "הרתעה כעצלנות מחשבתית" הגדיר עמר דנק את החיסרון הגדול בשימוש במונח הרתעה וטען שהשימוש נועד "להראות עד כמה השיח הקלישאתי אודות ההרתעה, משרת טשטוש במקום חידוד ומונע יכולת לערוך ויכוח בנושאים ביטחוניים".

[למאמרו של עמרי דנק: 'הרתעה כעצלנות מחשבתית – סידרה בהמשכים', לחצו כאן]

מאמרו של פרופ' זיסר - כדרכם של מאמרי דעה קצרים בעיתונות היומית - הוא לטעמי שטוח וחד ממדדי:

• מה משפיע על החלטת חיזבאללה?
• מה החשיבות של הבנת המשתנים שמשפיעים על החלטת החיזבאללה?
• איך הדבר יסייע למניעת הסבב הבא אל מול החיזבאללה?

ממאמרו של פרופ' זיסר אפשר ללמוד, שאחד האינטרסים של ארגון חיזבאללה בקיום השקט לאורך הגבול הישראלי-לבנוני, נועד לאפשר לחיזבאללה לשדרג את מערכיו ואת יכולות החימוש שלו.

האם שירתה תקופת השקט את יעדי החיזבאללה? מקריאת דבריו של זיסר עולה שכן.

האם שדרוג יכולות החיזבאללה מקרב או מרחיק את העימות הבא עם ישראל?

איזה עוד משתנים ישפיעו על החלטת החיזבאללה או על החלטתה של מדינת ישראל? 

בכך ממעט לעסוק הדיון הציבורי - וחבל!

חיזבאללה, כמו החמאס

כמו חיזבאללה כך גם החמאס. העדר הדיון הציבורי במשתנים המשפיעים על התנהלות החמאס מחד גיסא; והיעדים אותם מנסה הארגון להשיג, מאידך גיסא, הם מגורמים שהוביל לסטנגנציה (ברובה הגדול פוליטית) בהתמודדות אל מול הארגון ובסופו של דבר לחילופי המהלומות האחרונים עימו.

היעדרו של הדיון הציבורי בנוגע ליעדי החמאס / חיזבאללה בהסכם ההסדרה, מבטיח את סבב המהלומות הבא!

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• אייל זיסר (2018), חמאס מתקנא בחיזבאללה, ישראל היום, 11/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), לוחמה סימטרית, ייצור ידע, 20/5/16.
• עמרי דנק (2018): 'הרתעה כעצלנות מחשבתית – סידרה בהמשכים', עמר אסטרטגיה, 31/5/18.