[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Couleur לאתר Pixabay]
נשברה מסורת בת 221 שנים
בשביעי לספטמבר 2018, בשעה אחת שעון חוף מזרחי, שבר הנשיא לשעבר, ברק אובאמה, מסורת בת 221 שנים ו'הזריק' את עצמו אל תוך הקלחת הפוליטית לקראת בחירות האמצע שיערכו בנובמבר.
[למאמר: "ה'פוטין' של אמריקה בוחש בבחירות האמצע…", לחצו כאן]
המסורת האמריקאית התחילה עם הגנרל ג'ורג' וושינגטון. וושינגטון שרת כמפקד צבא הקולוניות במלחמת העצמאות האמריקאית. עם תום המלחמה לוושינגטון היה מעמד של אל אצל חייליו בפרט ובקולוניות בכלל. כשוושינגטון התפטר, בשנת 1783, לא היו קיימות מגבלות חוקתית; ולמעשה, טרם נוסדה חוקה בארה"ב, ולא מוסדות דמוקרטים ונורמה שלטונית דמוקרטית. למעשה, לא היו מגבלות על הגנרל וושינגטון והוא יכל לבחור לעצמו כל תפקיד שרק רצה. וושינגטון בחר לחזור לאחוזתו במט' וורנון ורג'יניה.
לאחר המלחמה, וושינגטון סרב לעסוק בנושאים פוליטים אולם ג'יימס מאדיסון הצליח לשכנע אותו - לאחר המרד במסצ'וסטס בשנת 1786 - להשתתף בוועידת החוקה שנערכה בפילדלפיה, בין ה 25 למאי ל 17 לספטמבר 1787, כנציגה של מדינת וורג'יניה. ברביעי לפברואר 1789 הצביעו נציגי הקולוניות לראשונה, והחליטו למנות את וושינגטון כנשיאה הראשון של ארה"ב.
וושינגטון משרת כנשיא שתי קדנציות, ובסיומן פרש והולך לדרכו, כשהוא למעשה מתווה לאמריקאים את הדרך, ומסביר להם - במעשיו ובמילותיו - את אחת הנקודות המהותיות ביותר בדמוקרטיה האמריקאית:
בממשלה שמורכבת מאזרחים ואמורה לשרת את האזרחים אין מקום לשכבה שלטת קבועה. בדמוקרטיה האמריקאית יש רק אזרחים שנבחרים כנציגיו הזמניים של העם והם אלו שמתווים בהתאם לרצון הבוחר את הדרך (אולי כדאי שמישהו ייתן לביבי ופרץ ולבני לקרוא איזה ספר או שניים על וושינגטון...).
עם פרישתו, פינה וושינגטון את הבמה למחליפו ובכך הבטיח, שמחליפו יוכל להביא רעיונות חדשים ולהתוות כיוונים חדשים, שבהם תצעד הדמוקרטיה האמריקאית, ללא שצלו של הנשיא הפורש יאיים על הנשיא המכהן. המסורת הזאת החזיקה מעמד 221 שנה.
למה בחר ברק אובאמה לשבור את המסורת?
מאז ההפסד בבחירות בחרו הדמוקרטים במלחמת השהייה כאסטרטגיה העיקרית שלהם. Resist הפכה להיות הססמה העיקרית. אולם, המחיר היה גדול. המפלגה הדמוקרטית כשלה בניסיון לפתח רעיונות חלופיים שידברו לאמריקאי הממוצע.
[מקור תמונתו של ברק אובמה משמאל: פייסבוק]
הצהרתית, המפלגה הדמוקרטית תומכת בארבעה דברים עיקריים:
- אימפיצ'מנט (הדחת הנשיא המכהן);
- פירוק משטרת ההגירה;
- מעבר לביטוח רפואי פדרלי;
- ועצירת החומה שבונה טרמפ על הגבול עם מקסיקו.
במפלגה הדמוקרטית, קיים למעשה וואקום רעיוני, כיוון שהרעיונות האלה לא מדברים לרבים בעם האמריקאי, שבחרו אחרת.
אל תוך הוואקום הרעיוני הזה הגיח ברק אובמה כשלפניו 4 מטרות עיקריות - שתיים דמוגרפיות ושתיים אישיות:
1. איסוף קואליציית אובמה:
ה'אוהל' שהקים אובמה (לפחות מה שהוא רואה כ''אוהל') פשוט לא יצא להצביע בבחירות האחרונות. לטענת הדמוקרטים הוא נשאר בבית. מעשית הוא פשוט עבר להצביע לטראמפ והפך לגזען (לטענת ידידי @Sam Carmelli).
2. דרבון הצעירים לצאת ולהצביע:
הסברה בקרב אנשי המפלגה הדמוקרטית היא, שאובמה מצליח לדבר עם המיליניאלז (דור המילניום, שבו רואים הדמוקרטים התהוות של יתרון היסטורי על הרפובליקנים) בגובה העיניים; והשתתפות שלו בבחירות האמצע, תוציא יותר צעירים להצביע.
3. אובמה מרגיש שמורשתו מושלכת לפח:
אותו אובמה שבשנת 2016 הצהיר שדונלד טראמפ בחיים לא יצליח להגיע לתל"ג של 4%, אותו אובמה שהצהיר, שהמשרות התעשייתיות הלכו לבלי שוב, רואה בעיניים כלות את התל"ג האמריקאי מגיע ל- 4.2% רבעוני, את מספרי המובטלים יורדים, את המפעלים החוזרים לארה"ב; והוא מבין שממורשתו בנושאי פנים לא יישאר דבר בגלל שבאמריקה, מה שקובע זה הכלכלה ("זה הכל הכלכלה, טמבל"... It's The Economy Stupid: זו הייתה אחת הכותרות ששימשו במהלך מסע הבחירות הראשון של ביל קלינטון לנשיאות ארצות הברית בשנת 1992 מול ג'ורג' בוש האב. כך, ייצרו הדמוקרטים זיקה הבין המיתון שאליו נקלעה כלכלת ארצות הברית בשלהי כהונתו של בוש, לבין טעויות במדיניותו).
ועוד לא דיברנו על נושאי חוץ: הפסגה עם צפון קוריאה; הפרישה האמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן; הסכמי הסחר החדשים עם מקסיקו וקנדה, שקורמים עור וגידים (אותם הצהיר אובמה במהלך הקמפיין ב-2007 שהוא ישנה, ולא עשה דבר...); הגדלת ההוצאות של חברות ברית נאט"ו; ועוד. אובמה מביט בעיניים כלות במורשתו המתמוססת לה והוא כועס.
4. חקירתו של התובע המיוחד מהלר
הסיבה האחרונה להערכתי למעורבות הגדולה של אובמה, נעוצה בחקירתו של התובע המיוחד מהלר. חקירה זו תסתיים בקול ענות חלושה. מנפורט וכהן הועמדו לדין על נושאים, שבינם ובין מעורבות רוסית אין דבר וחצי דבר במשותף. פפדפולוס הועמד לדין על שקר ל- FBI, וקיבל 14 יום בפנים...
אבל במקביל לכל זה, מונה חבר מושבעים גדול לתיק של אנדרו מקייב סגן מנהל ה- FBI, על מעורבותו באחת הקונספרציות הגדולות של הפוליטיקה האמריקאית: 'תפירת תיק' למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, והנשיא הנבחר, אחד דונלד טראמפ.
אובמה - בניגוד לאמריקאי הממוצע - מבין, שאם ינצחו הרפובליקנים את בחירות האמצע, חקירת האירועים בקונגרס תימשך, והשאלות יתחילו ללחך את שולי גלימתו. מה ידע אובמה? מתי הוא ידע וכדומה.
את זה אובמה רוצה למנוע...
כמה יעילה המעורבות של אובמה? כמה אפקטיבי הוא יכול להיות?
ביום שבת, השמיני לספטמבר 2018, נתן אובמה נאום במרכז הכנסים של אנהיים (כ- 30 מייל דרומה ללוס אנג'לס). מרכז הכנסים מכיל מקומות ישיבה ל- 7500 איש. 750 איש בלבד הגיעו לשמוע את הנשיא לשעבר:
[לכתבה המלאה ב- THINK PROGRES, לחצו כאן]
סתם לשם השוואה, הנשיא טראמפ ניהל ביום חמישי השישי לספטמבר 2018, כנס בבילינגס מונטנה. בכנס השתתפו 11,000 צופים.
ההשפעה של ההשתתפות אובמה במערכת הבחירות, תהיה להערכתי הפוכה מזאת לה הדמוקרטים מצפים. אם מישהו במחנה הרפובליקני היה צריך זריקת מוטיבציה לצאת ולהצביע, הנשיא לשעבר אובמה ייתן לו אותה.
