תקציר: ב- 6 באוקטובר, ב- 1400 - בצהרי יום הכיפורים, ללא כל רמז מקדים - הופעלו צופרי האזעקה בערי ישראל, וצה"ל נסחף בבת אחת אל תוך הכאוס… מאז, שום דבר לא נותר כשהיה… לקראת יום הכיפורים, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה ההיא והשלכותיה. קריאה מועילה!
עודכן ב- 13 בנובמבר 2022
ב- 6 באוקטובר, ב- 1400 - בצהרי יום הכיפורים, ללא כל רמז מקדים - הופעלו צופרי האזעקה בערי ישראל, וצה"ל נסחף בבת אחת אל תוך הכאוס... מאז, שום דבר לא נותר כשהיה...
ב- 8 באוקטובר החלה מתקפת הנגד הצה"לית בביטחון גדול, שהסתיים בהיסטריה של הדרג הפוקד... זה היה שלב ההתפקחות האמתי מפער הרלוונטיות שלכד את הצמרת המדינית / ביטחונית הישראלית.
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה ההיא והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
קובצי מאמרים רלוונטיים נוספים:
- הכל על הקונספציה באתר 'ייצור ידע'.
- השריון – הטנקים – באתר ייצור ידע.
- התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) באתר ייצור ידע.
אלעד ארד
.
.
.
.
.
.
אביתר בן צדף
.
.
.
איל ויעל בן ראובן
.
.
.
.
אלי בר און
- אלי בר און: מחדל הנחיתות הטכנולוגית;
- אלי בר און: זו הטכנולוגיה טמבל – חלק א’;
- אלי בר און: זו הטכנולוגיה שניצחה את מלחמת יום כיפור!
.
.
.
יצחק בריק
.
.
.
יואב גלבר
.
.
.
.
גרשון הכהן
- גרשון הכהן: יום השנה לפטירת דוד אלעזר. הדגשים על המלחמה ההיא…
- גרשון הכהן: מה למדנו ממלחמת יום כיפור?
- גרשון הכהן: על יצירת מענה רלבנטי לאיום: בין מענה טכני למענה הסתגלותי;
- גרשון הכהן: מלחמת יום הכיפורים – לא רק כשל מודיעיני;
- גרשון הכהן: שיבה ובחרות: על שרביט הקסם הנעלם, והרוח הבנדיטית;
- גרשון הכהן: פיקוד משותף בעת מלחמה. יש דבר כזה?
- גרשון הכהן: חשיבותו של העיתוי!
- גרשון הכהן: “שעת נעילה” – הישג אמנותי וכבוד ללוחמים;
- גרשון הכהן: מטרת המלחמה של סאדאת;
- גרשון הכהן: טלטלת מלחמת יום הכיפורים;
- גרשון הכהן: אין ציונות בלי משיחיות;
- גרשון הכהן: המלחמה האחרונה במבט השוואתי למלחמת יום כיפור.
.
יותם הכהן
.
.
.
.
אמציה חן
- אמציה חן: התעלמות מגורמי כשל עולה בדם!
- אמציה חן: לזכרם של איתן ניר ושאול אפריק הי”ד.
- אמציה חן: מלחמת יום כיפור – זווית אחרת;
- אמציה חן: יום כיפור, אוקטובר 1973 – נעילה;
- אמציה חן: מראה מקום: מתקפת הנגד ב-8 באוקטובר.
גדעון טרן
.
.
.
פנחס יחזקאלי
- פנחס יחזקאלי: תיוג, פרדוקס ומסגור בזיכרון מלחמת יום הכיפורים;
- פנחס יחזקאלי: מלחמת יום הכיפורים והכאוס;
- פנחס יחזקאלי: שתי 'נגיעות' במלחמת יום כיפור;
- פנחס יחזקאלי: קווי סיום המלחמה;
- פנחס יחזקאלי: קונספציה;
- פנחס יחזקאלי: הפתעה. האם אנחנו זוכרים מהי?
.
.
צבי לניר
.
.
.
.
.
.
דן רוגל
.
.
.
.
גדעון שניר
.
.
.
.
.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: גרשון הכהן: המלחמה האחרונה במבט השוואתי למלחמת יום כיפור | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: טלטלת מלחמת יום הכיפורים | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון', האליטה הנוכחית של ישראל ומאפייניה | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: גבורת השריונאים | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין תמונת ניצחון אחת לאלבומי ניצחון? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: חילופי אליטות בישראל. כמה זמן זה יקח? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: אליטה משרתת ואליטה משתמטת וההבדלים ביניהן | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: פעולת מנע לא מתקפת מנע | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מאמץ ההתרעה שהכזיב | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: במו ידינו אנחנו מזנים את הארגונים הצבאיים שלנו! | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: האחוס"לים – האליטה המייסדת של ישראל | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון'. קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1 | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור? | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות עלינו ועל על בתי הדין בהאג | ייצור ידע
Pingback: יהודה כפיר: דרושה יכולת התקפית תת קרקעית | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: כניעה והשלכותיה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1 | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: אל הכאוס ובחזרה. התאוששות מהפתעות בארגונים ביורוקרטיים | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו' | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: יצא המרצע מן השק בנוגע לסיוע האמריקני | ייצור ידע
אני מבקש להגיב למשפט הפתיחה: "ללא כל רמז מקדים" שאינו אלא הטיה ברורה של המציאות. כעדות אישית אציין:
באותם ימים הייתי קצין זוטר במטכ"ל. ביום שישי בשעה 0930 בערך בבוקר, כינס אותנו האלוף מנדי והודיע ש"מחר, בשעה 1400, מלחמה עם סוריה ומצרים", לא דובר על סבירות נמוכה- אלא בוודאות מוחלטת.
אני וקצינים נוספים בעלי תפקיד חירום, פנינו מיד ליחידותינו להתארגנות, ומאד הופתעתי מהשקט ואי הדחיפות של כול המעורבים ביחידה ובעיקר ציפיתי לקריאה דחופה לגיוס המילואים, וכלום לא קרה עד שנשמעה האזעקה בשבת 1400…
באותם ימים עוד סמכתי על כך שיש בממשלה ו בצבא אנשים "היודעים מה לעשות" וכי יש סיבה לאי המוכנות למלחמה. רק לאחר שחזרנו הביתה, מצולקים משהו, למדתי בדיוק מה קרה, שהרי ידענו בוודאות מוחלטת על המלחמה 30 שעות (לפחות) קודם לכן , באופן שניתן היה להתארגן לכך טוב יותר.
הפתעה – לא הייתה, שמא ראוי לאמר "השתקה/הדחקה" או "הלם טרום- קרב". ההפתעה שלי היא שעדיין עוד יש מישהו המדבר על "הפתעה".