[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי caio_triana לאתר Pixabay]

[המאמר נכתב על ידי נורית דרור וחגית ליונגר]

פרולוג

הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Hyperactivity Disorder- ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית, המתוארת כ'בעיה שקופה': לא ניתן לראות את הבעיה עצמה. רואים רק את תוצאות הלוואי והשלכותיה (משרד הבריאות, ללא תאריך) (ויקיפדיה).

הנתונים לגבי שכיחותה משתנים לפי המקורות. ויקיפדיה, למשל, מביאה את ההערכה המקובלת, לפיה, התופעה קיימת בקרב כ-7%-10% מהאוכלוסייה. אבל, נכון להתייחס בזהירות, ולו בשל העובדה שרבים מהאנשים - בוודאי המבוגרים - לא עברו אבחון מעולם.

רבים טוענים שהתופעה הואצה עקב המהפכה הטכנולוגית. אחרים גורסים כי רק כלי האבחון השתכללו, ומאפשרים לנו לאבחן היום תופעות שלא הבנו עד תומן בעבר.

כך או כך, נושא הפרעות קשב וריכוז קיבל תשומת לב רבה במערכת החינוך בישראל בשני העשורים האחרונים ודיברו עליו מהיבטים שונים: אבחון, דרכי התמודדות, טיפולים תרופתיים, טיפולים תומכים, התאמות במבחנים וכן הלאה. אבל, המקומות העבודה התמונה שונה, והעיסוק בתופעה דל, למרות שהתלמידים הללו מתבגרים, נכנסים לשוק העבודה, ויוצרים דור של עובדים מאובחנים בהפרעות אלה, שמתווספים על העובדים הוותיקים, שגדלו בעידן הישן, שלפני התקופה שבה האבחון הפך שכיח.

המאמר הנוכחי יעסוק בסוגיה של הפרעות קשב וריכוז בקרב עובדים. כותבות המאמר הן נורית דרור וחגית ליונגר (ראו התמונות למטה).

נורית דרור (מימין) משמשת כמנהלת אדמיניסטרטיבית. וחגית ליונגר (משמאל), היא מנהלת תשתיות ניהוליות.

הפרעות קשב וריכוז (ADHD): המשגה

הפרעת קשב וריכוז לא מהוות קושי אחד מוגדר, אלא אוסף רחב של סימפטומים, המתבטאים במאפיינים הבאים (פורטל זכויות העובדים, 2017) (ויקיפדיה) (משרד הבריאות, ללא תאריך):

• ליקויים בקשב: הסחת דעת וקשיים במיקוד תשומת הלב, וקושי להישאר מרוכז לאורך זמן.
• פעילות יתר: חוסר מנוחה, אי שקט ו"קופצנות" - היפר-אקטיביות.
• אימפולסיביות: קושי בשליטה עצמית ובוויסות דחפים.
• הקושי להשתיק מחשבות טורדניות מקשה על יכולת השינה ופוגעת באיכות השינה, על ההשלכות שיש לכך בתפקוד היום יומי.
• ריבוי המחשבות מעמיס על הזיכרון לטווח קצר מה שמתבטא בנטייה לשכוח דברים ואי השקט והעומס הקוגניטיבי מתבטאים בחוסר סבלנות.
• קושי לווסת רגשות: ויסות רגשי הוא היכולת להכיר ברגש העולה, ולהחליט האם וכיצד לבטא אותו. הקושי לשחרר מחשבות גורם לניתוח לא נכון של מצבים חברתיים ומעורר תגובות רגשיות חזקות. אלה בתורם, יוצרים עומס רגשי המפריע יותר על הריכוז. הדבר גורם לא פעם לעימותים עם הסביבה ולתגובות רגשיות שאינן תואמות את המצב. לכן, הוא מפריע מאוד לסובלים מההפרעה ליצור קשרי עבודה טובים.
• המרכיב האימפולסיבי של ההפרעה גורם לנטייה להגיד מה שחושבים ללא בקרה עצמית.

[התמונה משמאל היא תמונת אילוסטרציה. היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

מחקרים נוירולוגיים מקשרים בין ההפרעה לליקוי התפתחותי באונות הקדמיות של המוח, האחראיות על יכולת חשיבה גבוהה הכוללת תכנון של פעילויות מורכבות והוצאה לפועל שלהן. תפקיד נוסף של אזורים אלו הוא וויסות עצמי - היכולת להגיב בצורה יעילה ומתואמת לסביבה המשתנה ללא הרף; וכן קושי לעכב תגובה, דבר הבא לידי ביטוי בהתנהגות אימפולסיבית (פורטל זכויות העובדים, 2017).

[למאמר המלא בפורטל זכויות העובדים, לחצו כאן]

הפרעת קשב וריכוז מתבטאת כבר בגיל מוקדם, וסימנים חלקיים שלה ניתנים לאבחון, כבר מגיל 7. בגילים לצעירים מתבטאת ההפרעה, בין היתר, בפעילות יתר (היפראקטיביות), הקלה יחסית לאבחון. אבל עם ההתבגרות תסמינים הקשורים לפעילות יתר פוחתים, אך הבעיות הקשורות לקשב וריכוז נשארות; ואלו תסמינים פחות בולטים לעין, וקשים יותר לאבחון. ככלל,ככל שהתסמינים מפריעים פחות לסביבה, הם קשים יותר לאבחון. כשהתופעה אינה מאובחנת היא מתורגמת כבעיה אחרת, באינטליגנציה למשל, ועלולה לגרום לדימוי עצמי נמוך בקרב הסובלים ממנה (פורטל זכויות העובדים, 2017) (ויקיפדיה) (משרד הבריאות, ללא תאריך).

חשוב לזכור כי בעבר הייתה מודעות פחותה להפרעה ולטיפול בה ועל כן מבוגרים רבים לא אובחנו בילדותם (פורטל זכויות העובדים, 2017).

בקרב ילדים שיעור הבנים המאובחן כלוקה בהפרעה, גבוה משיעור הבנות, בקרב מבוגרים השיעור דומה בין נשים וגברים. משערים כי בנות הלוקות בהפרעה מבטאות פחות תסמינים של היפראקטיביות ועל כן אינן מאובחנות בילדות (פורטל זכויות העובדים, 2017).

בגיל צעיר מצליחים חלק מהסובלים מהפרעה זו לפצות על הקשיים שלהם באמצעות טכניקות שונות. יחד עם זאת, הקשיים אינם נעלמים עם הזמן ולרוב הופכים מורכבים יותר, ככל שמשימות החיים נהיות מורכבות יותר. לכן גם מבוגרים שהתגברו על קשיי הקשב שלהם בילדות נאלצים להתמודד איתם כשהם נכנסים לשוק העבודה התובעני (פורטל זכויות העובדים, 2017).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי JESHOOTScom לאתר Pixabay]

הפרעות קשב וריכוז בקרב עובדים ומנהלים

התופעה של הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים במקומות העבודה מוערכת כשכיחה ונפוצה ביותר בקרב עובדים בעולם המערבי, למרות שכאמור, העיסוק בה מועט (פורטל זכויות העובדים, 2017).

בקרב דור העובדים, שלא אובחן בנעוריו, משויכים הסימפטומים לסיבות אחרות, כמו למשל:

• עצלנות;
• אופי נוקשה;
• דחיינות כרונית;
• חוסר למידה מטעויות; 
• היעדר מוטיבציה בעבודה.

[להרחבה בנושא 'מוטיבציה בעבודה, לחצו כאן]  [להרחבה בנושא תיאוריות מרכזיות על מוטיבציה בעבודה, לחצו כאן]

עקב כך, הסובלים מהפרעות הקשב והריכוז אינם מצליחים למצות את מלוא הפוטנציאל והמוטיבציה שעימם הגיעו למקום העבודה. על כן, הם מייצרים תסכול, הן בקרב העובדים והן בקרב הממונים עליהם (פורטל זכויות העובדים, 2017).

חוסר היכולת להתרכז עלולה להיתפס כעצלנות, והקושי בוויסות עצמי כאופי נוקשה. לסביבה קשה להבין מדוע מישהו פעם אחרי פעם דוחה דברים לרגע האחרון ואינו לומד מטעויות, כאשר למעשה כל אלו נובעים מקושי אובייקטיבי ולא מרצון מכוון של האדם.

ככל שעולים במדרג המשרות, הדרישות הופכות להיות מורכבות יותר, והמעקפים - שסיגלו לעצמם הסובלים מהפרעות הקשב - אינם מספיקים עוד (פורטל זכויות העובדים, 2017).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי RyanMcGuire לאתר Pixabay]

מאפייני הפרעות הקשב והריכוז בקרב עובדים ומנהלים

הסובלים מהפרעות הקשב והריכוז מוסחים, לא רק מהסביבה אלא גם ממחשבותיהם. לכן הם מתקשים בדברים כמו (פורטל זכויות העובדים, 2017):

• להתחיל משימות ולארגן כהלכה את הזמן הדרוש (הערכת זמן לקויה);
• ביצוע משימה הדורשת ישיבה במקום אחד ו/או ריכוז לאורך זמן. היכולת לדריכות משתפרת בתנועה אך לא תמיד מתאפשרת בחללי עבודה ונוצר קושי לבצע משימות האורכות זמן.
• ביצוע מטלות הדורשות קריאה מרובה;
• החלטה על חלוקת קשב יעילה לפעילויות השונות;
• עבודה בסביבה בעלת גירויים רבים;
• תפקוד בחלל משותף.
• התייחסות לתגמול חיובי או שלילי כאשר הוא אינו מיידי.
• קיום תהליך מסודר של קבלת החלטות.

תוצאות אפשריות

(פורטל זכויות העובדים, 2017)

• תפוקה נמוכה;
• איכות עבודה ירודה;
• אי עמידה בזמנים;
• דחיינות: נטייה לדחות דברים לרגע האחרון ולשים אליהם לב רק כאשר יש תחושה של מצב חירום;;
• חיכוכים עם דמויות סמכות, עם מנהלים ועם לקוחות;
• תחושה של חוסר מסוגלות ומועדות לכישלון;
• כניסה למצבי דיכאון.

וכדומה.

חסרונות אצל מנהלים, הלוקים בתסמונת HDAD הם (זמישלני, 2013):

• הקפדה נוקשה מאוד על לוחות זמנים ודד-ליינים, כדי להלחם בנטייה שלהם לדחיינות ולחוסר סדר.
• מנהלים אחרים דווקא מנצלים את הנטייה לדחיינות, ועובדים בעיקר תחת לחץ של הרגע האחרון - כי המתח הזה שומר על המוטיבציה שלהם ומוציא מהם את המיטב.
• חוסר יכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן. לכן, מנהלים שמכירים את עצמם, מאצילים לעובדים אחרים סמכויות שדורשות מהם להתעמק במסמכים ארוכים, או להשתתף בישיבות ארוכות - דברים שדורשים ריכוז וישיבה במקום אחד לאורך זמן.
• תכונה נוספת שלעתים מאפיינת מנהלים עם ADHD היא קוצר הרוח. כך, לדוגמה, מנהל עם ADHD ערך ראיון עבודה עם עובד במשך 45 שניות בלבד. למעשה, קצב החשיבה ועיבוד הנתונים של מנהלים אלה מהיר במיוחד, והם מצפים שגם העובדים שלהם יפעלו באותו הקצב.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי MasimbaTinasheMadondo לאתר Pixabay]

כמה מה'טלנטים' בארגון הם בעלי הפרעות קשב וריכוז?

גאונים כמו אלברט איינשטיין, מוצארט, תומאס אדיסון, ועוד רבים אחרים הוגדרו כבעלי ADHD, ולא בכדי. הצורך לחפש כל העת 'מעקפים' לבעיות פנימיות, הופך רבים מאלה, המשלבים אינטליגנציה גבוהה ומגבלות קשב וריכוז, ליצירתיים במיוחד; ולכאלה החיים 'מחוץ לקופסה'. 

פרופ צבי זמישלני (2013) טוען כי דווקא בקרב מנהלים שיעור הסובלים מההפרעה כנראה גבוה יותר. אחת הסיבות לכך היא הפעלתנות שאופיינית להם והצורך המתמיד בריגושים ובאתגרים חדשים. גם היכולת לקפוץ מנושא לנושא מנוצלת אצל המנהלים כדי לעשות "מולטי טסקינג" ולנהל תחומים שונים בו זמנית, וגם להתמצא בהם.

כמו כן, חוסר השקט והתזזיתיות דוחפים את האנשים הללו להתבלט ולהגיע להישגים גבוהים יותר מאחרים, ואז להמשיך לאתגר הבא עם המרץ וההתלהבות. מנהל תזזיתי הוא גם מנהל שיפעל לחדור לשווקים חדשים, לנסות יוזמות חדשות, להוסיף לחברה חידושים טכנולוגיים ולגייס עובדים חדשים שישיקו תחומים חדשים בחברה (זמישלני, 2013).

מנהלים אלה מסוגלים לעבוד שעות ארוכות ולגלות התלהבות, עודף מרץ ויכולת לפתור בעיות בלחץ של זמן. לרוב הם אף יהיו אותם מנהלים שנוטים לקחת את העבודה הביתה. ייזום פרויקטים הוא התחום שהם חזקים בו, אך הפרטים היומיומיים של ניהול הפרויקטים דווקא מהווים תחום שהם יחשבו למשעמם - וישאירו לעובדים אחרים (זמישלני, 2013) (ראו גם בפורטל זכויות העובדים, 2017).

סביבה ארגונית תומכת ומודעת, יכולה להיעזר בהם כדי לחולל נפלאות בתחום היצירתיות בארגון, ולהעלות מאוד את הפרודוקטיביות הארגונית. 

[לכתבה המלאה של פרופ' זמישלני ב- ynet, לחצו כאן]

5 טעויות שעושים מנהלים עם עובדים בעלי ADHD

מנינו כאן חמש טעויות אשר נעשות כמעט בכל מקום עבודה. כיום עם המודעות הגדולה, עובדים רבים יודעים לזהות בעצמם אם הם סובלים מהפרעות קשב וריכוז. באחריות המנהל/ת הישיר/ה להיות קשוב/ה ולתת תשומת לב לתנאים הסביבתיים לה העובד זקוק מתוך הכרת אישיותו של העובד, ומתוך הרצון להביא ליעילות מרבית של עובדים.

1. מיקום שולחן העבודה – עובדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז זקוקים למינימום הסחות דעת במקום העבודה. לכן כשנבחר מקום לעובד כזה נמקם את השולחן במקום בו מהחלון אין רעשים של מפעלי תעשיה, רעשים מונוטוניים יכולים לגרום לחוסר מנוח ולתחושות תסכול כמו כן גם ריחות כימיקלים. גם בתי ספר או מרכז מסחרי שוקק חיים רעשים אלו מסיחים את הדעת.
2. בחירת עמיתים לישיבה משותפת באותו משרד – אם לא ניתן לתת משרד ללא אנשים נוספים, יש לתת עדיפות לשיבוץ לאדם נוסף ולא יותר. יש לבחור אדם נינוח ולא רעשני במיוחד, ואם יש אפשרות עדיף אף לשבץ לאותו חדר אדם אשר עבודתו העיקרית היא בשטח והוא אינו נמצא בקביעות במשרד. הרעיון הוא לאפשר סביבה שקטה התורמת לעבודה רציפה ללא הפרעות. אין לשבץ לאותו חדר אדם המקבל לקוחות ו/או שעבודתו כרוכה בתנועה גבוהה של עובדים המגיעים אליו.
3. קביעת סדר עדיפויות – על מנת שהעובד יסיים מטלות בזמן הנדרש, יש לקבוע סדר עדיפויות לכל משימה תוך הצבת תאריך יעד לכל משימה. תאריך היעד חייב להיות סביר על מנת שהעבודה תבוצע באופן יסודי ומקצועי.
4. הוספת עניין למטלות – עובדים בעלי ADHD נוטים להשתעמם מעבודות שגרתיות ולכן נוטים יותר להיעדר מהעבודה. מומלץ להוסיף עניין ואתגר למשימות היומיומיות השגרתיות. לדרוש מהם למצוא פתרונות לבעיות, לתת להם יותר אחריות, ולהוסיף תחומי התעסקות נוספים. עובד שירגיש שסומכים עליו וכי יש אתגר בעבודתו יקבל מוטיבציה והתוצאות ידברו בעת עצמן.
5. הפסקות תכופות – עובד בעל הפרעות קשב מתקשה לשבת במשך שמונה שעות או לבצע את אותן המשימות במשך שעות ברצף למשל במפעלים עם עבודה מונוטונית. יש לאפשר לקחת הפסקות קצרות בין משימה למשימה, לצאת החוצה לכמה רגעים ולחזור מאווררים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Counselling לאתר Pixabay]

נבהיר שוב

עובדים ומנהלים בעלי הפרעות קשב וריכוז הם, במקרים רבים, נכס לארגון, בגלל הכישורים שפיתחו, דווקא בגלל מגבלותיהם. ארגון המודע לכל אלה, יוכל להפוך אותם ליתרון משמעותי עבורו!

מקורות והעשרה

• פורטל זכויות העובדים (2017), התמודדות מול הפרעות קשב וריכוז בעבודה, 5/11/17.
• פורטל זכויות העובדים (2017), התמודדות מול פוביה חברתית בעבודה ובכלל, 8/8/17.
• צבי זמישלני (2013), הפרעות קשב וריכוז אצל מנהלים: יתרון או חיסרון?, 27/2/13, ynet.
• ויקיפדיה: הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
• משרד הבריאות (ללא תאריך), הפרעות קשב וריכוז - ADHD.
• פנחס יחזקאלי (2017), הֲנָעָה – מוטיבציה, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), תיאוריות מרכזיות על מוטיבציה בעבודה, ייצור ידע, 18/12/17.