[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 22 ביולי 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
המטרה: אמון הציבור במשטרה ולגיטימציה לפעילותה. האמצעי: הוגנות באכיפה
ביטול הנוהל המחייב הזדהות בפני שוטר ללא סיבה, ע"י בג"ץ - המתיר לאזרח לסרב להזדהות בפני שוטר, מלבד במקרים בהם יש לשוטר עילה סבירה לדרישת הזדהות - החזיר אל השולחן את ספרם המצוין של תת ניצב בדימוס מירי גולן ותת ניצב בדימוס עמיקם הרפז, משפט ושיטור - זכויות אדם וסמכויות משטרה, שראה אור בהוצאת נבו, ב- 2018.
אחת 'המחלות הכרוניות' של משטרת ישראל היא היעדר ההוגנות באכיפה. במילים אחרות, רבים משוטרי משטרת ישראל אינם מבינים את משמעות תפקודה של משטרה במדינה דמוקרטית, ואת חשיבות המגבלות שהיא אמורה להטיל על עצמה בעת האכיפה.
[הכרזה: ייצור ידע]
[להרחבה בנושא הוגנות באכיפה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא הדמוקרטיה והמגבלות שהיא מטילה על המשטרה, לחצו כאן]
שהרי כתב כבר אסף חפץ, אחד המפכ"לים החשובים שהיו למשטרת ישראל: למשטרה אין יכולת להוריד פשיעה, ואין זה תפקידה. היא תופסת חלק מהעבריינים ומפרסמת זאת בתקשורת, וכך, נוטעת במוחם של 95% מאוכלוסייה ה'בריאה' את התובנה (המוטעית) ש'רשע ורע לו'...
[להעמקה בסוגיה, 'האם משטרה מורידה פשיעה?', לחצו כאן]
כיוון שהכל עניין של דימוי, אין שום ערך לרצון הטבעי, ללכוד עוד ועוד עבריינים:
- תמיד יישארו בחוץ יותר מאלה שישבו בכלא;
- תמיד יכולת המשטרה לעצור תהיה גדולה מיכולתה לחקור ולבנות תיקי חקירה;
- תמיד יכולת המשטרה להעמיד לדין תהיה גדולה מיכולת בתי המשפט לשפוט אותם;
- תמיד יכולת בתי המשפט לשפוט עבריינים למאסר, תהיה גדולה מיכולת בתי הסוהר להכילם.
לכן, הדגש של עבודת המשטרה בחברה דמוקרטית אינו "להכניס כמה שיותר עבריינים לכלא", אלא:
- לעצור עבריינים ולבנות תיקי חקירה, כמידת יכולת בתי המשפט להכילם מחד גיסא;
- ולשקוד על אמון הציבור במשטרה, מאידך גיסא; כיוון שהאמון מאפשר לה לקבל לגיטימציה לפעילותה מחלקים נרחבים באוכלוסיה. ללא אמון הציבור, משטרה אינה יכולה לתפקד!
זה הרקע לספרם המצוין של תת ניצב גמלאי עמיקם הרפז ושל תת ניצב גמלאי מירי גולן (ראו תמונות למטה) - משפט ושיטור - זכויות אדם וסמכויות משטרה, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ונבו], שמגיע למדפים בעיתוי מצוין מבחינת משטרת ישראל, ושביחד עם הקורס "משטרה בחברה דמוקרטית", חייב להילמד בכל אחד מקורסי המשטרה...
[להרחבה בנושא אמון הציבור, לחצו כאן] [להרחבה בנושא לגיטימציה, לחצו כאן]
כותבים עמיקם הרפז ומירי גולן...
מכל גופי אכיפת החוק הממלכתיים, המשטרה היא הבולטת והנוכחת ביותר. היא אחד הראשונים שמגיעים לכל מקרה חירום, אליה פונים בשעת מצוקה, והיא מי שאמורה להעניק לאזרחים את תחושת הביטחון האישי. לא לחינם ארגוני משטרה רבים בעולם חרתו על דגלם את הסיסמה "לשרת ולהגן" (To serve an to protect).
ואכן, חזונה של משטרת ישראל נפתח במשפט: "נפעל מתוך שליחות, ומתוך מחויבות כדי להקנות ביטחון אישי וביטחון חברתי לאזרחי המדינה" (הרפז וגולן, 2018, ע' 7).
[בתמונה: הכיתוב על דלת מכונית משטרה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dave Longa לאתר flickr]
חשיבותה של הלגיטימיות
מהי הדרך הראויה של המשטרה לשרת את הציבור? הספרות המחקרית הרבה בנושא זה מסיקה כי לצורך תפקוד טוב ויעיל של המשטרה יש חשיבות עליונה לכך שהציבור יתפוס אותה כלגיטימית. טום טיילר (2004, Tyler), מהחוקרים הבולטים של השיטור בעשור האחרון, טוען כי הסיבה העיקרית לכך שאנשים משתפים פעולה עם המשטרה היא שהם רואים בה רשות חוקית ולגיטימית שראוי לציית לה.
לפי טיילר, אין די בכך שהמשטרה פועלת מכוחו של חוק ושיש לה סמכויות ביצוע נרחבות; עליה להיות גם ראויה לתפקידה בעיני הציבור. הישגים והצלחות במאבקה של המשטרה בפשיעה אכן תורמים ללגיטימיות הציבורית שלה, אך גורם משמעותי אפילו יותר בעיצובה של הלגיטימיות הוא הדרך שהמשטרה, כארגון, והשוטרים, כנציגי הארגון, מבצעים את עבודתם.
המחקרים אינם מותירים מקום לספק באשר לזהותו של הגורם העיקרי בעיצוב הלגיטימיות של המשטרה בעיני הציבור — "הוגנות ההליכים" (procedural justice). רוב מגעה של המשטרה הוא עם הציבור הנורמטיבי שומר החוק, והוא ייתן אמון במשטרה רק אם ירגיש כי במגעים עמה ניתנת לו ההזדמנות להבהיר את עמדתו ולקבל הסבר, אם ישתכנע בָּאי־משוא פנים של נציגיה, אם יקבל יחס מכבד, ואם ימצא שנכון לו לתת אמון במניעים של מקבלי ההחלטות במשטרה. הוגנות הליכים היא גם שימוש הוגן בסמכויותיה וביצוע תפקידיה מתוך שמירה על זכויות האדם...
(הרפז וגולן, 2018, עמ' 8-7).
[בתמונה: הכיתוב על דלת מכונית משטרה... מקור התמונה: טוויטר]
[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- עמיקם הרפז, מירי גולן (2018), משפט ושיטור. זכויות אדם וסמכויות משטרה, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה ונבו.
- פנחס יחזקאלי (2018), הוגנות באכיפה, ייצור ידע, 12/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), הדמוקרטיה והמגבלות שהיא מטילה על המשטרה, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אמון הציבור, ייצור ידע, 24/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), לגיטימציה, ייצור ידע, 5/5/14.
- Tom R. Tyler (May, 2004), Enhancing Police Legitimacy, The Annals of the American Academy of Political and Social Science, Vol. 593, To Better Serve and Protect: Improving Police Practices, pp. 84-99.
