[התמונה: ארכיון פרטי]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

החלטת הרמטכ"ל ראויה להערכה. הוא קיבל החלטה  - שאין נבונה ואין מכבדת ממנה - ושצריך לברך עליה: הוא מינה את תת אלוף אילן הררי, לבדוק תוך 45 ימים את טענות נציב קבילות החיילים, האלוף במילואים יצחק בריק, בעניין מוכנות צה"ל למלחמה.

עם ישראל רגיש מאוד, ובצדק, לשאלה, האם צה"ל מוכן למלחמה או לא, כי זה בנפשנו. כולנו יודעים מה יכול לקרות, אם צה"ל לא מוכן. לכן, טוב שעוד מישהו יבדוק, ותהיה לנו עוד נקודת מבט.

נטענו בתקשורת נגד האלוף, יצחק בריק טענות כמו: "איך הוא יכול לדעת, הרי הוא נציב קבילות חיילים"... ושהוא חרג מסמכותו בדו"ח שכתב. אבל לגנרל לא באים בטענות על שחרג מ'גבולות הגזרה' שלו. גנרל איננו פועל ייצור. מטען הידע שהוא נושא עימו עצום. הוא פוגש כל העת אנשים בצה"ל, והמפגש הזה בין הידע הישן והחדש יוצר תובנות חדשות, ועשוי להדליק אצלו, 'נורה אדומה', שראוי להתייחס אליה.

לאיזו כשירות מתכוון בריק?

כשירות של מטוס לטיסה היא עניין מכני. אף אחד לא רוצה לעלות למטוס לטיסה אם הוא לא נבדק כמו שצריך, וקל לתת תשובה מוחלטת על הסוגיה הזו. אבל, כשירות של מערכות מורכבות, זה משהו אחר לחלוטין.

ניקח כדוגמה, למשל, נבחרת כדור רגל: האם נבחרת גרמניה לפני המונדיאל הייתה בכשירות? מסי ורונאלדו היו, לדעתי, בכשירות טובה; ובכל זאת, משהו לא הלך להם ולנבחרותיהם. את המשהו הזה ניתן להרגיש. אבל, קשה להגדיר אותו במדדים כמותיים...

בתחום הצבאי, למשל, בדיקת כשירות הימ"חים מחייבת מענה מקדים על השאלה, מה היה קבוע הזמן שבו החליט הרמטכ"ל שהכלים בימ"ח יתייצבו מוכנים בקו האש (הסוגיה הזו איננה מצויה בתחום הטכני והביא נובעת מתפיסת הפעולה ומהערכת המצב של צה"ל בזמן נתון:

• אם רמטכ"ל מחליט שחטיבה בימ"ח צריכה לצאת למלחמה תוך 24 שעות, אז הכשירות היא תוצאתית לקביעה, שב- 24 שעות הכלים מוכנים ומצויים בקו הלחימה, כמו מה שהיה צריך להיות ברמת הגולן, בפתיחת מלחמת יום כיפור; ואכן, ראשוני יחידות המילואים התייצבו עם הטנקים בגולן, במגע עם אויב, תוך עשר שעות מפתיחת המלחמה.
• אבל, אם רמטכ"ל, למשל, לוקח החלטה שהכלים צריכים להיות מוכנים תוך שלוש יממות לדוגמה, זה כבר סיפור אחר, כי בשלוש היממות הללו ניתן לקחת כלים לא כשירים ולהפוך אותם לחטיבה כשירה. משמע, יש החלטות שהופכות את סוגיית הכשירות לסוגיה תלוית הקשר נסיבתי ותפיסתי.

אז מוכנות של ימ"ח לא יכולה להיות רק סוגיה מכנית.

[בתמונה: מוכנות של ימ"ח לא יכולה להיות רק סוגיה מכנית. הצילום: אתר צה"ל]

שאלה אחרת שקשה לבדוק בה מוכנות, היא לאיזה סוג לחימה הצבא ערוך או איננו ערוך; וגם השאלה הזו מצויה בתחום הפרדיגמטי.

לסיכום

נוכחנו כי סוגיית המוכנות מכילה בתוכה סוגיות טכניות, שקלות יותר לבדיקה; וכן, גם סוגיות של פרדיגמת חשיבה, שעליה, לעתים, ניתן לתת תשובה רק בדיעבד. 

הסוגיות הטכניות גרידא - שמאפשרות תשובה חד משמעית - אינן רבות. כל יתר סוגיות המוכנות מצויות בעולם החיבור שבין חומר לרוח, ולא במימד הטכני.

לכן, צריך לקחת בחשבון, שגם לאחר פרסום דו"ח הררי, לא תהינה לנו תשובות מוחלטות בסוגיית המוכנות...