[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
פרשת בריק והמהומה שחוללה, ניתנת לניתוח, לא רק מההיבט הצבאי וזה של הביטחון הלאומי.
הניתוח היותר מעניין שלה הינו בתחום הניהולי-ארגוני. ובתחום הזה, חוששתני שהדיאגנוזה איננה נעימה.
הן הדוח והן תגובת המערכת אליו מלמדים, שמשהו בסיסי ועמוק בצה"ל איננו כשורה.
בתחום הזה, ניתן למנות חמש סיבות לכך, שבריק צודק:
סיבה ראשונה: תגובת המערכת לדו"ח...
'מערכת בריאה' הייתה שמחה וקופצת על ההזדמנות' להעמיד את פרדיגמת הפעולה שלה למבחן, מה עוד ש'המתריע בשער' הוא בשר מבשרה, אבל בעל פרספקטיבה רב דורית... היא הייתה מאמצת את דוח בריק אליה, ופותחת בשיח פנימי עמוק, האם אנחנו טועים, והיכן'.
מערכת - שמקבלת משוב / היזון חוזר שכזה, ובתגובה, מתכנסת ל'עמדת קיפוד', ונלחמת באיש במקום להתמודד עם המסר - מגלה סימפטומים של מערכת חולה: מערכת המצויה ב'קיפאון' / בסטגנציה, (מלכודת קבועה לארגונים ביורוקרטיים צבאיים...) שעמדות הכוח שלה נתפסו על ידי הגורמים הלא נכונים, ותהליכי קבלת ההחלטות שלה שבויים על ידם.
המחלה העיקרית המאפיינת ארגונים כאלה קרויה: 'פער רלוונטיות': הפרדימה שבה אוחזים מקבלי ההחלטות בצה"ל, כבר אינה מתאימה למציאות בפועל:
[להרחבת המושג 'משוב' - 'היזון חוזר', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'קיפאון' - סטגנציה, לחצו כאן]
'פער רלוונטיות' הוא פער שנפתח בין תפיסת המציאות בפועל למציאות הנתפסת על ידה. כך נוצר היסט (Drift), קרי, שינוי זוחל בתפיסת המציאות, בין המציאות בפועל לזו הנתפסת על ידי קברניטי הארגון. הארגון מפתח נקודות עיוורון (blind spots)' משמע, נוצרים "אזורים" בתפיסת העולם הארגונית, שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומo או שהיא מדחיקה את משמעותo באופן מתמשך כך, שלא יאיים על הסדר הקיים. השינוי הזה הוא המוביל לאורך זמן ל'פער רלוונטיות' עמוק בתפקוד הארגון.
[להרחבת המושג 'פער רלוונטיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'פרדיגמה', לחצו כאן]
'פער הרלוונטיות' הוא הביטוי המרכזי של ההיסט, שהולך ונוצר בין הארגון לסביבה המשתנה המוביל להידרדרות ממצב של רלוונטיות ועד חוסר רלוונטיות. אחד הממדים המרכזיים ש'פער רלוונטיות' מתגלה בהם הוא בפער בין המוצהר בארגון לבין מה שמתרחש בו בפועל.
סיבה שנייה: בריק הוא בדיוק האיש הנכון להתריע...
נתחיל מכך שהאלוף במילואים יצחק בריק הוא בפירוש האדם שאת התראתו נכון להפנים:
- זה שסוחב בתוכו את טראומת ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים;
- שיודע לשלב את הניסיון הקרבי עם התאוריה (כמפקד המכללה לביטחון לאומי);
- ושבשנים האחרונות היה בעניינים, שהה בשטח; ויותר מכל, היה לו את הפנאי לחשיבה אלטרנטיבית (הניסיון מלמד שדווקא אלה שאינם טרודים בעבודה השוטפת ויש להם פנאי להתבונן על התמונה הכוללת, מסוגלים לחשוב ולשים לב להיסט המתגבר בפער רלוונטיות!).
סיבה שלישית: מי שמסיים תפקיד ופורש לתמיד, אומר בדרך כלל את האמת...
בכירים אינם נוהגים, במהלך שירותם, לסכן את מעמדם ואת מטה לחמם:
- אם הם נקלעים למלחמה במערכת, כשהם עדיין בשיא הקריירה, כדאי לבדוק את מניעיהם דרך הפוליטיקה הארגונית ומפת הנאמנויות והיריבויות בצמרת צה"ל ומערכת הביטחון.
- הזמן האידאלי - שבו רגש המחויבות הלאומי ותחושת החובה להיסטוריה גוברים על הנאמנות למערכת - הוא בעת פרישתם הסופית, כשהם יורדים לתמיד מהבמה. אז הם בדרך כלל, אומרים את האמת.
זהו חיזוק נוסף לכך, שבריק מדבר, מן הסתם, דברי טעם!
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
סיבה רביעית: העברת הבדיקה למבקר צה"ל...
גם הכניעה ללחץ ומינוי מבקר צה"ל, תת אלוף במילואים, אילן הררי, להגיש דוח בסוגיה, הוא סימן מעיד: שהרי, 'בעולם האמתי, ממנים אדם לפי תוצאות הדוח שמבקשים לקבל...
- הניסיון מלמד שבאופן פרדוקסלי, מבקרים במערכת השלטונית הם, בדרך כלל, האנשים המקורבים ביותר לראש המערכת, כיוון שהם חבים לו את מעמדם המחודש במערכת, ושבדרך כלל ניתן לסמוך עליהם, בעיקר, בתחומים הרגישים ביותר. לכן, בכל פעם שמבקר מקבל משימה רגישה - כדאי לחשוד!
- גם כשהמבקרים 'אובייקטיביים', הם מטבעם, 'אנשים של פרטים'. ומרוב פרטים, הם תמיד מחטיאים את התמונה הכוללת. לכן, וכיוון שהבעיה בצה"ל פרדיגמטית (והיא כזו...) חזקה על מבקר צה"ל - במכוון ושלא במתכוון - שיפסח עליה!
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי jarmoluk לאתר Pixabay]
סיבה חמישית: חלוקת העוצמה בצה"ל מעידה על כשל מבני ותפיסתי
פרודוקטיביות של ארגון מותנית בכך, שהעוצמה בתוכו מחולקת נכון: שהיא מתרכזת בעיקר בידיהם של אותן מחלקות שהן החשובות ביותר להשיג את מטרת העל שלו.
מטרת העל של צה"ל היא להשיג הכרעה צבאית, שאיתה יעשה הדרג המדיני את הנכון בעיניו. אבל העוצמה הגוברת שבידי חיל האוויר, משבשת את יכולותיו ואת הבנתו מה נכון ומה חשוב, ומניחה את עיקר התקציבים במקומות הלא נכונים.
התוצאה היא ניוון של אותם חלקים שהעוצמה ניטלה מהם, ואם השגת המטרה תלויה בהם, מתרחק הארגון, יותר ויותר, מיכולתו להשיג את מטרותיו.
מיד עם פירסום דו"ח בריק חשבתי שהרמטכ"צריך לאמצו בחום ולהקים צוות בדיקה המורכב מ4-5 מטובי האנשים שלא חייבים דבר לרמטכ"ל ובראשם דמות של אדם שהיה ומכיר היטב את המערכות וגם מוכר כאיש אמיץ וישר דרך ללא משוא פנים שיוביל בנחישות ובהגינות בדיקה יסודית מהירה שתוביל לקבלת החלטות נכונות ואם יש צורך אף לשנות סדרי עדיפויות ודגשים בהכנות למלחמה.
נשמור על כבודו של איזנקוט .
מעניין מאוד
מעניין מאוד ומפחיד כאיד