[מקור התמונה: פייסבוק]

הרוסים בסוריה עבדו עם המון סבלנות צעד אחר צעד. דאגו לאבטחת אזור הליבה הרוסי בסוריה, ומשם התקדמו עקב בצד אגודל. משעה שסיימו עם 'הלחימה שלא הייתה' במחוז אידליב, נשארו בסוריה שני גורמי חוסר יציבות: האחד קטן, והאחר גדול.

באוגוסט 2017 התחלף מפקד חיל האוויר: האלוף עמיקם נורקין נכנס, והאלוף אמיר אשל יצא. בראיונות הפרדה שלו, הצהיר אשל על כ- 100 תקיפות של חיל האוויר, לאורך שש שנות המלחמה בסוריה. 

[בתמונה: אמיר אשל - 100 תקיפות בסוריה... המקור: דובר צה"ל]

בתחילת ספטמבר 2018, הגיש הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט דו"ח המפרט את הכשירות והמוכנות של צה"ל לחירום ומלחמה. במסגרת הדו"ח, הצהיר צה"ל על יותר מ- 200 תקיפות בשטח סוריה, לאורך שנות המלחמה. 

מה אפשר ללמוד מזה? שבתקופה של שנה - בין אוגוסט 2017 לספטמבר 2018 - תקף חיל האוויר יותר מ- 100 פעם בסוריה. 

מה מביא את השינוי הגדול במדיניות התקיפה הישראלית בסוריה? 

שני דברים הביאו את השינוי במדיניות התקיפה:

• האחד: ההבנה המאוחרת, יחסית, של מקבלי ההחלטות, שהרוסים לא שחקן חיובי בראייה ישראלית, ולא מסוגלים לספק את הסחורה.
• השני הוא שינוי בעמדה האמריקאית. 

השינוי הגדול במדיניות החוץ האמריקאית התרחש בחודש אפריל 2018. ב- 9 לאפריל 2018 החליף ג'ון בולטון (ראו תמונה משמאל) את היועץ לביטחון לאומי לשעבר, מקמאסטר. ב 26 לאפריל החליף מייק פומפאו המאוד לוחמני את רקס טילרסון כמזכיר המדינה. ב- 8 למאי פרשה ארה"ב, חד צדדית, מהסכם הגרעין עם האיראנים. 

[מקור תמונתו של גון בולטון משמאל: פייסבוק]

השינויים הפרסונליים הללו הגיעו עם ההבנה האמריקאית, שחייבים למנוע התבססות איראנית בכל אחת מנקודות הקצה: תימן, לוב וסוריה. השינוי המהותי במדיניות התקיפה הישראלית בסוריה מגיע אחרי ביקור בולטון בארץ, ב- 19 - 20 לאוגוסט. אחרי ביקור בולטון, מפליאה מדינת ישראל את מהלומותיה בליבה של הממלכה הרוסית בסוריה. 

בסוריה נשארו, בראיית הרוסים, שני אזורי חוסר יציבות: 

• האזור הקטן, באחריות ישראל. שינוי מדיניות התקיפה הישראלי מכאיב לרוסים ופוגע מהותית בקשרים שבינם לבין שותפתה האסטרטגית היחידה במרחב. ישראל מכניסה הרבה חוסר יציבות למערכת היחסים של ציר רוסיה, סוריה, איראן (רס"א). 
• האזור הגדול: המדינה הכורדית, שחוסה תחת הכוחות האמריקאים וההצהרות האמריקאיות, שכוחות ארה"ב לא הולכים לשום מקום, ונשארים בסוריה גם עם תום המאבק בדאעש. 

הרוסים מתכוונים לטפל בשני האזורים. הם 'יעשו שרירים' על מדינת ישראל משני טעמים: 

• ראשית יחסית לאמריקאים, קל יותר 'לעשות עלינו שרירים', ואנחנו מסבים נזק מהותי לאינטרס הרוסי במרחב, ע"י תקיפת בעלות בריתם. הרוסים מעריכים כי הרצון והצורך הישראלים בלחימה גדולים מהרצון והצורך האמריקאי / כורדי. הסדר עם ישראל יקל עליהם להגיע להסדר פוליטי אל מול האמריקאים / כורדים. 
• ה'בילדאפ' הרוסי של השבוע האחרון הוא דו משמעי. נועד לישראל עם הפנים לכורדיסטן האמריקאית. על מדינת ישראל לצפות לשינוי מהותי בסוריה, שנועד להצר את צעדי האמריקאים ויכלול שדרוג מסיבי של כלל מערכי ההנה האווירית הסורים, החל מסוללות הקצה, דרך מכ"מים אמצעי שליטה ובקרה (שו"ב), וכדומה. 

[הכורדים הסורים על רקע מנהיג ה- PKK הכלוא בטורקיה: אוצ'לאן. למקור התמונה לחצו כאן]

הפלת האליושין מהווה הזדמנות לזרז את התהליכים הללו

חברינו הרוסי, דובר משרד ההגנה איגור קושנקוב, ערך מסיבת עיתונאים נוספת בה הוא הציג לטענתו את תמונת המכ"מ ממכ"מי ה- S400 שמוצב בשדה התעופה הרוסי בחמימים. תמונה זו סותרת את הטענות הישראליות, בדבר מיקום מטוסי הקרב לאחר התקיפה, והאחריות הישראלית להפלת האיליושין. 

הפרטים הטכניים לא משנים דבר, אבל יש לשים לב להתכנסות הרוסית מאחורי אסטרטגיה חדשה במרחב הסורי. ההצגה הרוסית מעידה על כך שהרוסים תכננו את כל שלושת הימים מראש, ומתכוונים להחריף את המצב מול ישראל. האסקלציה הזאת מתוכננת ונועדה לשרת את האינטרס האסטרטגי הרוסי במרחב. 

אז כדאי לזכור, שמה שבא בקלות, באותה הקלות יכול להיעלם; ומדינת ישראל חייבת לפתח אסטרטגיה, שתאפשר לה להתמודד בעצמה עם כל יריב שחונה על גבולה הצפוני. איראני סורי או רוסי ללא קשר למדיניות האמריקאית. 

ובשולי הדברים...

צריך ללמוד מההצגה הרוסית, איך נראה דובר משרד ההגנה, איך מנהלים תדריך מסודר, במקום מסודר עם עזרים טכניים; ולהשוות אותו לדובר צה"ל, מנליס שמנהל תדריכים בפתח הקריה... 

בעצם חבל... סתם תתעצבנו!

ולבסוף:

מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו. כדאי לפני זה לגרש את הדוב חזרה למערה.

איליושין 20 זאת התחלה טובה אבל לא מספיק טובה.