[לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן]
אז בואו נדבר על דובר צה"ל...
מוסד דובר צה"ל, בשנים האחרונות, נהנה ציבורית מאותה רמת אמינות ממנה נהנה קול הרעם מקהיר. הסיבה לך היא התנהלות מאוד לא מקצועית (אבל מאוד ישראלית...), החל ממינוי קצינים שדוברות זה פשוט לא המקצוע שלהם; דרך חוסר הבנה מוחלט בצבא של תפקיד הדובר; ועד מינוי אנשים ש"חייבים" להם לתפקיד... תת אלוף רונן מנליס, למשל, שהיה פעם קמ"ן מעולה, היה רל"ש של אייזנקוט באגף המבצעים (אמ"צ); המשיך איתו לפיקוד הצפון (פצ"ן), הפך לעוזר הרמטכ"ל, ומונה לבסוף לדובר צה"ל. בצבא הוא נחשב אולי לדובר טוב, אבל תנו לי לחדש לכם: הוא רחוק מלהיתפס כככזה בקרב אנשי המקצוע, ובעצם, גם בקרב הציבור.למה התמנה מנליס?
כיוון שאייזנקוט 'חייב' לו, רוצה לצ'פר אותו, מעלה אותו בדרגה ודואג לו על שרותו הארוך (מעניין מה היו חייבים למירי רגב...).
[התמונה המקורית היא צילום מסך]
כל הגישה של דו"צ לנושא הדוברות הצבאית חובבנית:
- אין מתקן מסודר, כמו לדובר משרד ההגנה הרוסי, הגנרל איגור קונשנקוב;
- אין תדרוכים קבועים ושקופים לציבור, פעם ביום, כמו בפנטגון;
- יש קצת שיחות רקע עם תא הכתבים הצבאיים;
- יש תדריך יומי בטלפון.
קשר לא ברור, לא שקוף, מונע שאלות ותהיות...
הכתבים הצבאיים, בתורם, זה סיפור עצוב בפני עצמו. הם לא כתבים. הם יח"צנים של דובר צה"ל. הם תלויים לחלוטין במערכת, הם מדבררים את דעת המערכת. ברוב המקרים, אלה ילדים חסרי ניסיון, שלא מסוגלים להעריך מה קורה מסביבם, ולשאול אף אחד שאלות קשות (או קלות). הכתבים תלויים בפירורי המידע, שמחלק להם דובר צה"ל. העדר מקום מסודר ותהליך שקוף, מונע מהם את ההזדמנות לשאול שאלות. צה"ל מפסיד משוב - היזון חוזר!
וגם כשזה לא ילדים, למשל: אלון בן דויד, יוסי יהושע או רון בן-ישי, בשביל סקופ טוב מצד דו"צ - או הקשרים שהם בונים במשך השנים עם קצינים בצבא - הם נמנעים מלשאול שאלות בתמורה לפירורי מידע. המחיר הוא היעדר משוב - היזון חוזר, שחיוני כמו אוויר לנשימה למערכת מורכבת שחפצה להשיג את מטרותיה.
[להרחבת המושג משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]
בקיצור: מערכת חובבנית, עם היזון חוזר של קרקס מדראנו!
צה"ל - עם מעט הקשב שהוא מפנה לנושא - מבין שהוא בבעיה, מפסיד נקודות בציבור ורוצה לשנות. (טוב לא ממש מרצון... בעקבות פניה לבג"צ!). מה הוא עושה? מקים וועדה מטעם דו"צ, שתשב על המדוכה חצי שנה ותהיה אחראית להמלצות לשינוי...
בחיאת דינקום. וועדה שתשב חצי שנה עם המלצות לשינוי? הלו אנחנו במאה ה 21. איזו חברה מתנהלת כך עם הגשת מסקנות עוד חצי שנה? ואת מי ממנים לוועדה? רובם מבינים בתקשורת במאה ה 21, כמו שחמור מבין במרק פירות...
למוסד דו"צ חלק חשוב בקביעת פני המערכה. חבל שהמערכת מתייחסת אליו בתור ילד חורג, מתוך החטאת של החשיבות האדירה של המוסד הזה לתפקוד הצבאי, בשגרה ובמלחמה!
וסידור עבודה לקצינים בסוף דרכם כבר אמרנו?
[לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקיעתו של מוסד דובר צה"ל, לחצו כאן]
