[בתמונה: ישראל בנתה עבור הפלסטינים אייקון בינלאומי המסמל יותר מכל את טענותיהם לכיבוש ול'אפרטהייד' - את הגדר... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Richard Squire לאתר flickr]

[מאמר זה הוא חלק מחוברת - שיצאה במרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן ופורום קהלת - בשם: גדר ה'הפרדה': גבול מדיני במסווה ביטחוני. העורך: איציק צרפתי. החומר מועלה לכאן באישורם ובאישור המחבר]

[ליתר פרקי החוברת שהועלו לאתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

מעבר להשלכות השליליות שיש לגדר על נושא הביטחון, יש לה גם השפעות על תדמית ישראל ועל האופן בו משתקף הסכסוך בעיניים בינלאומית.

עד לפני הקמתה, סמל הסכסוך ישראלי-פלסטיני היו פיגועי ההתאבדות של טרוריסטים פלסטיניים בלב ערי ישראל. מציאות זו הציגה לעולם את הקוטביות המתקיימת בין שתי תרבויות שונות, האחת מערבית ומתקדמת ואחרת המקדשת רצח ברוטלי של אזרחים. ההחלטה של ישראל להקים את הגדר העניקה לפלסטינים תמורה משמעותית בשינוי האסטרטגי שקבעו בניהול הסכסוך מול מולה.

במו ידיה, בהשקעה של מיליארדים ולאורך שנים, העניקה ישראל לפלסטינים את אחת המתנות היקרות ביותר המסייעות להם כיום בקידום מטרותיהם בזירת דעת הקהל העולמית - ישראל בנתה עבור הפלסטינים אייקון בינלאומי המסמל יותר מכל את טענותיהם לכיבוש ול'אפרטהייד' - את הגדר.

בעת החדשה, גדר שאינה מהווה גבול מדיני נתפסה כאמצעי דיכוי קלאסי של אזרחים ומאז נפילת חומת ברלין אף לסמל לשאיפה לחירות וכגורם המגדיר באופן דיכוטומי "טובים" ו"רעים"; זאת, גם מבלי להידרש להבנת המורכבות האמיתית בשטח. אם עד בניית הגדר החצנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני השתקפה בדעת הקהל העולמית בעימותים בין מתפרעים לחיילים או בפיגועי הטרור של הפלסטינים, אזי הקמתה יצרה אייקון מוחשי מהדהד אשר הגדיר באופן סמלי וכמעט אוטומטי את ישראל כמדכאת, ואת הפלסטינים כמדוכאים ושואפי חירות. הגדר הפכה בעיני רבים לסמל של דיכוי הפלסטינים בידי ישראל ולמושא לפגיעה בזכויות אדם.

ראו, למשל את התמונה למטה שהועלתה לאתר ההורדות פליקר תחת הכיתוב: "אפרטהייד בלתי פוסק בישראל / פלסטין: החומה בבית לחם, יולי 2009" (Unstopped Apartheid in Israel/Palestine: The Wall in Bethlehem, Gilo checkpoint - July 2009)

[בתמונה: הגדר הפכה בעיני רבים לסמל של דיכוי הפלסטינים בידי ישראל ולמושא לפגיעה בזכויות אדם. זוהי תמונה חופשית, שהועלתה על ידי yrl לאתר flickr]

במישור התרבותי נתפסת הגדר כאייקון תרבותי עם יסודות יהודיים. לאורך ההיסטוריה היו אלה דווקא היהודים אשר היו כלואים בין גדרות, או לחלופין מתבצרים בתוכן, וכעת נתפסים הם כמי  שמפעילים אמצעי זה, לדיכוי אחרים.

סביב הגדר מתלכדות מגמות המאבק המובילות כיום בעולם המערבי:

• המאבק לזכויות אדם ושוויון, במסגרתו מבטאת הגדר פגיעה בחופש התנועה, העבודה, זכות הקניין. כמו-כן הגדר הייתה מנוף משפטי להביא את סוגיית הכיבוש לבית הדין הבינלאומי בהאג.
• המאבק האקולוגי במסגרתו מבטאת הגדר הרס סביבתי המאופיין בעקירת עצים עתיקים ופגיעה באתרי נוף ומורשת.^[1]

הגדר היא אייקון המצטלם נהדר. בעידן הרשתות חברתיות הפכו הפלסטינים, ובצדק מבחינתם, את הגדר ל'פרזנטורית' של מה שהם תופסים כדיכוי הישראלי. עבודות הגרפיטי המצטיירות עליה אנשים (ובכללם ידוענים בינלאומיים) המצטלמים ברקעה, הפכו אותה ל"דוברת" המרכזית נגד פעולות ישראל כאשר למרבה הפליאה, ישראל היא זו שביוזמתה ובכספה כוננה את אותו כלי הדהוד סמלי.

כיום מעמדה של הגדר כסמל הוא כה משמעותי עד שהפכה להיות מבין אתרי התיירות המרכזים של המבקרים בשטחים הפלסטינים ובשטחי המחלוקת, אשר אודות לה הפכו גם הם לאתרי משיכה, בדומה לחומת ברלין שהפכה לסמל כאמור, והגדירה את סמלי הדיכוי והחופש.

[בתמונה: אתר תיירות הממחיש - יותר מכל דבר אחר - את הקורבניות הפלסטינית. זו תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי olafpictures לאתר Pixabay]

על מנת להמחיש את עוצמת הסמליות שיצרה הגדר שהקימה ישראל, ניתן להביט אל הניצנים הראשונים בשלבים המתקדמים לביסוס הגדר כאייקון בינלאומי. לאחרונה נחנך בית מלון הממוקם בצמידות לגדר שבאזור קבר רחל בבית לחם. המלון הוקם ביוזמת אמן הרחוב הבריטי, "בנקסי" שצייר מספר יצירות על הגדר שמשכו תשומת לב בינלאומית. בנקסי הגדיר את המלון ככזה המשרה "אווירה קולוניאלית", וכינה אותו: "המלון עם הנוף הגרוע בעולם" וכ"שילוב בין מיקום אירוח לפעולת מחאה ועבודת אומנות".^[2]

הפיכתה של הגדר לסמל כה בולט וחזק, מעצם היותה גדר המפרידה בין אנשים ואינה מוגדרת כגבול, מגייסת את הצופה מן הצד לתמיכה חד ממדית ב'קרבן' הפלסטיני, תוך הדחקת האפשרות להטלת הספק ולבירור מקיף אודות נסיבות הסכסוך. עוצמת נוכחותה לא מותירה מקום לשאלה מדוע כלל הוקמה, ומסייעת להכתיר את ישראל באופן אוטומטי כצד המדכא וכגורם שלילי. כך הפכה ישראל את היוצרות ומתדמית מוצדקת של מדינה המותקפת על-ידי טרור רצחני, העניקה במו ידיה לפלסטינים את האפשריות והכלי להציג עצמם כמדוכאים וכנרדפים באמצעות אייקון בינלאומי.

מעבר לעניין התדמיתי, הגדר הגדירה זירות חיכוך למאבק בין ישראל לפלסטינים, כך הפך מידי יום שישי מקטע הגדר באזור בלעין לזירת התגוששות בנוכחות קבועה של תקשורת בינ"ל. הגדר הפכה למוקד של הפגנות, התגרות בחיילי צה"ל והצגתם כקלגסים ובמובן מסוים יצרה במה המציגה לעיני כל, את תמצית המאבק הפלסטיני בישראל, כפי שהם עצמם היו רוצים לשקפו לעולם, בכך הזריקה דלק למאמצם ההסברתי כנגד ישראל בזירה הבינלאומית.

[בתמונה: ההפגנות השבועיות, הבלתי נגמרות, בבילעין. למקור התמונה, לחצו כאן]

המציאות המורכבת שיצרה הגדר הביאה עימה הטלת רסנים ומגבלות שהוטלו על חיילי צה"ל, פגעה בתדמיתו וברוח הלחימה של לוחמיו, אשר לא אחת מצאו עצמם מושלכים לזירה כאשר ניטלת מהם היכולת לבטא גמישות מבצעית, יצירתיות וחתירה לניצחון. נזקים אלה רבים, ועולים בהרבה על התועלת שמפיקה הגדר, תועלת שכאמור ניתן היה להשיגה באמצעות חלופות רבות.

המשך בניית הגדר ייצור נקודת חיכוך נוספות, יבליט שוב את תדמיתה השלילית של ישראל בעולם המערבי ויסייע לפלסטינים לשמר ולהרחיב את זירות המאבק שבהן ידם היא על העליונה.

[ליתר פרקי החוברת שהועלו לאתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

הערות

^[1] המאבק הסביבתי בתכנית לבניית הגדר באזור בתיר-חוסאן-ואדי פוכין איחד במופע נדיר את תושבי הכפרים הערביים בסביבה, תושבי גוש עציון בהנהגת בית ספר שדה כפר עציון, עמותת "יש דין" וארגון אונסק"ו. ראו לעיל דיון בעמ' 15-16.

^[2] https://www.haaretz.co.il/gallery/art/.premium-1.3902806