תקציר: יום השנה לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין, מעלה כל שנה מחדש את סוגיית האפקטיביות של הרצח הפוליטי. כך למשל בנובמבר 2018, קבעה תמר זנדברג, יו"ר מרץ דאז, כי "רצח רבין הוא הרצח הפוליטי המוצלח בהיסטוריה". האמנם?

[לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין, לחצו כאן] [למאמר בנושא קרוב: 'סיכול ממוקד – מהי מטרתו ומתי הוא אפקטיבי?']

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

יום השנה לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין, מעלה כל שנה מחדש את סוגיית האפקטיביות של הרצח הפוליטי. כך למשל בנובמבר 2018, קבעה תמר זנדברג, יו"ר מרץ דאז, כי "רצח רבין הוא הרצח הפוליטי המוצלח בהיסטוריה". האמנם?

נתחיל בהמשגה: רצח פוליטי הוא רצח / חיסול של אדם על שום דעותיו או פעילותו האידאולוגית, המדינית או הפוליטית - על ידי מבצע בודד או על ידי שלוח של גוף כלשהו או מדינה.

כתבתי רצח / חיסול כי כמו במקרה של המושג טרור, לאירוע כגון זה יש תמיד שני צדדים, המחזיקים בשתי פרשנויות קוטביות:

כשם שטרוריסט בצד האחד של המתרס, הוא לוחם חירות בצידו השני, כך גם במקרה של רצח פוליטי, יש צד הרואה במעשה פעולה לגיטימית והכרחית ('חיסול', 'סיכול ממוקד'); בעוד הצד האחר רואה בה רצח.

גם ישראל וגם ארצות הברית, למשל, 'מחסלות' אויבים. לצורך כך גם טבענו מטבע לשון מיוחדת: "סיכול ממוקד". אבל מן הסתם, הביטויים בצד השני של הגבעה' שונים לחלוטין.

[בתמונה משמאל - תמר זנדברג: "רצח רבין הוא הרצח הפוליטי המוצלח בהיסטוריה"... התמונה נוצרה על ידי Itamar Rotem והועלתה לויקיפדיה על ידי Mr. Kate. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מטרות הרצח הפוליטי מגוונות (ויקיפדיה: רציחות פוליטיות):

• 'הקרסת' המערכת שבראשה עומד הנרצח/המחוסל.
• החלפת השלטון;
• זעזוע המשטר;
• שינוי הקו המדיני של מדינה או תנועה פוליטית;
• סיכול תוכנית מדינית/צבאית;
• סילוק מתחרה מזירת ההתמודדות על השלטון;
• מניעת המשך פעילות;
• נקמה על מעשי עבר;
• השגת אפקט פסיכולוגי כלפי תומכי הנרצח;
• פרסום עצמי;

וכדומה.

בהיבט המשפטי, רצח פוליטי עשוי להיות עבירת רצח מבחינת החוק הפלילי המקומי; או להיות מתואר כמעשה פוליטי ואף לגיטימי, למשל, כאשר הוא חלק מהפיכה שהצליחה להביא להחלפת השלטון. במקרים שונים, זכו רוצחים פוליטיים, בדיעבד, להכרה כגיבורים. בימי קדם היו מקרים רבים בהם מבצעי רצח פוליטי תפסו את השלטון בעצמם. (ויקיפדיה: רציחות פוליטיות). דוגמה כזו היא עלייתו של יהוא לשלטון בממלכת ישראל, לאחר שביצע הפיכה נגד קודמו, יורם. על פי התיאור במקרא, ההפיכה של יהוא החלה ביוזמת הנביא אלישע, שמימש את הציווי של ה' לאליהו הנביא מורו (מלכים א', י"ט, ט"ז). 

ההיבט התאורטי נשען על תורות המורכבות

רצח פוליטי הוא ביצוע של 'דחיפה' (‘Perturbation’) במערכת מורכבת, המעבירה את המערכת, לבלי שוב, ממציאות אחת למציאות חדשה.

הבעיה היא שהרוצחים לא יכולים לשלוט על המציאות שתתהווה, אלא רק לנסות ולנווט בתוך אי הוודאות, למציאות המועדפת עלינו. לכן, רציחות פוליטיות יכולות להצליח; אך גם להיכשל, תוך שהן עלולות לגרור את בעלי העניין ברצח למצב בעייתי משהיו בו לפני הרצח:

• כך למשל, הלאומן הבוסני, לגברילו פרינציפ - שרצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכי-דוכס פרנץ פרדיננד - היו מטרות מקומיות הקשורות לעצמאות סרביה, אבל הוא שחרר, בלי להתכוון, את הניצוץ שהצית את מלחמת העולם הראשונה.

[בתמונה: פרנץ פרדיננד, אשתו סופי, הבת סופי והבן מקס. התמונה היא נחלת הכלל]

• דוגמה רחוקה יותר, היא רציחתו של יוליוס קיסר, ב- 15 במרץ, שנת 44 לפני הספירה:  הקושרים סברו שיזכו באהדת העם, וביקשו להחזיר את הרפובליקה; אולם באהבת העם לא זכו, וגרמו למלחמת אזרחים נוספת, שציינה את קיצה של הרפובליקה ואת ראשיתה של הקיסרות הרומית. בסוף מלחמת האזרחים עלה לכס הקיסר בנו המאומץ אוגוסטוס קיסר כשליט יחיד של האימפריה הרומית.

מידת האפקטיביות של הרצח תלויה גם במיקומו של הנרצח בהיררכיה של המערכת - הארגונית ו/או הרעיונית - שברצוננו 'להקריס'. ככל שהוא מרכזי יותר וככל שהוא חסר תחליפים, כך גוברת מידת האפקטיביות.

כך למשל, במערכת המתוארת באמצעות הרשת שלמטה, יש רק גורם אחד ש'הקרסתו' תדרדר את המערכת לכאוס, והוא הגורם שנמצא במרכז. כל יצר הגורמים הם גורמי משנה, שסילוקם יגרום נזק, אך לא יפגע במטרה הכוללת.

אבל, צריך גם לא להתבלבל, ולהגדיר את מטרת החיסול היטב: העובדה שאדם עומד בראש מערכת ארגונית אינה אומרת שהוא עומד בהכרח גם בראש המערכת הרעיונית. צריך לשרטט את הרשת הנכונה; ואז, לסמן את אותו אחד, שרציחתו / חיסולו תדרדר את המערכת לכאוס!

דוגמאות לרצח פוליטי אפקטיבי הם למשל:

• רציחתו של הקיסר הרומי קליגולה - בשנת 41 לספירה - נעשתה מטעמי הישרדות, על מנת להיחלץ משלטון אימים בידי מטורף. המטרה בהחלט הושגה.
• אפשר גם לתת כדוגמה את הניסיון, שלא צלח, להרוג את אדולף היטלר (ראו תמונה למטה). מטרת הקושרים הייתה לסכל את תוכניתו המדינית/הצבאית, ולהציל את גרמניה. אין ספק, שלו היה מתרחש אירוע כזה, היה מהלך ההיסטוריה משתנה.

• חיסולו של ד"ר פתחי שקאקי, ראש הג'יהאד האסלאמי (ראו תמונה משמאל), ב-26 לאוקטובר 1995, על ידי אנשי המוסד; במטרה 'להקריס' את ארגונו. המטרה בהחלט הושגה, ומותו של שקאקי הקריס לחלוטין את ארגונו. הג'יהאד האסלאמי המוכר לנו היום הוא ארגון אחר לחלוטין.
• חיסולו של באשיר ג'ומאייל, על ידי הסורים, לאחר שנבחר כנשיא לבנון בעזרת הכידונים הישראליים. הרצח, ניפץ למעשה את תפיסת הביטחון הישראלית, ואת מטרות המלחמה של ישראל.

[בתמונה משמאל: פתחי שקאקי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי  موقع سرايا القدس. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

.

דוגמאות לרצח פוליטי לא אפקטיבי הם למשל:

• חיסולו של המזכיר הכללי של חיזבאללה, עבאס מוסאווי, ב-16 בפברואר 1992 על ידי מסוקי חיל האוויר הישראלי. מטרת החיסול - כמו במקרה של פתחי שקאקי - הייתה 'להקריס' את הארגון. אולם מדובר בארגון גדול מסודר הנתמך על ידי גורמים משמעותיים מבחוץ (איראן). הם החליפו בעבר את מייסד התנועה סובחי טופיילי במוסאווי, כי לא התאים למטרותיהם; ולא הייתה להם כל בעיה לאחר החיסול, להחליף את מוסאווי בשייח' חסן נסראללה, שהתגלה כמארגן מוכשר והוביל את הארגון להקצין את עמדותיו הדתיות והלאומניות. משמע, החיסול הביא את התוצאה ההפוכה ממש למטרת מבצעיו!

האם רציחתו של יצחק רבין אכן הייתה "הרצח הפוליטי המוצלח בהיסטוריה"?

לא בדיוק.

מטרת הרצח הייתה מורכבת: לסכל מדיניות של ממשלה נבחרת דרך רציחת העובד הראשה. רבין עמד בראש ההיררכיה השלטונית, אך במדינה מסודרת, מחליף לראש הממשלה הנרצח מתמנה מיד אחריו, ובמקרה זה התמנה אדם מנוסה שכבר היה ראש הממשלה שהחזיק בדעות זהות. כך שהחלפה כזו, מטבע הדברים, אינה אפקטיבית.

באשר לסיכול הרעיון, רבין לא היה, בלשון המעטה, הגרעין הקשה של הוגי מדיניות אוסלו. להיפך. דווקא מחליפו החזיק בעמדות חזקות משלו והאמין בתהליך יותר. הרצח רק הפך את אוסלו לאידאה - לסוג של דת - בעיני מאמיניה, ועד היום הם אינם מאפשרים לשינויים במציאות לעדכן את אמונותיהם.

הקושרים גם לא זכו אחרי הרצח לגיבוי ציבורי. הם נודו ולשמעון פרס היה בהתחלה רוב עצום.

ויש פה עוד מרכיב: הקונספציה הפלסטינית גרסה באותה עת, שככל שיגבר הלחץ על ישראל, יצאו הפלסטינים נשכרים יותר. לכן, נדונה התמיכה הציבורית להישחק ממילא, עם רבין או בלעדיו.

[לקובץ המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין, לחצו כאן] [למאמר בנושא קרוב: 'סיכול ממוקד – מהי מטרתו ומתי הוא אפקטיבי?']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין.
• הרחבת המושג 'דחיפה';
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג 'התהוות';
• הרחבת המושג 'אי ודאות';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• הרחבת המושג 'כאוס';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• הרחבת המושג 'כאוס'.
• הרחבת המושג: 'תורות המורכבות'.
• מאמר בנושא קרוב: 'סיכול ממוקד – מהי מטרתו ומתי הוא אפקטיבי?'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: רציחות פוליטיות;
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.