[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי kalhh לאתר Pixabay]

מה המשותף למנורות הנפט, לרשת האינטרנט, לפניצילין וללייזר? כל התגליות הגדולות הושגו במקרה, כאשר עבדו על נושאים שונים לחלוטין...

לדוגמה, ויאגרה (ראו בתמונה למעלה) פותחה, במקור, על ידי חברת פייזר (Pfizer) כתרופה לטיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. אבל, במהלך הניסויים שקדמו לאישור התרופה, הבינו החוקרים שאנשי קבוצת הניסוי שלהם משתוקקים לכדורים - מהסיבות הלא נכונות...

אבל בואו נתחיל מההתחלה:

המשגה

'סרנדיפיטי' או 'סרנדיפיות' (Serendipity) היא תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ), שמשמעותה, התממשות תהליכים בהפתעה, או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם. 

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2013), תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל (להורדת הספר, לחצו כאן)]

במקרה שלנו, מדובר בתגלית ממוזלת שנעשית שלא בכוונה כאשר אדם מחפש דבר אחר, כמו: "ניסינו להגיע להודו והגענו לאמריקה"... (ויקיפדיה: סרנדיפיות).

אחת התכונות הבולטות של סרנדיפיטי היא העובדה, שלוקח זמן עד ש'נופל האסימון' ומתבררת התועלת הטמונה בגילוי.

כיום, מנסים גופים שונים למנף את הסרנדיפיות לתועלתם, כמו למשל:

• הניסיון למצוא שימושים נוספים לתרופות קיימות.
• ארגונים מאפשרים לעובדיהם בימים מסוימים בשבוע, לעסוק בכל דבר העולה על רוחם;

סרנדיפיות מתקיימת גם בחיי היום יום שלנו. כך לדוגמה, הפייסבוק גדוש בהצעות, איך עושים שימוש בדברים קיימים לצרכים אחרים. דוגמה כזו היא למשל, הכנסת כפות לשקיות עם פירות וירקות במקרר, על מנת להאריך את אורך חייהם; או שימוש בקצף גילוח לצרכים כמו חיטוי ידיים, ניקוי אמבטיות ואריחים, ניקוי שמשות ועוד:

[למאמר המלא של שי אליאב באתר: "בא במייל", לחצו כאן]

[להרחבת המושג: ''התוצאות הבלתי צפויות'', לחצו כאן]  [להורדת הספר: תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, לחצו כאן]

דוגמאות נוספות לסרנדיפיות

רשת האינטרנט נולדה בטעות

לאינטרנט לקח 50 שנה כדי להפוך לגורם מרכזי בחיינו. הוא נולד בשנות השישים של המאה הקודמת בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד לצורך פיזור המידע החשוב ברשת גדולה של מחשבים, שיבטיחו הישרדות המידע במקרה של שואה גרעינית; וכדי להבטיח, שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה" (אנציקלופדיה אאוריקה: אינטרנט).  

משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים, ורק ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", שהוא הבסיס לדפדפנים בני ימינו (אנציקלופדיה אאוריקה: אינטרנט). 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי jeferrb לאתר Pixabay]

הפניצילין הוא האנטיביוטיקה הראשונה שנתגלתה

גילויו של הפנצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגורן של מחלות שגרמו למותם של מיליונים. אבל, 10 שנים לאחר גילויו, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות איתו...

כבר בשנת 1897 פרסם הרופא הצרפתי, אז סטודנט לרפואה במכון פסטר, ארנסט דושן, מאמר על יחסי הגומלין בין פטריות וחיידקים. במאמר תיאר את עיכוב הגידול של חיידקי Escherichia coli על ידי הפטרייה Penicillium glaucum. אולם, עבודתו לא זכתה להתייחסות ונשכחה. מיד לאחר השלמת לימודיו התגייס לצבא ולא המשיך במחקר. רק עשר שנים לאחר מכן קושר הפנצילין למחקר האנטיביוטי (ויקיפדיה: פנצילין).

הפניצלין נכנס לשימוש רק בשנת 1942, ועם התפתחות מלחמת העולם השנייה באירופה, הפך למוצר יקר ערך עד מאוד, ואומרים כי היה שווה פי כמה ממשקלו בזהב... (ויקיפדיה: פנצילין).

[בתמונה: "הודות לפנצילין הוא יחזור הביתה..." - פוסטר מימי מלחמת העולם השנייה. למקור לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: סרנדיפיות.
• ויקיפדיה: פנצילין..
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2013), תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל (להורדת הספר, לחצו כאן).
• אנציקלופדיה אאוריקה: אינטרנט.
• שי אליאב (ללא תאריך), 14 שימושים מפתיעים ושימושיים בקצף גילוח, בא במייל.