תקציר: פגישת יעקב ורחל סמוך לבאר המים, היוותה מקור לא אכזב פרשנות רומנטית ולאהבה ממבט ראשון. ברם, בעיון התיאור של פגישה זו, עם קוד ההתנהגות שרווח באותם ימים, שנשיקות בפומבי לא היו יכולות להתבצע בין אנשים זרים, אלא רק במקרה שהמדובר בקרובי משפחה, הרי שאין המדובר כאן באהבה ממבט ראשון…

[לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

עודכן ב- 19 בנובמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

פגישה ליד הבאר של נערה, שנועדה להיות בת זוג של גיבור הסיפור, הינו מוטיב שחוזר במקרא יותר מפעם אחד. כך הוא סיפור פגישתם של יעקב ורחל [1], בפרשת ויצא בספר בראשית, עליו נרחיב בהמשך, וכך הוא סיפור פגישתם של משה וציפורה בת יתרו [2].

המוטיב של סיפורים אלה זהה: אדם זר שמגיע למקום פוגש בנערה ליד הבאר. היות והנערה אינה מכירה את גיבור הסיפור, היא מודיעה על פגישה זו לבני משפחתה, בדרך כלל לאימה. סיפורים אלו מבוססים על נוהג השידוכים שרווחו במזרח הקדום. הפגישה כאמור מתקיימת סמוך לבאר, שם מתקהלות הנערות ולאחר היווצרותו של הקשר הראשוני, מובא הקשר הזה לידיעתה של משפחת הנערה. כאשר יש הסכמה על השידוך, משפחת הנערה עורכת סעודה או סוג של משתה, שבמהלכו נקבעים תנאי הנישואין העתידיים בין הצדדים.

בסיפורים אלה קיים גם מוטיב המבחן של החתן המיועד...

בסיפורי יעקב ומשה, הם נבחנו בכוחם הפיזי, כמו גם בהתנהגותם כלפי הכלה המיועדת. הסוגה הספרותית האמורה, קיימת כאמור גם בתרבויות של המזרח הקדום, והמפורסמת שבהן קיימת בתעודות נוזי [3], עיר בצפון מסופוטמיה, מאמצע האלף השני לפני הספירה. השוואה מתבקשת נוספת קיימת גם אצל גיבוריו של הומרוס [4], שאחד מהם: "הטיל אבן גדולה שאף שני אנשים כפי שהם לא יוכלו לשאתה" [5], בדומה ליעקב ומשה שמזיזים מעל פי הבאר אבן כבדה המונחת על פי הבאר, שעה שהנשים מגיעות למקום להשקות את הצאן.

נחזור לסיפור אהבתם של יעקב ורחל:

המיתוס בסיפור זה הוא שהייתה כאן אהבה ממבט ראשון, אך כאשר בודקים את הטקסט המקראי עולה כי הרומנטיקה ביניהם לא הייתה קיימת בתחילת הדרך. בתחילת הדרך. יתרה מזאת, פגישתם הראשונה הינה מקרית לחלוטין. יעקב שברח מזעמו של עשיו בעצת אמו רבקה, שם את פעמיו אל עבר משפחתו בחרן. כאשר הוא מגיע למקום, הוא שואל את רועי הצאן האם הם מכירים את לבן אחי אמו. הללו משיבים בחיוב, אולם יעקב מבחין כי הרועים אינם משקים את צאנם. לשאלתו מדוע הם אינם עושים זאת, הם משיבים לו, שבכדי להזיז את האבן הכבדה המונחת על פי הבאר צריך שכלל הרועים באזור יגיעו בכדי להזיזה ממקומה. במהלך הדיבור האמור, מגיבה רחל, בהפתעה גמורה, יעקב מתמלא בכוח רב ומסיר את האבן מעל פי הבאר לבדו כדלקמן:

"א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי-קֶדֶם.  ב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה-שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ--כִּי מִן-הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל-פִּי הַבְּאֵר.  ג וְנֶאֶסְפוּ-שָׁמָּה כָל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ, אֶת-הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן עַל-פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ.  ד וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.  ה וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַיְדַעְתֶּם אֶת-לָבָן בֶּן-נָחוֹר; וַיֹּאמְרוּ, יָדָעְנוּ.  ו וַיֹּאמֶר לָהֶם, הֲשָׁלוֹם לוֹ; וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם--וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ, בָּאָה עִם-הַצֹּאן.  ז וַיֹּאמֶר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל--לֹא-עֵת, הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ.  ח וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן.  ט עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה, עִם-הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ--כִּי רֹעָה, הִוא.  י וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ.  יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ" [6].

לאחר מכן אומר יעקב לרחל כי הוא בן משפחתה, ולאחר שהוא פוגש את לבן, הוא מבקש ממנו רשות לשאתה לאישה. יעקב שאומנותו רעיית צאן, מציע את שירותיו בתחום זה ללבן, וזה האחרון נוקב בעבודה של שבע שנים תמורת נישואיה של בתו רחל.

האם התיאור המקראי בו יעקב נושק לרחל יש בו אלמנט רומנטי?

לכאורה התשובה חיובית, ונראה שגם רחל ראתה בנשיקה זו פתיח לרומן ביניהם. אולם האם הפרשנות הזאת מסבירה את פרטי התיאור המקראי? לשון אחר – האם נשיקה של גבר זר לאישה לא ידועה במקום ציבורי היה נוהג נפוץ בחברה המקראית? למרות שקשה לדעת בוודאות מה היה היחס החברתי לכך בעת הקדומה, הרי לפי הנאמר בשיר השירים:" מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי; אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא-יָבֻזוּ לִי"[7], נשיקה פומבית בין זרים הייתה זוכה לגנאי. היכן נשיקה שכזאת אינה גוררת בעקבותיה קיתונות של בוז? כאשר מדובר בבני משפחה. כך נאמר כאשר יעקב מת יוסף בנו נפרד ממנו בנשיקה:" וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק-לוֹ"[8], וכך נאמר גם בסיפור התמנותו של אלישע לנביא במקומו של אליהו: " וַיַּעֲזֹב אֶת-הַבָּקָר, וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֶשְּׁקָה-נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי, וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ" [9]. המקרא מתאר גם בני משפחה ואחים המתנשקים איש עם רעהו, כדוגמת הנשיקות בין יעקב ועשיו לאחר התפייסותם:" וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" [10], ובמקרה התוודעות יוסף לאחיו: "יד וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן בכה עַל  צַוָּארָיו.  טו וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ" [11].

נשוב אל יעקב ורחל. יעקב כאמור מגיע למקום מגוריו של לבן דודו, ובמהלך שיחה אקראית לחלוטין עם רועי הצאן רחל מגיעה במפתיע. הרועים שכבר יודעים כי יעקב מחפש את לבן, אומרים לו, בדרך אגב את הדברים הבאים:" וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם ְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ, בָּאָה עִם-הַצֹּאן"[12]. המקרא שמתאר את מצבו הפיזי והנפשי של יעקב, לא מציין בשלב זה שום מצב של התאהבות מצדו של זה האחרון ברחל, אלא מדגיש את דברי יעקב הקשורים לזיקה המשפחתית בין שניהם. כאשר יעקב נושק לה, הוא עושה זאת על פי הנוהג שהיה מקובל באותם זמנים, נשיקות בין בני משפחה קרובים, וחוזר על קשרי המשפחה השוררים ביניהם:" וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ"[13]. כאשר לבן שומע כי בן משפחתו נמצא סמוך לבאר הוא רץ לקראתו ועושה את הנהוג לעשות בין בני משפחה קרובים:" וַיְחַבֶּק-לוֹ וַיְנַשֶּׁק-לוֹ, וַיְבִיאֵהוּ, אֶל-בֵּיתוֹ"[14]. סיפור אהבתם של יעקב ורחל מגיעה בסופו של דבר מאוחר יותר, כך שהתיאור ליד הבאר נעדר פן רומנטי מובהק.

אחרית דבר

פגישת יעקב ורחל סמוך לבאר המים, היוותה מקור לא אכזב פרשנות רומנטית ולאהבה ממבט ראשון. ברם, בעיון התיאור של פגישה זו, עם קוד ההתנהגות שרווח באותם ימים, שנשיקות בפומבי לא היו יכולות להתבצע בין אנשים זרים, אלא רק במקרה שהמדובר בקרובי משפחה, הרי שאין המדובר כאן באהבה ממבט ראשון. רק אחרי שיעקב יושב בבית לבן ירח ימים, הוא מתאהב ברחל:

"יד וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה; וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ, חֹדֶשׁ יָמִים.  טו וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, הֲכִי-אָחִי אַתָּה, וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה לִּי, מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ.  טז וּלְלָבָן, שְׁתֵּי בָנוֹת:  שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה, וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל.  יז וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה.  יח וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה"[15]. אמור מעתה, כל הפרשנויות המייחסות את התחלתו של סיפור אהבה בין יעקב ורחל סמוך לבאר אין להן סימוכין בפסוקים.

[לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ויצא;
• אוסף המאמרים על מורכבות האהבה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ויצא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/12/19.

[1] בראשית, פרק כ"ט, פסוקים: א' – י"ד.

[2] שמות, פרק ב', פסוקים: ט"ו – כ"ב.

[3] נוזי - עיר עתיקה בעיראק, כ-15 ק"מ דרומית מערבית לכירכוכ, ממזרח לחידקל. נוזי הייתה עיר חשובה בממלכת מיתני - ממלכה של שבטים חוריים בצפון מסופוטמיה. בחפירות שנערכו בנוזי בשנים 1925–1931 נתגלו בה ארכיונים של תעודות כתובות בכתב יתדות על גבי לוחות חרס, מן המאות ה-15 וה-14 לפני הספירה. תעודות אלו מכילות חוקים רבים בנושאי שלטון, כלכלה, חברה ומשפחה. תעודות אלו, המוכרות כתעודות נוזי, בעלות השלכה רבה על חקר חיי החברה והמשפט בארצות המקרא.

[4] הוֹמֵרוֹס, גדול משורריה של יוון העתיקה, המאה השמינית לפני הספירה.

[5] איליאס, ה', 302 – 304. האיליאדה היא הראשונה מבין שתי היצירות האפיות בתרבות היוונית אשר מיוחסות להומרוס (השנייה היא האודיסיאה). ראה - הומרוס. איליאדה. תרגם מיונית שאול טשרניחובסקי. תל אביב, עם עובד, תשמ"ז.

[6] בראשית, פרק כ"ט, פסוקים: א' – י"א.

[7] שיר השירים, פרק ח', פסוק א'.

[8] בראשית, פרק נ', פסוק א'.

[9] מלכים א', פרק י"ט, פסוק כ'.

[10] בראשית, פרק ל"ג, פסוק ד'.

[11] שם, פרק מ"ה, פסוקים: י"ד – ט"ו.

[12] שם, פרק כ"ט, פסוק ו'.

[13] שם, פסוק י"ב.

[14] שם, פסוק י"ג.

[15] שם, פסוקים: י"ד – י"ח.