מינוי האלוף אייל זמיר
בחירתו של האלוף אייל זמיר כסגן הרמטכ"ל היא הצעד ההגיוני והמתבקש מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתקוע עם רמטכ"ל שהוא לא רצה; מזכיר צבאי של שר הביטחון שהוא לא רצה (ו'אין לו ביצים' לפטר אותו).
זמיר יהיה זרועו הארוכה של נתניהו בצבא. לנתניהו לא היו אלטרנטיבות אחרות:
- אלוף פד"מ, הרצי הלוי, רק נכנס לתפקיד.
- האלוף ניצן אלון היווה לאורך השנים אופוזיציה קולנית למדי למדיניות הממשלה.
שני דברים עצובים למדי במינוי הזה:
- ראשית, צה"ל יאבד את שני הקצינים הבכירים החושבים שהיו בו, שלא פחדו להביע את דעתם בניגוד לשורת המקהלה: סגן הרמטכ"ל הקודם יאיר גולן; והפרויקטור למאבק בפרויקט האיראני, ניצן אלון.
- שנית, החדירה הפוליטית לצבא בולטת הרבה יותר. היא מסמנת לקצינים את הדרך, ותגרום לאבדן עצמאות נוסף לסגל הפיקוד הבכיר של צה"ל, שלעתים דומה הרבה יותר לעדר כבשים פועות, מלקצינים חושבים.