[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
אחריות ממשלת לבנון לפעילות התקפית כנגד מדינת ישראל המתארגנת בשטחה, היא סוגיה מרכזית ובלתי נמנעת. הסוגיה ניצבה במוקד מחלוקת בין הרמטכ"ל דן חלוץ לבין ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט בניהול מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. בראיית מדינת לבנון כאחראית למהלכיו ההתקפיים של חיזבאללה הנערכים משטחה, הרמטכ"ל חלוץ דרש לתקוף תשתיות לאומיות של מדינת לבנון. ראש הממשלה אולמרט מנע תקיפה זו, בין היתר כתוצאת לחץ, שהופעל עליו מראשי מדינות האיחוד האירופי.
סיומה של מלחמה זו בהחלטת או"ם 1701, ביטאה ציפייה להשבת ריבונותה של ממשלת לבנון למתרחש בגבול ישראל. לשם כך, הוטלו בהחלטת האו"ם מגבלות על פעילות חיזבאללה בדרום לבנון וצבא לבנון נקרא להיפרס מחדש במרחב. ציפייה זו מומשה רק למראית עיין. במה שהתפתח מאז סיום המלחמה, לא זו בלבד שהתעצמות חיזבאללה בכל הממדים ובכל שטחה של לבנון הלכה והתגברה, אלא שצבא לבנון הפך במידה רבה שותף למאמציי ההתארגנות וההתעצמות של חיזבאללה.
התוצאות הבלתי צפויות של החלטת האו"ם 1701
דווקא מתוך מגבלות החלטת או"ם 1701, השתכללו דפוסי שיתוף הפעולה בין צבא לבנון לבין חיזבאללה. הלגיטימיות המדינתית של צבא לבנון העניקה לו יתרונות שמאפשרים ייצוג רשמי וגלוי של האינטרסים הלבנוניים בזירה הבינלאומית, כפי שמתקיים, לדוגמה, במפגשים החודשיים הנערכים בין קציני צבא לבנון לקציני צה"ל, בהכוונת וניהול מפקדת כוח יוניפי"ל של האו"ם.
מי שמופקד בתוך כך על ייצוג המחלוקת על מתווה קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון - למרות פסיקת האו"ם בנושא בהחלטה 425, שהתקבלה לפני נסיגת צה"ל מלבנון - זה צבא לבנון, והוא המאיים על ישראל במאמץ למנוע את הקמת הגדר החדשה בגבול לבנון. בין מדינת לבנון המוסדית לבין חיזבאללה הלכה והשתכללה מציאות חדשה, שמבטאת סימביוזה מועילה וחלוקת עבודה אסטרטגית:
- חיילי צבא לבנון בייצוג סדר מדינתי, הם האחראים לבידוק הביטחוני ולשמירה בשערי רובע דחייה בביירות, בו שוכנות מפקדות חיזבאללה.
- לוחמי חיזבאללה מצד שני, הם שהובילו את מאמצי הלחימה בסוריה בסיוע לשלטון אסד, כגילום אינטרס לבנוני.
דרגה גבוהה של שיתוף פעולה מבצעי בין כוחות חיזבאללה לכוחות צבא לבנון, הובאה לביטוי בלחימה משותפת כתף אל כתף, כנגד כוחות דאע"ש בהרי קלאמון, בגבול סוריה לבנון. בתנאים אלה, לא ניתן לשלול את האפשרות כי במלחמה בין צה"ל לחיזבאללה, עלולים כוחות צבא לבנון ליטול תפקיד פעיל בסיוע לחיזבאללה במאמץ לבלימת מתקפת צה"ל לעומק לבנון. בינתיים בשנים האחרונות, זוכה צבא לבנון לתמיכה אמריקאית בחימוש ובהכוונה מקצועית.
[בתמונה: מדינת לבנון כייצור כלאיים היברידי... למקור התמונה של צבא לבנון לחצו כאן; למקור תמונת החיזבאללה, לחצו כאן]
מדינת לבנון כייצור כלאיים היברידי, ממצה כך את היתרונות הטמונים ביכולת להתנהל בתחכום בין שני קטבים מנוגדים: בין זיקה למדינות המערב, בעיקר צרפת וארה"ב בשיתוף פעולה צבאי וכלכלי בחתירה ליציבות; לבין זיקה הדוקה לאיראן ולסוריה, באמצעות ארגון חיזבאללה, המגלם מגמת מאבק וחתרנות. בכך טמון במידה רבה סוד הצלחתה של לבנון בשימור קיומה, כאי של יציבות בטלטלת המזרח התיכון בעשור האחרון.
בדפוס התנהלות זה, השיגה מדינת לבנון חסינות מפני זיהויה בזירה הבינלאומית כשותפה לפעילות חיזבאללה. לנוכח התעצמותו הגוברת של חיזבאללה, בהיערכותו ההתקפית וההגנתית כנגד ישראל בכל שטחה של לבנון בהיקף שלא נודע עד כה, נדרשת מדינת ישראל להודעה על תפיסת מלחמה חדשה כנגד לבנון.
נכון עשה ראש הממשלה נתניהו שהכריז על אחריותה הריבונית של לבנון לנעשה בשטחה כנגד מדינת ישראל. לא די בכך. על ממשלת ישראל להוביל מאמץ מדיני להבהרת מכלול המשמעויות הנובעות מכך ללבנון בתוצאות המלחמה הבאה אם תפרוץ בין ישראל לחיזבאללה.