[התמונה: סיפורי תנ"ך. עקב מברך את בניו. הציירת: אהובה קליין. שמן על בד]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

עודכן ב- 24 בדצמבר 2023

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף.

הנושאים העיקריים בפרשה זו:

• סיום ספר בראשית.
• יעקב-ישראל נפרד מהעולם.
• מנהיגים מייצרים מציאות

בראשית, פרק מז'

147 שנים חי יעקב. 17 השנים האחרונות היו במצרים: כח) וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה.

בראשית, פרק מח': תרגילי ברכות

יעקב-ישראל - על סף מותו - מקבל את יוסף ושני בניו לביקור. ביקור כזה לא קורה לעיתים תכופות ולכן ההתרגשות רבה, עד כדי כך שיעקב-ישראל מעט מתאושש, ומרוב שמחה ורצון לקדם את הבאים במאור פנים, הוא מצליח להתיישב במיטה: ב) וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְֹרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל-הַמִּטָּה.

יעקב-ישראל מעדכן את יוסף שמעמדם של בניו של יוסף (מנשה ואפרים, אוווופס סליחה, אפרים ומנשה) משודרג למעמד שווה לילדיו של יעקב-ישראל, כלומר בני יוסף מקבלים מעמד של שוויי זכויות בירושה כמו בני יעקב-ישראל.

ואז יעקב, בדומה לאברהם ויצחק, מברך את בניו של יוסף: ח) וַיַּרְא יִשְֹרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה; ט) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלהִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם-נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם:

[בתמונה משמאל: יעקב מברך את בניו על ערס דווי. האמן: François Maitre. התמונה היא נחלת הכלל]

לאבותינו הייתה שיטה - חינוך לערכים לאורך כל שנות ההורות - לא ממש מעניין. יעקב-ישראל בקושי מכיר את הנכדים שלו, ואני לא קונה את זה שזה בגלל שהראייה שלו הייתה חלשה. יותר פשוט מחינוך, והרבה פחות אפקטיבי, רגע לפני המוות, לחלק ברכות לעתיד, בניסיון להשפיע על החיים לאחר המוות.

ובמה הוא מברך אותם? טז) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. שמלאך, שגואל מכל רע, יברך אותם והם יתרבו בקרב הארץ.

• האם הוא מברך אותם, שיהיו אנשים טובים? לא.
• שיהיו מאושרים? לא.
• שיהיו חכמים? לא.

הברכה היא ש"ידגו לרב בקרב הארץ". כלומר - שיהיו לשבט גדול בכל הארץ.

ולבסוף - יעקב-ישראל נותן ברכה עודפת לאפרים הצעיר על פני מנשה הבכור. למה? כי יעקב הוא נביא ויודע שאפרים יהיה גדול יותר ממנשה (אגב אם הוא יודע את זה, למה להפוך את הברכה, למה לעורר אופציה לקנאה? קטונתי מלהבין).

ויוסף - מנסה לשנות את סדר הברכות; אבל, שמתי לב שהוא עושה זאת לאחר שהברכה כבר ניתנה. חכם יוסף - גם נותן לברכה לצאת בסדר ההפוך, וגם יוצא "בסדר" עם הילדים שלו.

בראשית, פרק מט: את החשבון מגישים בסוף

יעקב-ישראל נפרד מהעולם בדרך מרשימה - הוא קורא לכל בניו ונותן להם "ברכה". לחלקם ברכה שהיא למעשה קללה; לחלקם ברכה עם תיאור של עתידם; ולאחד מהם הוא נותן את המלוכה עד עולם.

כבר הבעתי בפרקים הקודמים את דעתי שיעקב-ישראל לא היה מחנך את בניו. עכשיו, רגע לפני מותו, אנחנו מגלים שמחנך הוא לא היה, אבל הוא ראה את מה שהם עשו, ואת החשבון הוא מגיש עכשיו. בתוך החשבון מטמיע יעקב קודים של התנהגות רצויה והתנהגות לא רצויה.

מעניינת במיוחד הברכה ליהודה, שראינו בפרקים הקודמים כיצד הוא צומח למנהיג: ח) יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ; ט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. יעקב-ישראל אומר ליהודה: כל האחים ישמעו לך, אתה המנהיג לעד. מדוע? כי "מטרף בני עלית".

[בתמונה: יהודה וזרעו - מנהיגות לדורות... בתמונה: אריה יהודה הופך לסמל של קיסרי אתיופיה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ondřej Žváček קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

יעקב-ישראל אומר ליהודה, לאחים ולנו, עד עצם היום הזה, אפשר לתקן, אפשר להשתפר, שום דבר לא נגזר מראש, והבחירה בטוב נתונה בידי האדם. הינה יהודה, שהיה בתחתית המוסר, בזמן שמסר את אחיו יוסף לזרים תמורת בצע כסף, והיה שותף לפשע הנורא ולשקרים ליעקב-ישראל אח"כ, התרומם מהתחתית הזו, הוכיח תכונות מנהיגותיות ומוסריות מהמעלה הראשונה, עד כדי הכתרתו למלך הבלתי מעורער של שבטי ישראל (ולמרות שהוא מבני לאה ולא מבני רחל האהובה).

יעקב נותן את ברכתו בפני כולם - בכך הוא מוודא שלא יוכלו להפוך את דבריו לאחר מותו - יש עדים וכולם שמעו את הדברים.

חבל רק שלדינה, לבת היחידה שלו, לא הייתה לו ברכה לתת!

בראשית, פרק נ': מנהיגים מייצרים מציאות

ספר בראשית מסתיים במות יעקב ובמות יוסף. האחים קבלו בפרק הקודם ברכות מיעקב-ישראל אביהם. בפרק הזה, עם מותו, הם מברכים בחזרה: א) וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל-פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְ עָלָיו וַיִּשַּׁק-לוֹ.

רק יוסף בוכה. האחרים בכלל לא קיימים. נראה שיעקב הצליח, בחייו ובברכתו על ערש דווי, לגרום לזה שלבד מיוסף, הבן האהוב, כל שאר האחים לא ממש עצובים.

יוסף מיד פועל לסידורי הקבורה. חונט את יעקב-ישראל, גורם לכל מצרים לבכות את מותו, ומוביל משלחת גדולה לקבורה של יעקב-ישראל במערת המכפלה, כפי שהבטיח לאביו.

[למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'חניטת יעקב אבינו והשלכותיה', לחצו כאן]

[בתמונה: מומיה חנוטה. הבריטיש מוזיאום. התמונה מאושרת לשימוש - CC BY-SA 2.0 - שהועלתה על ידי Mario Sánchez Prada לאתר flickr]

והאחים, הם בכלל חוששים לחייהם מפני נקמתו של יוסף. הם ממציאים לו דברים שאמר יעקב-ישראל (שלא מסופר שאכן אמר אותם): טז) וַיְצַוּוּ אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר; יז) כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָֹא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָֹא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו. כלומר, אבא אמר לנו להגיד לך שתסלח לנו.

מעניין... אבא אמר להם ולא ישירות ליוסף?

יוסף כמובן מבין שמרמים אותו, אבל אין לו עניין בכל זה (הוא בוכה כי הוא מבין כמה שפלים האחים שלו), והוא מגלה גדלות נפש ומלמד אותנו את מידת חוסר הטעם שבנקמה: יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל-תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלהִים אָנִי. כלומר, ממני אין לכם מה לחשוש. אני לא אלוהים ולכן אין בי כוונה לנקמה. להיפך, אני אעזור לכם. יש גם רמז דק שיש לחשוש מאלוהים. אני אגב חושב שהחשש האמתי איננו מאלוהים, אלא מהמצפון האישי של כל אחד ואחד...

זה בעיני פרק שמהול בו עצב (על זה שהבנים לא מבכים את מות אביהם) וסיום של תקופה, בה כיכבו גדולי האומה במופעי יחיד.

מסתבר - לאורך כל ההיסטוריה - שלעתים, נדרשים מופעי יחיד. השאלה - אם המציאות מייצרת מנהיגים ו שהמנהיגים מייצרים מציאות - נענית בספר הזה באופן ברור (לדעתי): מנהיגים מייצרים מציאות...

לעתים טובה ולעיתים פחות!

גם היום, ב 2020, אנחנו מקבלים הוכחה כיצד מנהיגים מייצרים מציאות...

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת ויחי'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), פרשת ויחי באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/1/20.
• אבי הראל (2018), חניטת יעקב אבינו והשלכותיה, ייצור ידע, 18/12/18.