[בתמונה: בני גנץ במדים. התמונה היא נחלת הכלל]
[לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן]
מה יש בו ברב-אלוף במיל', בני גנץ, שמלהיב כל כך את דמיוננו, עד שהוא נהפך לכוכב הבחירות הקרובות, בלי שיאמר ולו מילה אחת בנושא? כיצד הצליח לצבור תומכים כה רבים עוד בטרם דיבר כלל בנושאים פוליטיים, עד כי - כדבריו של עמיתי, ד"ר גדעון שניר - ניראות חיצונית; טון הדיבור; מופע טלוויזיוני עם "לוק" סקסי משהו; וקסם נעורים נחשבים יותר מחזון או ניסיון מדיני כלשהו מוכח, שעמד במבחן המציאות?
[למאמרו של ד"ר גדעון שניר: 'סינדרום גנץ', לחצו כאן]
התשובה מסתתרת מה שמכונה אפקט ההילה (Halo effect), שהוא הטיית התפיסה (וגם הטיה קוגניטיבית או כשל חשיבה - Cognitive bias) המוכרת ביותר בפסיכולוגיה:
הטיות קוגניטיביות הן דפוס-חוזר או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם נורמליים לחלוטין (לא כאלה בעלי בעיות נפשיות כאלה ואחרות) לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט. ההטיות הללו גורמות לפער שבין המציאות - כפי שהיא בפועל - לתפיסת המציאות שלנו.
[להרחבה על המושג: 'הטיה קוגניטיבית', לחצו כאן]
אפקט ההילה משמעו, שאנו מקבלים רושם מוטעה (או נכון, מהסיבות הלא נכונות...) על אדם, לטובה או לרעה, על ידי כך שאנו משליכים תכונה אחת בולטת שלו על התנהגותו הכללית. למשל: אם הוא חתיך הורס, הוא חייב הרי להיות, גם מוכשר...
בגלל אפקט ההילה, דבר אחד קטן בהופעתנו יכול לשנות רושם ראשוני מקצה לקצה. כך למשל דרך פשוטה לגרום לסובבים אותנו לסבור שאנחנו אינטליגנטים יותר, היא בעזרת עזרים חיצוניים פשוטים, כמו משקפיים ועניבה, כיוון שעניבה ומשקפיים נתפסים באופן מסורתי כמקושרים עם אינטליגנציה!
[למאמר: 'כיצד ניתפס אינטליגנטים יותר בארגון?', לחצו כאן]
ג'ון פיצג'רלד קנדי קנדי עושה היסטוריה...
האפקט הזה צבר תאוצה בעידן הטלוויזיה, שהפך מועמדים פוליטיים לאורחים של קבע בסלון שלנו. הפעם הראשונה שאפקט ההילה הכריע בחירות היה בקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שבו התמודד סגן הנשיא, ריצ'רד ניקסון מול הסנטור הצעיר, החתיך וגיבור המלחמה, ג'ון פיצג'רלד קנדי (ראו תמונה משמאל).
ניקסון הגיע לעימותים כמועמד המוביל. אבל, סיים אותם בפיגור; בעוד קנדי הפך לל'מר כריזמה', וזכה בנשיאות.
המעניין בעימות היה שניקסון שלט טוב יותר בחומר וטיעוניו היו משכנעים יותר. אבל קנדי נראה נינוח יותר, חתיך יותר, צעיר יותר ובטוח בעצמו יותר. התוצאה: מי ששמע את העימות ברדיו, סבר שניקסון ניצח. אבל מי שראה אותו בטלוויזיה (והרוב עשו כן...), נתן את הניצחון לקנדי.
[לסרטון המראה את ריצ'רד ניקסון מזיע, לחצו כאן]
קנדי - למרות שהגיע לאולפן עם כאבים קשים בגבו. - הפעיל עורמה ותחבולה לא מבוטלים. הוא הגיע לאולפן לאחר שאופר על ידי טובי המאפרים, ולבושו עוצב נכון למדיה הטלוויזיונית. אבל, טען בקול שאיננו רוצה להתאפר, מה שגרר את ניקסון להחליט שגם הוא מוותר על האיפור. התוצאה, הזיעה נגרה על פניו של ניקסון; וזיפיו בלטו על המרקע. גם בגדיו לא התאימו... הוא פשוט נראה רע. התוצאות בהתאם...
[להרחבת המושג: 'עורמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תחבולה', לחצו כאן]
אפקט ההילה ובני גנץ
משמעות הדברים במקרה שלנו היא שבני גנץ נתפס כתקווה פוליטית גדולה, לא בגלל שכבר הוכיח את יכולותיו, אלא כיוון שאנשים משליכים מתכונות אחרות שלו גם לגבי תכונות אלה: הוא גבוה, חתיך הורס, גנרל...
זה לא אומר חלילה, שגנץ לא יכול להתגלות כראש ממשלה מצוין. כל שזה אומר הוא, שתומכיו מסיקים שיהיה כזה, בגלל תכונות אחרות שלו...
על איזה הילה אתם מדברים, לפי מה שהבנתי העסק שבו הוא היה דירקטור פושט רגל, אז בכלכלה הוא לא מבין. בצוק איתן הבטיח כלניות וקיבלנו טילים , אז בביטחון הוא גם לא כל כך מבין.הוא לא רוצה את ליבני כי היא שמאלנית , אבל אשתו חברה בארגון ווטש הידוע לשימצה. אז גם בפוליטיקה הוא לא מבין. אני לא רואה הילה, אני רואה חשכה.