[בתמונה: גנרל בילי מיטשל. התמונה היא נחלת הכלל]
[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]
ד"ר עודד עמיחי הוא יו"ר העמותה 'מגן לעורף', מומחה למערכות לייזר ויועץ לפיתוח עסקי בתחומי הלייזר והאלקטרו-אופטיקה. יזם וניהל ברפא"ל בשנות ה-70 פרויקט חדשני ומקורי בלייזר רב עוצמה. היה מיוזמי פרויקט "נאוטילוס" בראשית שנות ה-90.
* * *
ההתעלמות האובססיבית מהלייזר, סקייגארד, שחיל האוויר יכול היה להיות מצויד בו לפחות לפני כעשור, והעדפת מערכת כיפת ברזל היקרה והלא אפקטיבית על פניו, מזכירה לי את הסיפור על הגנרל האמריקני בילי מיטשל (Billy Mitchell), אותו שמעתי לראשונה, לפני שנים רבות, מידידי יעקב אגסי...
.
מיטשל שייך לקבוצת גנרלים המכונה על ידי האלוף במיל' גרשון הכהן כ'בנדיטים צבאיים'. כאלה שהיו מסוגלים להשתחרר מהמומחיות הטכנו-טקטית ולהחזיר לעצמם מימד שהכהן מכנה אותו 'בנדיטי': ערמומי, תכמני, פחות ממושמע ברמה האסטרטגית (לא הטקטית!) הרבה מאוד יצירתי, וכזה שמנער קונספציות ישנות, מוציא את מקבלי ההחלטות מאזור הנוחות' שלהם, ומאתגר אותם שוב ושוב...
[בתמונה משמאל: האלוף גרשון הכהן - 'בנדיטים צבאיים'...]
כשנכנסה ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, זכה מיטשל לניסיון הקרבי שלו. הוא הועלה לדרגת בריגדיר (תת אלוף), וקיבל פיקוד על כל יחידות הלוחמה האווירית האמריקניות בצרפת. בספטמבר 1918 תכנן את פעולתם של קרוב ל-1,500 מטוסים צרפתיים, בריטיים ואיטלקיים והוביל אותם לחלק האווירי של קרב סנט מיהיל, אחד מהקרבות המשולבים אוויר-קרקע הראשונים בהיסטוריה. הוא זכה במספר עיטורים של ארצות הברית ושל מדינות אחרות; אבל, גם הצליח לעורר עליו את זעמם של רוב הממונים עליו במהלך 18 החודשים שעשה בצרפת (ויקיפדיה: בילי מיטשל).
[למאמר: 'סוף עידן הבנדיטים בארגונים צבאיים', לחצו כאן]
אחרי תום מלחמת העולם הראשונה ב-1919, מונה בילי מיטשל לסגן מנהל השירות האווירי בארה"ב, כאשר מנהל השירות היה איש כוחות הקרקע. כך ווידא הצבא שכל פיתוח הכוח האווירי יישאר בשליטתו.
מיטשל חלק על הקונספציות המקובלות באותם ימים, לפיהן מלחמת העולם הראשונה הייתה המלחמה האחרונה; ואניות המערכה הן למלכות הים. האדמירלים - המתנגדים העיקריים לכל שינוי - עדיין היו מתכוננים לקרב ימי קצר, נוסח קרב טראפלגר (הקרב הימי העיקרי והחשוב ביותר במלחמות הנפוליאוניות, שבמהלכו הובס הצי המשולב צרפתי-ספרדי על ידי הצי הבריטי, בפיקודו של האדמירל הוריישו נלסון); או קרב צושימה (שבו השמידו אניותיו של האדמירל היפני הייהאצ'ירו טוגו כליל את ציו של הצאר הרוסי ב- 1905).
[להרחבת המושג קונספציה, לחצו כאן]
מיטשל, לעומתם, סבר שהמציאות השתנתה, ושאם אומה - בעלת שאיפות לשליטה עולמית - תצליח לפתוח במלחמה בעזרת כוח אווירי, היא תוכל להגיע לשליטה עולמית. לכן, הציע להקים זרוע אווירית של מפציצים, וטען שבמחיר של אניית מערכה אחת אפשר להצטייד באלף מפציצים, שיוכלו להטביע את אותה אוניה.
הוא כפה על משרד ההגנה ניסוי שימחיש את יתרונות הכוח האווירי. משרד ההגנה נאלץ להסכים, אך כפה תנאים - כמו האפלה תקשורתית - במטרה ברורה לטרפד את תוצאותיו. בניסוי הוכיח מיטשל שמטוסים יכולים להטביע ספינה - שנחשבה כבלתי ניתנת להטבעה - תוך 21 דקות בלבד. אולם, העובדה שעבר על מגבלות הניסוי שהוגדרו לו, הקלו על משר ההגנה להתנער מתוצאותיו (ויקיפדיה: בילי מיטשל).
משעלה מיטשל על העצבים של משרד ההגנה והצי, הוא הורד במרץ 1925 לדרגת קולונל, ובספטמבר אותה שנה הוא הועמד לדין, בגין תאונה אווירית שנגרמה במזג אוויר קשה, שלא באשמתו כמובן, ונידון להשעיה משירות פעיל למשך חמש שנים.
התחפרות בקונספציות קיימות ופחד משינוי
מאז ומתמי סלדו גנרלים וותיקים מטכנולוגיות חדשות, שהומצאו במהלך מלחמות העולם ואחריהן מידי שנה בשנה. ויליאם מנצ'סטר - מחבר הספר 'קיסר אמריקני' על הגנרל דאגלס מקארתור - כתב כי שום מקצוע איננו מעוגן במסורת כמו המקצוע הצבאי, ומלחמת העולם הראשונה סיפקה דוגמאות מרשימות לכך (מנצ'סטר, 1982, ע' 134):
- הפילדמרשל הבריטי, דאגלס הייג, הרוזן הראשון של הייג (Haig)- לימים המפקד העליון של חיל המשלוח הבריטי במלחמת העולם הראשונה - לעג למכונת הירייה, וכינה אותה "נשק, שזכה להערכה מופרזת".
- הפילדדמרשל הבריטי, הוריישו הרברט קיצ'נר (Kitchener) - שר המלחמה הבריטי בתחילת מלחמת העולם הראשונה - כינה את הטנק בשם 'צעצוע'.
- המרשל ז'וזף ז'ופר (Joffre) - המפקד העליון של צבא צרפת במלחמת העולם הראשונה - סירב להתקין טלפון במפקדתו.
- הצוללות גונו כ"לא ג'נטלמניות".
- מרגמת החפירות - השימושית כל כך במלחמת העולם הראשונה - נדחתה פעמיים על ידי משרד המלחמה הבריטי. לבסוף, היא הוכנסה לשימוש ללא מימון רשמי, כשאחד השרים השיג את המימון הדרוש ממהרג'ה הודי....
- בשלבים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, הלכו קצינים זוטרים בריטים אצל חרשי ברזל, להשחיז את חרבותיהם...
- עו בשנת /1918 גדש הגנרל פרשינג את קווי האספקה שלו בהררי מספוא לסוסים מחוסרי תועלת...
לסיכום
בילי מיטשל נפטר בפברואר 1936, בגיל 56, ולא זכה לראות בהגשמת חזונו, שנים מועטות לאחר מכן. במלחמת העולם השנייה הוכיח הכוח האווירי היפני שעידן אניות המלחמה הוחלף בעידן נושאות המטוסים; ושקל יחסית להטביע אניות בעזרת כוח אווירי.
ואנחנו? האם למדנו את הלקח?
